התער של אוקהאם

איכשהו החיים שלי התגלגלו ככה שאני נמצא בנקודה שטוב לי בה יחסית בחיים, אבל בשביל לשמר את הטוב הזה, אני צריך לוותר על משהו שחשוב לי. החיים האלה הם עולם של פשרות, כרגע - הפשרה הזו לא נראית גדולה מספיק.

לכן, בנקודת הזמן הזו, אני עובר למצב של צופה מן הצד כאן באתר. קורא, כותב, אומר ובעיקר מתרשם ממכם, תושבי הכלוב, שחווים את כל הפנטזיות האלה באמת. אני שמח מאד להיות כאן ולקרוא את הסיפורים שלכם, לראות את התמונות שלכם ולשמוע על החוויות שלכם אבל יודע שכרגע, כתוצאה מהבחירה שלי והפשרה שאני עושה, אני מוותר על כל זה - לפחות כפי שזה נראה עכשיו.

אני יודע שייתכן שבעתיד תבער בי שוב האש לחוות ולנסות הכל ואני מקווה שברגע שזה יקרה באמת אוכל לממש זאת, אך עד אז אני שוב רק צופה מן הצד.

חג שמח!