שייכות

ידיים נעלמות דחפו אותי אז אל המיטה, רוכסן נפתח ומכנס מופשל בחלקו ..."אין לי זמן.. אני צריכה לטוס לעבודה, אז תוריד את המכנסיים ותחכה לי".
הורדתי את בגדי כמעט לחלוטין, למעשה נותרתי בחולצת כפתורים פתוחה בלבד.... זו המיועדת לארועים מיוחדים.
היא חזרה אל חדר השינה ומשכה אותי מקרסולי עד שישבני נגע בשפת המזרן. כשרגלי השתפלו אל הריצפה, היא פיסקה אותן בתנועה החלטית וחייכה אלי במין חיוך שובב על גבול הערמומי...
במספרי ציפורניים דקות וחדות הוסרו (במהירות רבה יחסית) מרבית תלתלי הערווה שלי...לאחר ליטוף מהיר ופליטת מילים המעידות על תחושה כללית של אי שביעות רצון ("...god dam... זה לא מספיק")
הרגשתי את המגע החריף של ג'ל הגילוח.... הבטתי וראיתי איך ארבע או חמש תנועות עולות ויורדות של תער חד הותירו גבעונת חיוורת בשיפולי הבטן התחתונה שלי....
"תהנה גבר.......as long as you can"
מחר זה כבר ידקור...ואם זה דוקר, אז אין אותי!
שוב חיוך שובב
אחרי מספר דקות....בהן שתינו כוס קפה אחת + הצצה חטופה בשעון....נותרתי לבדי בדירה
מלטף את חותמה בבשרי....יצאתי גם אני אל תלאות היום יום כשבמוחי הציפיה העזה לערב שיבוא

בחום העז של המדבר הזה פתחת לי את דלת המשרד....אז אמרתי לך....."שלום חמודה"
מסתבר...שהאוויר הקר שעטף אותי הגיע לא רק מהמזגן אלא גם ממך....רציתי לומר לך שלחנוק את המיניות השופעת שלך זה דבר אידיוטי וחסר תוחלת.....אם את מאמינה שזה מחזק אותך להתנהג כמו הביץ' שאת במציאות, את צריכה להבין דבר אחד.
סקס אפיל הוא כלי נשק...ההתנהגות שאת מפגינה (והבגדים שאת לובשת....למה מכנסי דייגים לעזאזל? את נמצאת באוניברסיטה ולא בתאילנד!) פשוט צועקת את זה!...לא שאת לא מודעת למה שיש לך..., אלא שאת לא יודעת איך להשתמש בתכונה המבורכת הזו! וזה פשוט כמו ללכת עם שלט ענק שעליו כתוב
DUMMASS

מחר אהיה קרוב כל כך אל המסלול שהלכנו בו יחד הרבה פעמים.
אקח את הרכבת אל התפוח הגדול של ישראל ומהתחנה אגיע אל רחוב אלנבי....אל חנות הספרים "שלי".ספר זה משהו מיוחד המחוייבות החד צדדית ביני לבינו לא תהיה דומה בכלל למה שהיה אמור להיות ביננו, אבל הקשר הזה יצליח....תמיד היה לי את זה עם ספרים!
בפעם האחרונה שהייתי שם ראיתי בסמטה איזו בוצ'ית מגניבה עם שיער שחור קצר ומשקפי קריאה עגולים, יושבת על כסא בר ליד שולחן עגול גבוה. היא בלעה בעניין איזה ספר מד"ב באנגלית. והסתכלה עלי במבט נוקב כששאלתי אותה עם היא עובדת במקום.....הסתכלה ולא אמרה מילה.
אתמול היתה לי הארה לא נורמלית, הקנטתי איזו קולגה, בחורה מדהימה וחריפה....בתגובה היא סטרה לי (לא בצורה חזקה מדי אבל בהחלט הרגשתי את זה). אחרי זה דיברנו קצת....היא לא שמה לב לחוסר הנוחות שלחצה את מכנסי מבפנים....וטוב שכך. השיחה ביננו היתה בשבילי כמו תרגיל טוב באיפוק וריסון עצמי. כמו ילד טוב שאלתי אותה, אחר כך, אם היא רוצה קפה וכל כך שמחתי כשהיא הסכימה...,
אמרתי "באמת???" כשהיא הגיבה בחיוב...
אפשר לחשוב ששאלתי אותה על משהו אחר לגמרי.
היה נחמד בסופו של דבר,
כן.... היה בסדר

חלמתי שאני שרוע ערום על קרקע תחוחה ומתוך הקרקע יצאו נמלים שחורות,הן עלו עלי מכמה כיוונים ומשום מה כלל לא ניסיתי לסלק אותן, בפה פעור נשפתי מהר בחוסר סדר מוחלט כאילו שזה יגרש אותן. ראיתי את עצמי מלמעלה. הייתי כמו תינוק חסר ישע עם עור ברווז לבן, צבוט ושרוט. הנעתי את זרועותי בחוסר תיאום מוחלט, כדי לקום ולא הצלחתי.
תקעתי באדמה מרפק ועקב ניסיתי להטות את הגוף ולא הצלחתי.... הרגשתי איך הן שבות ועולות עלי... איך הן צובטות אותי וכמו תינוק שמנסה להתהפך אני רק מתחפר בעפר. אוחז בחוזקה רגבי חומר ובלחץ אגרוף הופך אותם לחול.
מבט העל הממושך שיכנע אותי, שבעצם כלל לא רציתי לקום משם.

באותה השניה התעוררתי עם כאב ראש נוראי
ללכת לישון ב17:00 כדי לקום למסיבה שמתחילה ב23:00 זה לא נוח! נראה לי דבילי ללכת...בסופו של דבר אני מוצא את עצמי תקוע מול חיית בית ש"החברות שלה סחבו אותה "...ו"היא לא כל כך יודעת מה היא עושה פה"...וגם....איך לומר את המילה הזאת
..ונילית........
בסוף יוצא שהיא גם לומדת מדעי ההתנהגות שנה ב' ואחרי חמש דקות האופי שלי (שלי!!!) מונח על השולחן .......ואז ומתחיל לו איזה דיון ארוך ואין סופי שבמהלכו אני נשאל על חיי,אהבותי וגירושי....לא תודה! אם כבר אני מעדיף לראות מה יש ב.....
BBC Prime
כלום מעניין!?!
לצאת?

היא הייתה באה הביתה עם ריח זעה חמצמץ בסיומו של יום עבודה מתיש. הייתי מקלף את הבגדים מעליה וטועם מגופה. את סימני הלחץ האדמדמים שהותירו לבנים הדוקים הייתי מנשק עד היעלמותם.
קשה למצוא עוד זוג כזה, של ידיים נשיות.....בטוחות בעצמן. פשוט זוג ידיים שיודעות להיכן לנוע ומתי.
פנים הירך אחורי הברכיים ובתי השחי החיוורים, היו לי לבריכות קטנות של תענוג. הייתי נופל לתוכן בלי לדעת איך לצאת.

היא לעולם לא תדע איך השתכתשכתי פעם במי האמבט המשומשים שלה...מתענג על גבישי המלח האחרונים שעוד נותרו במים ומדמה לעצמי שזהו מלח מגופה.

אני בטוח שלבת הזוג שלי יש הזעת יתר בידיים....

לילות עגומים....ארוכים, אני חושב שחוג סלסה הוא פתרון די דפוק בשבילי. את הריקוד הבא אני אקדיש למישהי מיוחדת. בחדר סגור עם אור מעומעם ומוסיקת acid jazz ברקע, עם עדיפות גבוהה ל freak power

אני בטח לא אלבש כלום.......
אולי גם היא

נתקלתי היום בפנים מוכרות של מישהי מפעם. הבחורה היחידה(!!!) שבדייט הראשון הראתה לי את מקום העבודה שלה. מבוך של קוביות באולם ענק עם מיזוג מעצבן, אור פלואורוסצנטי מדכא ושטיח רך מקיר לקיר. אני לא מבין....לזה אנשים שואפים??? עד אז חשבתי שהקומיקס של דילברט הוא פיקציה מוחלטת.
"יעל ? תהל?.....אני מצטער שכחתי"
"איה"
"נו ואת עוד שם?" (כאילו שהעור החיוור כמוות של הפנים שלה לא אומר הכל)
"כן"
"טוב"
לחצתי על escape ונעלמתי לאיה בריחוף קליל.
חסרת עוצמה, חסרת אישיות חסרת יכולת הבעה....וחוסר הסטייל במיטה, אוף נו באמת, למה דווקא בזה אני נזכר.
ודווקא מאותגרת כמוה מקבלת משכורת של 5 ספרות.
ברחתי אל אחד ממשרדי המחלקה רק בשביל שאיה תתפוס אותי שוב ותזמין אותי לקפה אצלה....למה אמרתי לה כן??? בפעם הבאה קובי...just say no!

איזה מין עולם הפוך....מין.....עולם הפוך....מין.
אני זוכר איזו הרצאה שישבתי בה בתואר הראשון, הרצאה על עולם הפוך, חגיגות הסטורנליה. המרצה הקדישה שיעור שלם לחגיגות הסטורנליה ביוון העתיקה. בלשון ציורית היא תיארה איך היוונים עשו כבוד למיתולוגיה והחיו אותה באמצעות הצגות תיאטרון ופסטיבלים צבעוניים. בחג הזה העבדים היו לאדונים והאדונים לעבדים, השפחות לגבירות והגבירות לשפחות וכל עבד יכול היה לעשות באדונו כרצונו. היא סיפרה לנו על אצילים שהולקו בפומבי ועל גבירות נכבדות ששטפו את רגלי משרתותיהן. יום לאחר החג העולם היה חוזר למצבו הנורמלי.
את המרצה הזאת הכי אהבתי....נהגתי לשבת תמיד בשורות הראשונות, רשמתי כל מילה רק כדי שאוכל לחזור על כל פרט ופרט בבית. בשיעור הספציפי הזה התיאורים העסיסיים הרסו לי את הריכוז....ישבתי בכיתה רגל על רגל ודמיינתי איך גבירתי מצייתת לפקודותי....ומענישה אותי על כך במוצאי החג.

אתמול בפאב הקבוע ישבתי לצד הבימבו הקבועה של המקום (כן כן... גם אני הייתי שם). חצי מטר של בלונד מחומצן הסתיר בחלקו את פני הירח שלה שתמיד הראו סימנים של אי שביעות רצון. הברמנית החדשה לא ידעה איך לאכול את ההערות הסרקסטיות שלי כשאמרתי לה שקרן מסוגלת להפוך כל משקה אלכוהולי לענן של הורמונים הנידפים דרך בלוטות הזעה. קרן הסתכלה עלי במבט הנבוב שלה והעיפה את הכתף שלי אל הבר. אמרתי לה שהיא צריכה להיזהר....היא עוד יכולה למות מעודף מודעות עצמית ואז מה האנושות תעשה?
אני חושב שלאט לאט אני הולך ונהיה יותר ויותר חצוף לבנות המין החזק......אני עוד עלול לשלם על זה ביוקר.

לפני שהלכתי אל הפאב.....היה פשוט חמסין מטורף.... שעה של שמש באיזה פארק עלתה לי בישיבת התאוששות ארוכה בבית קפה אופנתי מלא אנשים; עם ידידה אחת טובה, כמה מלצריות בנות 15 עם גשר בשיניים, וחיית טרף מדהימה בת 30-35 שיער שטני עור חיוור וקעקוע של נשר בין שתי שכמות. המדהים ביותר הוא גוון הלק הזהה!!! שהיה גם על הבהונות וגם על האצבעות, ש-ז-י-ף!
היו לה גם קבקבי עץ מעולים לאיזה ספנקינג ספונטני ידיים ארוכות וחזקות ומבט ישיר דרך עיניים ירוקות.
היא ישבה עם איזו ידידה שסימנה לה שאיזה בוק מורח עליה כמה מבטים. חום הקיץ וטמטום המחשבה מנעו ממני לקטוע את השיחה הקולחת עם ידידת הנפש שלי ולו רק כדי לזרוק איזו מחמאה לכיוונה. כשהיא הסתובבה והסתכלה עלי לשבריר שניה הרגשתי אבוד לרגע.

"היי מה נסגר אתך, אתה לא מקשיב לי......"
כן כן.....את מאוהבת בבוס שלך בלה בלה....בלהבלהבלהבלה. אני לא בסדר, אני ממש לא בסדר, ככה לא מתנהגים. רכנתי לכיוון השולחן ומלמלתי

"מה דעתך להגיד לו את זה?"

היינו בקצה המסלול לא רחוק מנתיב העשרה. ישבנו על גבי דיונה גדולה שהשקיפה אל הכחול הגדול. הריח המלוח מילא את הריאות ורוח נעימה ליטפה אותנו. הסתכלתי עלייך בעודך אוספת את שיערך. ראיתי את המשולש השזוף על לוח לבך ואת תחילתו של הגב הבהיר דרך השרוול הקצר.
הסתכלת אלי במן חצי חיוך חמצמץ תוך כדי התנועה האוטומטית של ידייך, מעווה את זוית הפה כשצ'ופסטיק ארוך אחוז בין שפתייך. התנועה החדה שבה החדרת אותו אל תוך מקלעת שיערך....גרמה לי לאי נוחות רבה הרגשתי פרוץ ולא מוגן בחיים ...... "נלך אל האוטו ?" אמרת בלי להסתכל אלי.
השבתי לך בכן רפה....
החלפתי חולצה לפני הכניסה אל האוטו הרותח, כף היד שלך נגעה בי קלות....הסתובבתי ולפני שהספקתי להגיד משהו הגב שלי נלחץ אל החלון החם וירך במכנס דגמח מלוכלך לחצה אותי שם. שלחתי אל ראשך זוג שפתיים יבשות ולשון חצופה, והרגשתי את המליחות המטריפה שלך, שם... מאחורי תנוך האוזן. חיבקת את מותני ביד אחת ושלחת את ידך השניה אל ערוותי ולמטה משם.
הייתי קצת מופתע, אפילו בהלם. את זוכרת איך רעש של טרקטורונים הפריע לנו באמצע???
את המים מהבקבוק שלא נגעת בו שפכת עלי.........צחקנו המון ואז נסענו אלי הביתה כשתחתוני דבוקים לגופי.....והיה לי קשה להשען בגלל שריטה עמוקה בגב מציפורנייך הארוכות...את זוכרת ששאלתי אותך אם את משחיזה אותם? "היית מת לדעת....נכון?"
"נכון"
אני עוד בהלם ממה שסיפרת לי בשיחת המסדרון הנונשלנטית האחרונה בהחלט שניהלנו באוניברסיטה...איך יכולת לקחת לשם את החבר החדש שלך, זה היה המקום שלי. את לא הכרת את המקום הזה קודם! ....את שומעת, זה היה המקום שלי! אם באמת היית שם, אני מקווה שהחול והחום והרוח והמים הזכירו לך מישהו מן העבר הלא כל כך רחוק.

אני חושב שנרגעתי....כן, עכשיו אני בסדר עכשיו טוב.

כן, יש יפות ממך אבל אין יפה כמוך. זה נכון לא רק לגבי יופי אלא גם לגבי הרבה תכונות אחרות שיש לך. אם תטמיעי את התובנה הזאת תהיי ליידי אמיתית ומשם הדרך להיות דיווה קצרה יותר. כשאת נכנסת לחדר הרבה משתכנעים שאת פצצה חכמה, הבעיה היא שאת עוד בפאזה של הברווזון המכוער (מבחינה מנטאלית).
יש לך את זה!
אם היה אפשר להזיז את הגלגל לאחור הייתי אומר את זה אחרת "יש לך את זה...שבי לי על הפנים!"
אבל הגיע הזמן להתנתק מן העבר.....לא?!?