אתמול בפאב הקבוע ישבתי לצד הבימבו הקבועה של המקום (כן כן... גם אני הייתי שם). חצי מטר של בלונד מחומצן הסתיר בחלקו את פני הירח שלה שתמיד הראו סימנים של אי שביעות רצון. הברמנית החדשה לא ידעה איך לאכול את ההערות הסרקסטיות שלי כשאמרתי לה שקרן מסוגלת להפוך כל משקה אלכוהולי לענן של הורמונים הנידפים דרך בלוטות הזעה. קרן הסתכלה עלי במבט הנבוב שלה והעיפה את הכתף שלי אל הבר. אמרתי לה שהיא צריכה להיזהר....היא עוד יכולה למות מעודף מודעות עצמית ואז מה האנושות תעשה?
אני חושב שלאט לאט אני הולך ונהיה יותר ויותר חצוף לבנות המין החזק......אני עוד עלול לשלם על זה ביוקר.
לפני שהלכתי אל הפאב.....היה פשוט חמסין מטורף.... שעה של שמש באיזה פארק עלתה לי בישיבת התאוששות ארוכה בבית קפה אופנתי מלא אנשים; עם ידידה אחת טובה, כמה מלצריות בנות 15 עם גשר בשיניים, וחיית טרף מדהימה בת 30-35 שיער שטני עור חיוור וקעקוע של נשר בין שתי שכמות. המדהים ביותר הוא גוון הלק הזהה!!! שהיה גם על הבהונות וגם על האצבעות, ש-ז-י-ף!
היו לה גם קבקבי עץ מעולים לאיזה ספנקינג ספונטני ידיים ארוכות וחזקות ומבט ישיר דרך עיניים ירוקות.
היא ישבה עם איזו ידידה שסימנה לה שאיזה בוק מורח עליה כמה מבטים. חום הקיץ וטמטום המחשבה מנעו ממני לקטוע את השיחה הקולחת עם ידידת הנפש שלי ולו רק כדי לזרוק איזו מחמאה לכיוונה. כשהיא הסתובבה והסתכלה עלי לשבריר שניה הרגשתי אבוד לרגע.
"היי מה נסגר אתך, אתה לא מקשיב לי......"
כן כן.....את מאוהבת בבוס שלך בלה בלה....בלהבלהבלהבלה. אני לא בסדר, אני ממש לא בסדר, ככה לא מתנהגים. רכנתי לכיוון השולחן ומלמלתי
"מה דעתך להגיד לו את זה?"
לפני 19 שנים. 19 ביוני 2005 בשעה 9:53