"לא כל אביר הוא לנסולנט דה לאק שזוכה לחסידה של גווינבר ולא כל אביר הוא ביאוולף שזוכה לתהילת עולם בגין הרג ענקים כמו גרנדל "...כך לימד אותם המורה הזקן בבית ספר לאבירים בו שהה מגיל ילדות עד שהוכר בתואר אביר על ידי מועצת האבירים המלכותית.
אותו שלחו לגבול המדברי הרחוק והלוהט. היודע בכינויו הפרונטיר. תפקידו היה לשמש כשומר ראש ומלווה לרוזן המחוז. בנותיו היפות של הרוזן היו מובטחות עוד מילדות לרוזנים מממלכות שכנות ולכן כל שיכל לקוות לאחר עשרים שנות שירות, כי בהגיעו לגיל פרישה, יקבל לידיו כתשורה בגין שירותו הארוך נחלה לעיבוד אותה יחלוק עם בת כפר ממשפחה מכובדת.
לאורך השנים , חווה הרפתקאות מיניות לרוב. זונות בבתי מרזח, שפחות שקיבל כתשורה במסגרת מאבקי צבאיים ממורדים שנכנעו לחרבו האימתנית. אבל לא היו אלו אהבות....או לפחות היו עד שראה איך הן נתלות על אבירים אחרים תמורת נזיד מטבעות. ליבו שקהה עם השנים לימד אותו לא לבטוח יותר בנשים.
עד שראה אותה......היה יכול בקלות לקחתה אליו. כל שהיה עליו לעשות הוא לתת שקית מטבעות לאביה בתוספת איום על המשך חייו .....אבל לא כך רצה לסיים את חייו.
רצה להוכיח את עצמו....אהבה אמיתית לא באה בכוח...רק במוח.
ומה דעתכן ? מה האתגר המחייב אותו בכדי לזכות באהבתה של אישה.....ואולי בכלל עדיף שיבחר בדרך הראשונה ויקנה אותה תמורת שקית מטבעות....
