אני מזיז את היד שלה מהמפשעה שלי בפעם השלישית ומבהיר "לא". "למה?" היא עונה בקול המתחנחן שלה. "כי אנחנו רואים את הסרט עכשיו". "למה אי אפשר גם וגם?" היא שואלת ושולחת את היד שוב. "גברים לא יכולים גם וגם, חמודה, אנחנו לא טובים במולטי-טאסקינג" אני אומר ומסיט את היד שלה. "אבל אני רוצה" היא מתעקשת. אני מעיף מבט. קשה להתווכח עם אישה יפה כשהיא עירומה. מצד שני אי אפשר לתת לאישה יפה להחליט מה שהיא רוצה רק כי היא עירומה. ברור לי באותו הרגע מה צריך להיעשות.
איך שהיא מצליחה להוציא ממני את הצד הרע שלי.
"טוב", אני תופס את השלט ועוצר את הסרט, ג'ימס סטיוארט בוהה בשחור לבן, מביט בחלל בית המשוגעים בזמן שאני משטח את החזה שלה על שולחן הקפה שנמצא בינינו לבין הטלוויזיה. החבל הסגול עדיין זרוק על הרצפה ליד השולחן,אני מרים אותו וקושר את הידיים שלה בקשר מהיר, החבל עובר מתחת לשולחן ומסתלסל סביב הברכיים שלה שנחים על הרצפה. כל הסיפור לוקח דקה, תרגול משתלם בסופו של דבר. אבל גם במהלך הדקה הזו אני יכול להריח את ההתרגשות שלה גועשת בין הרגליים שלה. אני תמיד יכול להריח כשהיא מתחילה להיות רטובה. אחרי שכל הקשרים מהודקים ובגלל שאני באמת בחור מתחשב אני דוחף כרית בין השדיים שלה והזכוכית הקרה של השולחן, שלא יהיה לה לא נוח. שלא כהרגלי, אני עובר ומהדק היטב את החבל לרגליים של שולחן, לא משאיר לה מרווח להתנועע. היא הייתה צריכה כבר להבין שמשהו יוצא דופן.
ההתחלה הסטנדרטית שלנו, אני משמן את הידיים ומלטף בעדינות את ירכיה, לוחץ במקומות הנכונים כדי להוציא ממנה את אנחת העונג, אני נותן לאצבעות שלי מידי פעם לחדור-לא-לחדור לתוכה כאילו הן רק מחליקות בטעות על גבי חומר הסיכה. הנשימות שלה מבשילות לאנחות. אני מניע את ידי מעלה ומשמן את חור התחת שלה בעדינות, מעגלים מעגלים, מבחוץ פנימה. עד שאני חודר-לא-חודר לתוכה גם שם. הזין שלי כבר עומד ומתרגש ואני מחליף בין אצבע ואיבר, איבר ואצבע, משמן את חור התחת שלה בעדינות עם הזין שלי, מעגלים מעגלים, מבחוץ פנימה. עד שהזין שלי חודר-לא-חודר לתחת שלה. ההתנשפויות שלה יוצאות מהפה בשצף קצף. קקופוניה מתוקה במקצב הולך וגובר. אני נכנס ויוצא מתוכה, קצב קבוע שעושה טוב לשנינו. האכסטזה מנערת אותה אבל היא לא יכולה לזוז. החבלים נמתחים. הפה שלה נשאר פתוח, לא מספיק להיסגר בין נשימה לשאיפה. בעיני רוחי אני יכול לראות את הפרצוף שלה קופא לקראת אורגזמה כשאני יוצא מתוכה ומתיישב על הספה.
היא נותרת קפואה, לא בטוחה מה קורה עד הרגע שבו הטלוויזיה ממשיכה. דמות על המרקע מחפשת במילון הגדרה למילה שאין לה משמעות. היא מתחילה להתלונן אבל המכה שאני נותן על התחת שלה משתיקה אותה. דקה עוברת בזמן שהדמויות על המסך מתמודדות עם תהפוכות העלילה. היא מתחילה בעוד תלונה ומקבלת עוד מכה על התחת. לא לוקח הרבה זמן עד שהיא מבינה שעדיף לה לשתוק. אני מחכה דקה לפני שאני שואל "את רוצה עוד?", "כן, בבקשה". מגיעה התשובה הכנועה. מבינה מהר כשהיא רוצה. אני עוצר שוב את הסרט ונכנס לחור שעזבתי רק לפני רגע. הרגע הזה היה מספיק זמן על מנת להניח לו להתכווץ ואני יכול להרגיש את הזין שלי מרחיב אותו, ערבוב של כאב ועונג בוקע משפתיה בזמן שאני ממשיך לזיין אותה. "אל תדאגי" אני מרגיע אותה, "גברים לא יכולים גם וגם אבל אני אמצא דרך לשלב בשבילך". היא לא ממש מקשיבה לי, אחרת היא הייתה שומעת את האיום השזור בטון שלי. היא עסוקה מידי במגע, בחספוס, בתחושה של בשר בבשר. אני שולח יד ואוחז בשד שמאל שלה, מועך אותו, מושך את הבשר פנימה. זה רגע יפה של רגש, אני חושב בזמן שאני מנסה להגיע ללב שלה בדרך עקיפה, להגיע דרך כל עצב של כאב שמקשר בין העור מעל והפעימות מתחת. הקצב מתגבר, אני יכול לראות את האצבעות שלה מתפתלות, הרגליים מתחילות לרעוד, הגוף מנסה להידחף לאחור ולבלוע את האיבר שלי עמוק יותר. האכסטזה שחמקה שבה בצעדי ענק לתוך ה...
אני נסוג ממעטפת הבשר שחובקת אותי, מתיישב על הספה, מרים את השלט ולוחץ על הכפתור. ג'יימס סטיוארט ממשיך במונולוג שלו "...הם מספרים לנו על הדברים הנוראיים שהם עשו ועל הדברים הנפלאים שהם עוד יעשו. וכל הסיפורים מאוד גדולים, כי אף אחד לא מביא משהו קטן לתוך בר". היא מתחילה לבכות. היא בוכה כי היא הבינה מה הולך להתרחש כל חמש דקות עד לסוף הסרט.
לפני 12 שנים. 5 בינואר 2012 בשעה 13:37
