לפני חודשיים. יום רביעי, 26 בנובמבר 2025 בשעה 15:48
היום היה מהימים האלה שמרגישים כאילו העולם מחליט לבדוק עד כמה אני יכול להחזיק. עומס שלא נגמר, רגעים מתסכלים,עצבים, האנרגיה שלי נשחקה מכל כיוון. מצאתי את עצמי נושם עמוק יותר מהרגיל, כבר הייתי קרוב להתפוצץ על כולם וליפול לתוך כל הלחץ שסבב אותי. אבל אז היא עלתה לי למחשבות. ופתאום, בתוך כל הדוחק והעומס, משהו בי התרכך. כאילו עצם הנוכחות שלה בראש שלי נותנת לי רגע נשימה, איזו פינה שקטה שאפשר לברוח אליה לכמה שניות. המקום שבו אני מרגיש שאני שייך.אליה.
ובתוך כל הכאוס של היום, היא זו שהחזיקה אותי. היא אפילו לא ידעה מזה, לא הייתה צריכה לעשות משהו. מספיק שאני נזכר שאני תחתיה, שייך לה, כדי שהכול יתיישר בי מחדש.