התער של אוקהאם

ידעתי את זה כבר תקופה ארוכה. ידעתי שקשר ונילי בלבד זה לא מספיק. מבחינה רגשית וגם מבחינה פיזית הרגשתי שמשהו חסר.

הפוטנציאל המיני לא ממומש במלואו. אתה מרגיש מסופק, אבל לא ברמה שהיית רוצה. אתה מבין שאתה מפספס משהו, מפסיד משהו.

אתה יודע שיש שם בחוץ דברים שמחכים לך, מחכים שתחווה אותם כדי שתוכל לדעת האם זה באמת מה שאתה צריך.

השאלה האי האם ההבדל בין וניליות מוחלטת למיניות עם נגיעות בדסמיות הוא באמת כזה גדול?

האם אני משקר לעצמי?

אני חושב שבפעם הראשונה בחיי הגעתי לתקופת ביניים.

למה אני מתכוון?

ממש לאחרונה סיימתי את התואר הראשון שלי. בקרוב מאד מסתיים החוזה בדירה שאני שוכר בעיר שבה למדתי. תום תקופת הלימודים הוא בעצם הסוף של שני המרכיבים האלה בחיי ולכן מכניס אותי לתוך תקופת הביניים.

תקופת הביניים היא בעצם התקופה הזו שבה אתה מחפש עבודה במקצוע שבו למדת. את המלכוד "אין עבודה בלי ניסיון ואין ניסיון בלי עבודה" אני בטוח שרובנו מכירים. אי-לכך, תהליך חיפוש העבודה קשה ומפרך ועשוי לקחת תקופה לא מבוטלת של זמן. בזמן הזה אתה נאלץ לחפש פתרון מגורים זמני משום שאתה לא יכול לחפש דירה לטווח ארוך בינתיים וזאת משום שחיפוש הדירה הוא פונקציה של מיקום העבודה והשכר אותו תרוויח. כלומר, אתה נמצא בתקופה לא ברורה שבה העתיד המקצועי שלך, יחד עם העתיד המוניציפלי והכלכלי שלך אינם ידועים. סיטואציה כזו עשויה להיות מלחיצה למדי. במיוחד שסיום התקופה לא באמת תלוי בך אלא במעסיקים הפוטנציאלים שלך.

אז בינתיים, חיים את תקופת הביניים. חיים בציפיה שהיא תסתיים במהרה ומקווים לטוב.

אופטימיות זה חשוב! שבוע טוב :) 

"יש כאן משהו ממכר

שגורם לא להפסיק להסתובב

אפילו שאתה לא מוצא מה שאתה מחפש

קשה להסביר את זה

כנראה שהתחושה כאן, האווירה הזו

היא סוג של סייף זון... 

כזה שיכול להפוך למלכודת

שההשלכות שלה בלתי ניתנות לחיזוי"

שבת שלום...

לאחרונה הגעתי למסקנה, שבסיטואציה מסוימת, אישה בהריון עשויה להיות ממש ממש סקסית.

יש משהו בשינוי הגופני/הורמונלי הזה שיכול להיות ממש ממש אירוטי מנקודת מבטו של גבר, לפחות לטעמי.

מה דעתכם?

אם יש משהו שאתה יודע שמדליק אותך, עליך למצוא את הגפרור הנכון כדי להצית את הניצוץ שיבעיר אותו.

לאחרונה, אני מרגיש שהגעתי למקום שבו אני יודע שאני צריך זוגיות חדשה בחיים - בלי כללים, בלי חוקים, בלי תבניות. משהו חדש לגמרי שמבוסס על כימיה מזהירה ועל לחיות את הרגע. כבר תקופה לא מבוטלת שלא היה לי משהו כזה דינמי ששובר שיגרה ומוציא אותך מהרוטינה הקבועה והופך למשהו חדש ומסעיר.

יש ימים שבא לי שהאישה שאיתי תהיי ביצ'ית. בחורה קשוחה כזו, דומיננטית בחייה, מנהלת קשוחה של צוות עובדים שסוחבת על גבה הרבה אחריות ורואה את עצמה כאישה מובילה בתחומה. ואז, ברגעים ההם שהיא מסיימת את היום שלה שם ומתחילה את הערב שלה איתי - עורה הופך חברבורותיו. היא הופכת מהביצ'ית הקשוחה לבחורה המתמסרת והכנועה שרוצה שאקח אותה בידיי כחומר ביד היוצר. היא רוצה לתת לי את האחריות והשליטה עליה כדי שאסיר ממנה קצת מהעול כך שהיא תוכל להשתחרר באמת ולספק את מאוויה ואת תשוקותיה בעזרתי. ואני? אני אהיה שם, יודע שהיא מצפה לי, לוקח את האחריות והשליטה ממנה וגאה בכך שאני עוזר לבחורה הקשוחה הזו, לזוגתי היקרה, להשתחרר מהמעמסות הכבדות שנוחות עליה ולהתפרק בחיקי כמו האישה המסורה והכנועה שהיא באמת רוצה להיות. ובכל פעם שהיא הולכת, חוזרת לחיים הקשוחים שלה בתור ביצ'ית, היא לא תפסיק לחשוב על החוויות האלה שהיא חוותה איתי ולהזכר בהן בגעגוע.

ולעומת זאת, יש ימים שבא לי שהאישה שאיתי תהיה בחורה טובה, עדינה ותמימה. כזו שתמיד נותנת שירות בחיוך ומתלבשת בסולידיות, אחת מיני רבות שמסתובבות עם המחשבות, הפחדים, שיחות הטלפון המשעממות והאכזבות היומיומיות שחווה כל אדם. ואז, ברגעים ההם שהיא מסיימת את היום שלה ומתחילה את הערב שלה איתי - הדמות שלה משתנה. היא הופכת מהילדה הטובה הזו לקינקית פרועה. בחורה מתמסרת וכנועה שרוצה שאקח אותה, את נפשה ואת גופה לקצה. כזו שצריכה לצאת מהשגרה היומיומית המתישה והמשמימה שלה ולהשתחרר מהתווית הנורמטיבית העדינה הזו אל חוויה רגשית פורצת גבולות. חוויה שתאפשר לה להיות חסרת אחריות כדי להרגיש את הצד המנוגד לאישיות היומיומית שלה. ואני? אני אהיה שם, יודע שהיא מצפה לי, מצפה שאקח את האחריות והשליטה ממנה ואוביל אותה בבטיחות ובזהירות אל הצד הפרוע שבה. כזה שיאפשר לה להשתחרר במקצת מהשגרה הנורמטיבית ומהדמות העדינה והתמימה כדי להתפרק בחיקי כמו האישה המסורה, הכנועה והפרועה שהיא באמת רוצה להיות. ובכל פעם שהיא הולכת, חוזרת לחיים העדינים והרגילים שלה, היא לא תפסיק לחשוב על החוויות האלה שהיא חוותה איתי ולהזכר בהן בגעגוע.

כשאני חושב על הפנטזיות האלה לעומק, קשה לי לחשוב עליהן כעל מציאות ברת-קיימא.

האמנם? האמנם אלו פנטזיות בלבד או שבאמת מסתובבת לה אי-שם אחת מהבחורות האלה, שתהיה זו שאני מחפש?

ידוע שלהמון אנשים יש עניין עם דימוי הגוף שלהם. זה מוכר וידוע והייתי רוצה לצרף תובנה שלי לעניין.

אני חושב שהרבה יותר מהנה להיות בסיטואציה שבה שני הצדדים מרגישים בנוח ואם אני מסתכל על זה מנקודת מבט גברית - במצב שבו האישה שאיתך מרגישה בנוח עם עצמה ועם הגוף שלה גם אתה וגם היא תהנו הרבה יותר. כמובן שזה קשה ואף אחד לא מושלם, אבל אם מצליחים להגיע למצב נינוח של קבלה והשלמה עם המציאות שלנו, הן מבחינת הקליפה החיצונית (מראה) והן מבחינת הקליפה הפנימית (אופי) מפסיקים להרגיש תסכולים ובאסה ומסוגלים להיות מאושרים יותר (עד כמה שניתן במגבלות השלב שלנו בחיים).

יש דרך מאד פשוטה לראות על אישה האם היא מרגישה בנוח עם הגוף שלה בנוכחותך (לדעתי בלבד, כן?) - לראות איך היא עושה סטריפטיז. אני יודע שזה עשוי להיות מביך להמון בחורות, אבל לדעתי סטריפטיז יכול ללמד המון על אישה.

אסביר מדוע - בלי קשר לריקוד עצמו, שבחורה עושה סטריפטיז היא מתחברת לגוף שלה ולמקצב הפנימי שלה. היא עושה את זה בעדינות ובאיטיות ושלב אחר שלב חושפת את עצמה במערומיה מולך, משתחררת מהעכבות והנבוכות שאולי מאפיינת אותה ביומיום. הסיטואציה מאפשרת לה לשחק על היתרונות הפיזיים שלה ועל הסקסיות שלה ולהיות טיזרית, מתגרה ומאד מינית.

אני יודע שיש אנשים שחושבים שלראות אישה מלאה או יותר מכך עושה סטריפטיז זה לא סקסי, אבל אני לא חושב כך. אני חושב שלכל אישה יש היתרונות הפיזיים שלה, ללא קשר למבנה הגוף שלה. אישה שיודעת למצוא את היתרונות שלה, לאהוב אותם ולשחק עליהם מסוגלת לעשות סטריפטיז מעולה (בהנחה שתהיה מסוגלת להתגבר על מחסום המבוכה שייתכן וקיים), ללא קשר למבנה הגוף שלה.

כגבר, מעבר לכך שסטריפטיז מאד מושך, זה מאפשר לך ללמוד על המיניות שלה ועל הקבלה שלה את עצמה כאישה במובן הפיזי בגלל הצורך בהפגנת המיניות והטיזריות. לפחות זו דעתי.

כמובן שיש עוד דוגמאות שעשויות להבהיר את העניין, אבל ספציפית נתפסתי לזה משום מה.

תחילה, חשוב לי להבהיר - זהו אינו פוסט ביקורתי. זהו פוסט שמייצג את דעתי האישית בלבד בעקבות מספר תובנות והתלבטויות שהיו לי.

--------------------------------------------------------------------

משיחות שניהלתי כאן במהלך השנים ולצערי הרב, יש לא מעט נשים שמגיעות לבדסמ כתוצאה מטראומות עבר מיניות.

מפחיד אותי מאד לשוחח עם נשים כאלה משום שאני מרגיש שהאינטרקציה איתן באה ממקום לא בריא. אני מרגיש כאילו אני מנצל אותן ואת הטראומה שקרתה להן לטובת רווחתי האישית וזו הרגשה נוראית. בעיניי בדסמ לא צריך להגיע ממקום כזה ואני לא רוצה להיות בסיטואציה שבה אני מנצל בחורה. לא ככה אני רואה קשר בדסמי.

עצוב לי מאד שטראומות עבר כאלה עשויות להיות הגורם לחיבור לבדסמ, זה דבר מאד לא בריא ולא נכון בעיניי.

מעניין אותי מאד לשמוע מה דעתכם בעניין. שתפו.

לפעמים כל מה שאתה מחפש זו רק שיחה טובה. שיחה אינטיליגנטית ומרתקת עם אישה על שלל דברים שהם מעבר לבדסמ - הרי בסופו של דבר עולם התוכן שלנו עשיר יותר מזה, לא?

בעיניי, הבסיס לכל קשר (אינטימי, חברי או אפלטוני) הוא שיחה קולחת, מעניינת שמשאירה אותך מצפה במתח למשפט הבא. בהיעדר שיחה כזו אין טעם לשקול בכלל את ההמשך של הקשר.

רק אחרי שורה של שיחות כאלה, בהן אדם מתוודע לעולם של זו שאיתה הוא משוחח, ניתן לחוש האם אפשר להתקדם לשלב הבא בקשר.

זו דעתי לפחות, בנקודת חיי זו.

--------------------------------------------------------------

פוסט ראשון, 2016, 6 שנים אחרי שנרשמתי לראשונה ו-9 שנים אחרי שהתוודעתי לאתר הזה.

ועל זה נאמר - הגיע הזמן.

More to come soon