שייכות

או מיי גודנס יו אר אלייב!!!
אחי הביא לי את אוסף הקלטות שלי מימי חטיבת הביניים והתיכון...הקלטות מימי פסטיבל ערד העליזים, קלטת של Carter U.S.M, ו - This Mortal Coil ........רגע......איפה אני אמצא טייפ עכשיו?!?

סבלנות לאחר, כפי שאת מבינה אותה, היא מתן מחמאות למי שכבר בדרכו לבצע את מה שאת רוצה. את ממש מלכה לטנטית, ששולטת בלי לדעת שהיא דומיננטית. את צריכה לקנות את השוט הנכון ולהפוך את ההוויה שלך לקריירה אמיתית! מזל ממש מזל שאנחנו כמעט ולא מתראים!
זוכרת שקשרת אותי כשהיינו ילדים? היום אני עוד נזכר בזה בערגה רבה. ולא פעם כשהחדרתי לשון לחה אל בין לחיי ישבנה של פרטנרית זו או אחרת, חשבתי עלייך. לפעמים אני מדמיין אותך מתירה רסן, סוטרת לי בעוצמה ואח"כ מנחמת. לפעמים רואה אותך יושבת על פני ומתרגלת את מידת האיפוק שלי תוך שליחת חיוך ממזרי על גבול השטני לעבר פני הסמוקות.

ההוויה שלך שונה לצערי, את קלפטע אמיתית אבל מהטיפוס הסטרילי ששונא לכלוך, ריחות גוף ובני אדם אמיתיים. פשוט פספוס של בנאדם. כשאמרת לי שהבעייה שלי היא שאני פשוט מלא בעצמי הצלחת להפיל אותי לקרשים (צחקתי הרבה ברגע שחזרת למרכז), פייר - את מאוד צודקת. אז אולי (בפעם הבאה שאת באה לבקר) בתור עונש תעניקי לי איזה גולדן קטן?...משהו שיסיר ממני את כל חטאי

עברתי דרך אותה הכיכר המסריחה בפעם המאה הפעם בדרך הביתה כדי לבשר לאבא על איזשהו מענק מהאוניברסיטה.
החלק הזה של הדרך היה לי קל דווקא....פחות או יותר באותו היום אבל לפני 17 שנים הלכתי באותו הכיוון. מכווץ ומפוחד....אחת המורות התקשרה אלינו הביתה ורצתה לדבר עם ההורים שלי על ערימת השליליים שהבן הדיסלקט שלהם הצליח להנפיק.
לא סתם חזרתי מפוחד הביתה וההליכה על קצות האצבעות לא מי יודע מה עזרה. באיזשהו שלב עוררתי את הענק מרבצו והוא הפליא בי את מכותיו. אמא לא עשתה כלום....כמו תמיד. אחרי זה קרעתי את התחת, במשך שנה שלמה, כדי שאוכל לצאת מהבית לאיזה מוסד נורמלי (...או שבעצם רציתי לספק מישהו).
כאז כן היום, אני קורא והאותיות קופצות לי ומטיילות על הדף...רק שבניגוד לעבר, אינני חושש להתפס בשגיאת קריאה (שגיאות כתיב דווקא כן מפחידות אותי...סימן לבורות) ואף בריון לא מחכה לי ליד הברזיה הקרובה, או בסלון הבית.

אז מה היה...
נכנסתי לבית אבי והראתי את המכתב...הוא חייך חיוך גדול גדול ואני שמחתי. אמא אמרה איזה יופי (יש לה מה לספר לחברות בעבודה). תחושה של סתמיות מילאה אותי...יצאתי משם בערב וגיליתי שהפאב המיתולוגי של כפר סבא שינה את שמו ועכשיו מתקיימת בו מסיבה של איזו חטיבת ביניים.

יש לי עוד 7 שעות עד לרכבת שתוציא אותי מכאן..אני תקוע בים של ריקנות....כלום ולא כלום, סרט סהרורי של פליני, בערוץ ארטה והנחירות של אבא מעבר לקיר

אני לא ממש שואב כוח מהעובדה שטוב לי עכשיו. בכל זאת יש בי איזו ציפיה דרוכה למשהו שיקרה. אתמול לאחר זמן רב בו לא ראיתי אותה, נתקלנו האחד בשניה באיזה פרוזדור קריר באוניברסיטה. התיישבנו על הספסל מול הבר סלטים ובנונשלנטיות שכל כך מתאימה לה היא הניחה יד קרירה על הברך שלי...."תש'מע יש לי משהו לספר לך".
נגיעה כזו מסמלת עבורי את תחילתו של עידן חדש, אך אויה..כנראה שלא כך הדבר לגביה!
בלה בלה נאג' נאג'...ווינק ווינק sorry mister, your wife does she have a camera? התאמצתי מאוד להראות לה את חוסר העניין שלי בדיאלוג הרדוד הזה
"אני שמח שמצאת לך בית חדש...החתולה שלך עוד בחיים???"
"אתה יודע מה...כשיהיה לך חשק לדבר איתי תתקשר, עד אז עזוב....פשוט ..דייי"

חזרתי הביתה לאחר "יום עבודה" חסר חשק וציפיה ליום שאחרי. בBBC Prime יש עוד תכנית עיצוב משעממת, בערוץ 8 משפחות מחליפות הורים (או ילדים....לא הבנתי) סיימתי עם כל הספרים שרציתי לקרוא ואין לי מה לעשות.
היא לא תתקשר קובי!!! עדיף שתלך לישון.
לאחר שניסיתי וניסיתי וזה לא הלך החלטתי לחזור לכור מחצבתי מעוז הבירה והזיתים הדפוקים המקום שהניב לי לא מעט דייטים שאיכותם סבירה, הפאב.
אין הרבה מקומות כאלה שאפשר פשוט לזלוג אליהם בטישרט, ג'ינס וכפכפים בבאר שבע ולצאת מהם עם פרטנרית ונילית ללילה אחד,
אבל אתמול לא היה היום שלי....וכנראה שגם לא היום

הסכנה שבשדרוג מעמד הידידות רבת השנים, נהפכה אתמול למוחשית מדי בשבילי. למרות שלא אני זה שהתקפל בסופו של דבר, אני חש צורך עז להפטר מן המועקה שהצטברה אצלי בשבוע האחרון.
אחרי כמעט 5 שנות הכרות רציתי לדעת מה היא חושבת עלי...לא מדובר בדיוק במהלך ממש מחושב מצדי לאור העבר, אבל בכל זאת.... בחודשיים האחרונים היינו צמודים זה לזו בעבודה והייתה ביננו כימיה מוזרה. מצד אחד העניינים היו קרובים לפיצוץ (אוי....כמה קיויתי שזה יקרה) מצד שני הרגשתי שאם אחד מאיתנו היה מתעקש אז השני היה נאלץ לערוך איזה וידוי קטן.
בסוף הסתבר שהיה עניין מצדה....עניין גדול אפילו. אבל לא מספיק בשביל הצעד הנוסף.
היא הסכימה לומר שיש כימיה, אבל רק.... "מספיק בשביל להכנס אתך למיטה... סטוץ כן ?!?" וגם..."אני לא בנויה למשהו רציני עכשיו" וגם "אני בדיוק במעבר בין דירות ואין לי ראש לכלום"
חייכתי חיוך חמוץ, אמרתי משהו שלחלוטין לא קשור והסתלקתי, לא לפני שהצעתי לה עזרה בהעברות.
אתמול ידידה משותפת התקשרה אלי ואמרה לי שהיא בכתה...אמרתי לה "its just not ment to be... honey"
וזהו
לימור (אורנה בנאי) אמרה על זה
"what was was was was", פשוט גדולה!

נוסע יקר! בנסעך במונית....היה מטומטם! אמור כן לכל נאצה, זלזל בנשים! התנגד להתנתקות ואחל מוות לבני דודינו. מה במקצוע הזה הופך אנשים לכאלה "נחמדים", שעות העבודה?, השיוט הבלתי פוסק על הכביש? הגב של השכונה?
fucking A
40 דקות של נסיעה במהירות השואפת ל -0, בחדר עישון על גלגלים עם נהג אוהד בית"ר.במילותיו של מאנו צ'או ששר (כאילו לי)
"too much too much......./ oh let me be....../.....oh set me free".
אני אדם טוב, זה לא מגיע לי!


מלכות יקרות אם הגעתן (במקרה) לפוסט הזה, ובקרבתכן נהג מונית... אנא....
נקמו את נקמתי!!!

לילה יורד על יום מתיש. בבואי לביתי האזנתי למבחר הודעות קוליות, גם להודעה שלך יקירה שלי.
כן כן, אני אבוא לדירתך החדשה. אבל רק מתוך נימוס, כי אין לי צורך בך יותר. הצחיקה אותי הפעם האחרונה בה נפגשנו...שמעתי שאת מכרכרת סביב בן זוגך החדש, אבל לא האמנתי שאתם ממש דבוקים.... למרות זאת בסופו של דבר זה עשה לי טוב לראות שיש לך מישהו.
אבל משהו הרגיש לי קצת מוזר.....שאת, הגרציה הפולניה שכ"כ אהבתי, תשרתי אדם מלבדך? ..... דבורה שהוציאו לה את העוקץ!

רגע ....המפתחות, אה.. הנה...........

שלום בית, להתראות בית היה נעים לגלות שאתה עדיין ריק
c ya in a while

עכשיו אני יודע, היא מנהלת בי"ס!!!
לבוש קפדני שלא לומר שמרני מדי , השיער אסוף במקלעת מעוגלת לראשה, והאיפור שהוא איך לומר...קצת כבד לטעמי ומזכיר במידה מסויימת שחקן בתיאטרון קבוקי.
היא קצת גדולה ממני אבלללל.........איך להגדיר את זה?

ברגע שהיא סיפרה לי במה היא עובדת, נדלקה לי איזו פנטזיה, היא בטח נעוצה בילדותי הנשכחת. זה ממש עומד לי על קצה הלשון ובא לי .....(אבל אין לי אומץ)....להציע לה משחק תפקידים.

"טבעי שתסתכלי עליה, מה את נלחצת?......
מירי זה לא משנה אם אין לך תחושה אליה, אין לך מה להלחץ......היא אישה יפה.....מירי. הלללללו? מירי?"
09:00, בוקר אור, הזמנתי את הגברת הלא נכונה לכוס קפה.

"אחותי עם הבלבלות שלה, ילדה בת 18 וחצי....מה אתה אומר?"

אני אומר שהיום הזה כבר נהרס לי...
"תראי תמי....קיבלתי 500 דולר מסריחים מקרנות מחקר, איך אני יכול להסתדר עם זה בכנס בסביליה?את עובדת באיסתא... בשביל זה פניתי אלייך, יש משהו שאת יכולה לעשות???"
fuck it
ואם היא תרצה שוב פעם לצאת איתי ?
עדיף לי כבר להשלים את הסכום בעצמי.
"לא חשוב...לא נורא.....צ'אוו בייבי!"
קובי.....נוווו, אני מתחילה רק ב09:45 בוא תשב איתי קצת.

מוסיקה מונוטונית ומעצור כתיבה שני השבוע.

הפרסום חייב לצאת ואני חייב אבל חייב למצוא את דיסק הקונצ'רטו לכלי נשיפה מאת מוצארט...קצת קונטרה לבליל המוסיקה המזרחית שהקיף אותי היום.
לא הייתי אף פעם בחינה...אני בהלם!