לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

שייכות

הגיגים מעולמי הפרטי..........ממש לא לכל אחד
לפני 21 שנים. יום חמישי, 16 ביוני 2005 בשעה 7:41
כל אדם שפגשתי היה מסתכל על אנשים אחרת, כמו מחפש איזו פינה מוכרת או אהובה יותר על פני אחרות, אצל רובם מדובר בשדיים או כתפיים ?

הגעתי היום לעבודה מוקדם מאוד בבוקר סהרורי ונטול כל אמפתיה למי ולמה שמסביבי. לא הספקתי לשתות אפילו כוס קפה אחת ואז.....כשטעם משחת השינים עוד בפי נכנסתי לאחת המעבדות. למזלי האדם הראשון שפגשתי, הציע לי קפה הפוך. האדם השני, ידידה (ולא יותר מזה), נעלה סנדלים שחורות מהסוג שכבר לא רואים כל כך.....אולי אצל כמה חיילות ( מורות חיילות בדרך כלל). מבעד לרצועות הציצו שתי כפות רגליים חיוורות עם אדמומיות קלה באזור העקב והבהונות..... ברור שכפות רגליים אלו לא ראו אור יום כבר כמה זמן.
אבל מה שמשך את תשומת לבי היה הגוון הצהבהב שעיטר את בהונות רגליה. העפתי לכיוונן מבט ארוך מהרגיל
"כן......החלטתי לאוורר....."
"לא, דווקא שמתי לב ללק ששמת...יפה לך!"
"תודה"....היא אמרה ונבלעה מאחורי איזה שולחן ענק בקצה האחר של החדר.
"זה למון-ליים" היא מילמלה
אישית, אני מעדיף שזיף, אבל מה לי ולענייני אופנה הרי מה שבאמת רציתי זה להציע לה איזה foot massage

לא יאמן שאני יושב 20 מטר ממנה וכותב את זה....
The world is unjust......and that is (only) a summary statement
לפני 21 שנים. יום רביעי, 15 ביוני 2005 בשעה 17:28
הרבה פעמים שאלתי את עצמי מתי הכרתי אדם מסויים. במהירות המטורפת שבה הכל חג סביבי....שדרוגים צילצולים.....תארים.....בלאגן!
אתמול פתחתי איזה תיק ג'יימס בונד ישן.....אני שונא אותו ומשתמש בו רק כדי לקחת איזה לפטופ מושאל כדי להראות איזו מצגת. בקיצור נפלה ממנו תמונה ישנה ששמרתי.....דוקא שם באיזה כיס. תמונה שלי ושל איזו אקסית נשכחת. מתי לעזאזל הכרתי אותה?
Never mind her.........look at you!
סקרתי את תווי הפנים שלי.....זה היה ממש קצת לפני איזו מערבולת שחלפה לידי. כנראה שכבר אז הייתי עייף, זה די מוזר......הייתי בטוח שגיליתי את עולם השינה לא ממזמן. מצאתי אחלה מקום לתמונה הזו.....שולחן עמוס בכוסות עם שאריות של קפה שחור ומאפרה מלאה. לפחות עכשיו אני יודע שאצטרך להביט בתמונה הזו עוד פעם. מדהים.....אחרי כל המדבר הזה אני ממשש תמונה של עצמי ומתגעגע לימים שבהם האמנתי שלעולם לא אוותר על העולם הפרטי שלי. בעצם לא ויתרתי.....חתכתי...........
אני מקווה שיותר לא אגיע לאוניברסיטה עם צבע ירוק זרחני שנדבק לי מאיזה קרטיב על השפתיים. אם כי מנחמת העובדה שמישהי ארוכת רגליים ובהירת עור העירה לי על זה. מצד שני... חבל שזה לא קרה באיזה סשן איכותי...אני ממש זקוק לאחד, כמו מקלחת קרה בסוף יום חם, אבל ממש חם.
לפני 21 שנים. יום שלישי, 14 ביוני 2005 בשעה 10:20
להוביל ולמשוך קדימה צוות עבודה לדחוף אחרים ואת עצמי להצטיין. למדתי איך ליצור עניין בקרב אלו שעובדים איתי ותחתי. עשיתי רבות בתחום שלי עבורי ועבור אחרים. אני טוב במה שאני עושה ונוהג להתרחק ממי שלא טוב, כולל מזלזלים ומעגלי פינות למיניהם.
אני לא חושב שזאת היתה טרחנות דבילית להגיע לעיר כדי לקחת את הבלייזר שלך מהניקוי היבש כשיש לי זמן פנוי מהעבודה. עשיתי את זה מכל הלב. ואם את שואלת אותי אז לא....לא נפרדנו בגלל שנעלבתי ממך. נפרדנו בגלל שאמרת לחברה הכי טובה שלך שאין לי חוט שדרה. אני ממש לא סמרטוט ואין לי מה לומר לך מעבר לזה.
לפני 21 שנים. יום ראשון, 12 ביוני 2005 בשעה 4:07
שוב אני מקווץ במיטה, על הצד בתנוחה עוברית. נותן לידייך לטייל על הגוף המעורטל, לחקור אותי מהכתפיים אל השכמות לאורך הגב ואל הישבן. האויר בחדר קצת כבד אבל אני לא קם כדי לפתוח את החלון. פשוט טוב לי. אגלי זיעה חמצמצים זולגים לרוחב גבי אל המזרן. אין לי מושג למה ביקשת שאתקלח במים חמים.....ביום כזה חם, אבל על כאלה דברים אני לא חושב יותר מדי, בייחוד אם הבקשה מגיעה ממך.
ידייך נודדות אל הישבן ומלטפות פלח אחר פלח
יד אחת אוחזת ומפשקת אותו ויד שניה תרה אחר הצעצוע שלך. לא נתת לי לישון אפילו לא לדקה אחת!
....."אני מבקשת את סליחתך".....את אומרת, "שתיתי אתמול שתי כוסות קפה אחת אחרי השניה".... "קפה בונו, כל כך טעים, זה מזה משפיע עלי"

כל מה שנותר לי הוא להנהן בראשי לאות הסכמה ולפסק את רגלי מעט יותר עבור זוג ידייך החקרניות כבר ארבע בבוקר for fuck sake
בתשע יש לי ישיבה!
לפני 21 שנים. יום שלישי, 7 ביוני 2005 בשעה 8:28
נו את רואה,עברתי לא מעט בשנה האחרונה, גם את. את האמת לא נראה לי שאי פעם נפסיק להתנהג כמו חתול ועכבר. זה פשוט מדהים אנחנו כמו שני שוורים בזירה, רק שבמקום לראות אחד את השני אנחנו רואים רק אדום בעיניים.

את יודעת.....איתך היה לי את הסקס הכי מטורף בעולם משהו פראי וחסר מעצורים. רק היום אני קולט שהיית שמה את Beck ברקע כשהיית מגיע אליך ותמיד כשהתגלגלנו על המזרן שלך זה היה בשיא העדינות והרכות. תמיד אמרת שמוסיקה נורא משפיעה עלייך. אני יודע שהיום בא לך לטרוף אותי. אני גם יודע שרק אני הייתי שם כשאת שקעת בתהומות הנשייה שלך כשביקשת מהאויר הזה קצת רחמים.
אף פעם לא היית סמרטוט ולא נתת לחיים להוביל אותך. הנוכחות שלך הממה את כל מי שזכה להכיר אותך, אל תאבדי את זה למרות כל מה שעברת. אני לא חושב שאי פעם היית המלכה שלי.....אבל בשבילי תמיד תהיי מלכה. טוב לא לגמרי, אנחנו כבר לא מאוהבים ואני לא הכי מעריץ אותך כשאת רעה לאנשים. אבל יש בך משהו....משהו מלכותי....משהו שונה.
לפני 21 שנים. יום שני, 6 ביוני 2005 בשעה 17:33
אני לא זוכר בדיוק בפינת איזה רחוב זה היה, רק את זה שמאוד התרגשתי. נסעתי דרך ארוכה למקום הזה....אני ממש זוכר שהגעתי לפני הזמן. ישבתי וקראתי איזה ספר טוב של פול אוסטר. חיכיתי למישהי...מישהי שגיליתי שהיא מאוד מיוחדת. היא הגיעה לאחר זמן מה ונכנסה בצורה מאוד מלכותית אל הפאב.
משב רוח רענן במקום אפלולי חנוק ומלא בריחות טיגון...כל כך לא היא.
הייתי אחרי משבר בחיי האישיים, ודי נגמר לי מהדייטים. סוף סוף אדם נורמלי ולא מזוייף יושב ומדבר איתי על כל כך הרבה דברים, כן, גם על bdsm אבל גם עלי ועליה.
זה היה יום מאוד נעים עם הרבה פרפרים בבטן. היא גם נראתה לי עייפה מאוד מדייטים סתמיים. היא אמרה לי שאני נחמד...זה היה כל כך מתוק. היום מה שנשאר לי זה זכרון מתוק של ליידי עם שיער חום חלק וגולש, עיני שקד ושפתיים משורטטות, מגע יד נעים וקול מלטף.
אבל בסוף כנראה שבשבילה הייתי עוד אחד...עוד סאב או משהו חסר חשיבות
זכרון נעים...כן, בשבילי זה זכרון נעים