"זה כל מה שאתה רוצה?" היא שאלה, "מישהי שתעשה לך ביד?"
"לא", אני מתעצבן, "אני רוצה מישהי שלא תפסיק לעשות לי ביד. מישהי שלא תפסיק גם אחרי שאני גומר. גם אחרי שהיא תגמור. גם כשאנחנו שנינו נהיה גמורים מזיונים, בינוניות ותשישות. אני רוצה שהיא תחזיק אותי מהזין כדי שהראש שלי יישאר מעל למים, כדי שאני לא אטבע בביצה של הבינוניות הזו שמחליאה אותי כל יום. כן, כמה שזה קלישאה אני מחפש מלאכית שתציל אותי, שתוכל לחטוף ממני את כל הכעס והרוע והאלימות שלי. כמו ההרגשה הזו אחרי זיון שאתה מרוקן מכל הדחפים וכל הרצונות, ככה אני צריך אותה, אני צריך לרוקן עליה כדי שאני לא אתפוצץ, לשחרר לתוכה כדי שאני לא אעלה על גדותיי, לפרק אותה כדי שאני אשאר שלם.
אז לא. אני לא רוצה מישהי שתעשה לי ביד. אני רוצה ישו ממין נקבה ואני רוצה להוביל אותה בוויה דולורוסה למען חטאיי ולמסמר אותה לצלב, אני רוצה בודהה בביקיני שאני אוכל להרוג כשאני פוגש אותה על אם הדרך, אני רוצה תפוח תמים שינתן לי על ידי נחש מרושע כדי שאני אנגוס בו ואזרוק אותו לצד בדרך. אני רוצה שהיא תטלטל אותי מהזין עד שאני אצרח והיא לא תעצור. אני רוצה שהיא תהיה בתוכי ולא תצא גם כשאני אתחנן. אני רוצה שהאצבעות שלה יסגרו סביב הזין והביצים שלי ולא ישחררו. לא מכעס ולא משליטה אלה בגלל שהיד היא הקצה הצורב של התודעה.
הבנת?"
לפני 13 שנים. 2 בנובמבר 2011 בשעה 22:17