על הספה

סימן שאלה ??

האם יכול להיות שהנשלט הוא האביר על הסוס הלבן?

מחשבה שכזאת לאחר מע' יחסים אחת (מהעבר הרחוק) שמהותה מפגשי שליטה, ומספר קטן נוסף של שיחות נפש עם שולטות מהכלוב ומ fetlie.

אעשה את זה פשוט, אחת המחשבות שמקוננת בראשי (היום מן הסתם קצת פחות) ששולטת "זקוקה" להצלה...ואני בעצם רוצה ל"הציל" את השולטת, לגרום לה להיות במקום יותר טוב..יצא ככה שכל אחת מהנשלטות היו במקום "לא משהו" בחייה ..כל אחת עם הבעיות שאיתן התמודדה...

הבנתי את זה אחרי הכרות מרחיבה עם מספר שולטות, מייד ארחיב, ושוב מעבר לדמות של שולטת שהיא אישה חזקה יש אישה, בת אדם.

אלה שהיו וירטואליות קיויתי שירצו להיפגש ואולי יפתחו רגש בעקבות ההתנהגות שלי ומעין הוקרת תודה שתתבטא כאמור ברגש ומפגש בדסמי ואולי אינטימי יותר למרות שלא עמדתי בקריטריוני הקבלה שלהן - מה שלא הפריע להן להיפתח ולשתף

הקשבתי, הכלתי וניסיתי לעודד ולייעץ ככל שיכולתי וככל שנתנו לי, חלק יישמו וחלק אמרו תודה ותו לאו

וללמרות הכל, מרגיש לי מוזר, שמתחילה שיחה מעבר לשלום שלופ ונפתחים קצת יותר אחת לשניה...מייד צצה לה המחשבה...אני הנשלט אציל את השולטת...אירוני..

אולי יותר מדי סרטים בסגנון הנסיכה הקסומה...

,

לפני אי אילו שנים בשלהי האקדמיה טרם התחלת החיים האמיתים.. היינו חבורה קטנה שהתגבשה בתיכון שהמשיכה להיפגש כל סופ"ש (כמעט וכמעט עד לפני כמה שנים) היינו דוד, ירון  ומירב.

חברים טובים, אפלטונים כמובן עם מירב...לפחות רוב הזמן..אני חושב שלכל אחד מאיתנו היה קראש פנימי למירב בשלב כזה או אחר אבל אף אחד לא עשה עם זה שום דבר.

 באיזשהוא שלב הרגשתי שאני מפתח רגשות, מעבר לקראש..והחלטתי לנסות אז יום אחד התחלתי ליצור הזדמנוית להסתובב איתה בנפרד...חלק מהם היו בבית שלה ואנחנו כולנו היו מעין בני בית כולם אצל כולם אז שרצתי אצלה יותר ויותר ואז היא הציעה שאולי אצא עם אחותה הקטנה ...מה שהיה מאוד מאוד מאוד מבאס כי יום קודם כשחיכיתי לה בסלון בזמן שתתארגן, אחותה שאלה אותי למה אני אני לא מתחיל עם אחותה...

מה שהופך אותי, אני חושב לאחד הבודדים בעולם שכל אחות רצתה שהוא יתחיל עם האחות השניה..

כשמירב הציעה לי להתחיל עם אחותה, הרגשתי אגרוף/צביטה בלב..דחייה כפולה.. חייכתי בנימוס ואמרתי שאני אחשוב על זה כמובן שלא אמרתי לה שבדיוק אתמול אחותה אמרה שכדאי לי לנסות להתחיל איתה

לקחתי פסק זמן מהחברות...הרגשתי דחוי  פעמיים

היום הרגשתי שוב משהו דומה...שקשור לבחורה מהפוסט הקודם...

היא אמרה לא..למרות היחסים הטובים, למרות הפתיחות המינית המתפרצת שלה, למרות המסרים המזמינים שלה, למרות שהיא ידעה שאני מעוניין, אפילו באינטימיות מחוץ לפינת העישון בעבודה ששם התנהלו רוב שיחות הנפש. שלנו.. ואני בכלל לא  מעשן

קיויתי לבוא אליה, לשיחה ארוכה ולדבר על מה היא צריכה לעשות בשלב הבסא בחיים, לימודים, מקום עבודה הבא..ולמען האמת אני חושב שהייתי מסתפק בזה...להגיע  ליפיפיה הזאת הביתה לשבת איתה

וזה לא קרה, הרמתי להנחתה, זרקתי את הכפפה והיא לא הנחיתה ולא הרימה..ההיפך

אמרה נמשיך מחר את השיחה במקום הקבוע...

זהו אין ממש פאנצ'ליין..

אגרוף קטן של דחייה וזריקה לאחור

עצבות קלה בפן האישי (אם מותר בימים כאלה)..

הייתי צריך לפרוק

#סליחה

כשאני רואה אישה יפה או קורא/מצ'טט עם שולטת אחת ההנחות היא שמדובר באישה חזקה, באדם חזק. הנחה פשוטה לא עם תובנות עמוקות במיוחד מאחוריה, אבל זה  חלק מהמעטפת המחשבתית שלי.

מה זה בדיוק אישה חזקה, לא בטוח שההגדרה שלי נכונה, מן הסתם היא סובייקטיבית אבל כוונותיה טובות..החלטית, תומכת, עוגן ביתי, זוגי, משפחתי, מקצועי...סוג של מישהי שמצליחה ליישם מה שהיא רוצה בכל המישורים

בשנה האחרונה יצא לי לדבר / לפגוש / להחשף למספר נשים יפות/שולטות..חלק מהאתר חלק ממסגרות אחרות - רק שיחות לא היה משהו מעבר לזה..אבל שיחות עמוקות של הכרות ושיתוף וחשיפה והתייעצות הדדית

ככל השההכרות מעמיקה הבנתי כמה הייתי רחוק מהמציאות בתפיסה שלי בתחילת הדרך

על קצה המזלג אגיד שאחת הנשים שהיתה יפיפיה ששיתפה תמונות סקסיות ומדהימות שלה בעצם עם לב שבור ומפורק לרסיסים שלא מצליחה לצאת מהמשבר שנקלעה אליו וכמה שניסיתי הרגשתי חסר אונים..אישה שבעיני היתה מדהימה מבפנים ומבחוץ תקועה בחייה בגלל אהבה נכזבת

ולחלופין שולטת עם דחף מיני והספק של חוויות שאני רק יכול להתסכל בקנאה מהצד לא מסוגלת להחזיר אהבה לכל המחזרים שלה...שאולי בהתחלה כל מה שרצו זה להזדיין איתה אבל אחרי שגם נחשפו לעוצמות הפנימיות שלה התאהבו בקלות אבל היא בשלה...לא הצליחה לפצח את היכולת לפתח רגשות ...לצערי היא חוותה בעברה הרחוק פגיעה מינית ..היא טיפלה בעצמה ולמרות הכל חיה חיים מדהימים אבל היא עדיין זקוקה לליווי מקצועי אבל לדעתה לא..ושוב לא צלחתי לשכנע שתחזור לטיפול..אז מצד אחד כלפי חוץ היא יפיפיה, פצצת אנרגיה, אישה יצרית שחווה אבל  לא מצליחה להתקרב לאבירים על הסוסים הלבנים שעומדים בתור להיות לה משענת ולב אוהב

אחת ההפתעות הכי גדולות שלי היתה לגלות שאישה שליבי החסיר פעימה שפגשתיה לראשונה, אשת קריירה, מנהלת בחסד...סובלת מאלימות מילולית מבן זוגה..לא בתדירות גבוהה או כזאת שמצריכה התערבות חיצונית, אבל עדיין - לא ידעתי מה להגיד, רק שאני סומך על השיקול דעת שלה..כי היא מבינה את המצב ואין באמת סינדרום ה"אישה המוכה" ועדיין..מרגיש שהיא ראויה להרבה יותר..אבל אהבה זה משהו שהוא לא תמיד ניתן להסברה מה גם שיש שלושה ילדים משותפים בתמונה...

קטונתי

למרות מה שראיתי ושמעתי ונחשפתי, עדיין האינסטינקט שלי לתייג אישה יפה כאישה חזקה לא נעלם, אבל הוא אחר לגמרי

אני כותב את הפוסט כי אני חושב שניצלו אותי

נתעלם לרגע מעולם הבדסם והעובדה שאני מתוייג כנשלט,  אבל פשוט משתף חוויה שבתחושתי האישית היא חווית ניצול

אני מניח שלראשונה נחשפתי ברמת מודעות ביסודי לניצול ע"י מלכת הכיתה שביקשה ש"אעזור" לה עם שיעורי הבית....אבל זה לא נחשב

היום, בגילי המופלג, אני מרגיש שניצלו אותי, השתמשו בי, נעזרו בי, נשענו עלי וברגע שהגיעה אלטרנטיבה ביי ביי 

בחורה מקסימה שהפכתי בתקופה סוערת בחייה למעין משענת, כתף, אוזן קשבת, מעלים מצבי רוח בהינף יד או ליתר דיוק בהינף לשון (לצערי לא תרתי משמע) שיתפה בכל פרט ופרט אינטימי ונפשי...

ואז שנכנס לתמונה מישהו רציני, וואם באם טנק יו מאן...אבל בלי הטנק יו...מבאס, יישמע מוזר אפילו קצת מעליב

מרגיש לי מוזר לדעת שנוצלתי, נשמעת לי מילה מהילדות או מגיל צעיר יותר

מרגיש שהכבוד קצת נרמס, מובך וקצת פגוע אבל זה מה יש

מעניין האם זה קיים גם בעולם של המבוגרים שמנצלים אחד את השני בעבודה, חברים, משפחה וכו'

עברו קצת מים בירקון, או לפני 12 קדנציות של ביבי בערך..

הייתי בקורס מקצועי ובאותו זמן בשלהי קשר שנמשך כמה שנים...רצה הגורל  (והרישום לקורס) והיתה בו גם משתתפת שהיתה במצב דומה לשלי

את זה גיליתי אחרי שאזרתי אומץ וכבשתי אותה עם הקסם האישי שלי שלא ניתן לעמוד בפניו, כלומר עשיתי לה קפה והתחלנו לשוחח בפינת קפה

הנחמד היה שזה היה קורס עם אנשים איכותים חלקם אפילו יפים מאוד וחכמים מאוד ואני

בוא נגיד את זה ככה היא הפכה להיות הסיבה העיקרית להגעתי לקורס, ולא פעם ולא פעמיים נשארנו אחר כך לדרינק קטן, לקשקש ולחלוק לאור העובדה ששנינו היינו במצב דומה

אני תמכתי בעיקר והיא שיתפה העיקר, אני עודדתי אותה לצאת מהבאסה והיא יצאה (סטוץ)

בסוף הקורס, היא בדיוק חתמה על מה שחתמה על מדרגות הרבנות ואני בדיוק עברתי למקום משלי

היא היתה שבורה ומבולבלת והיה נראה שכל מה שהיא צריכה זה כתף להניח עליה את הראש ואולי לבכות

וזה מה שקרה בערך

כשיצאנו לחנייה היה רגע שבו נעמדנו והיא נעצה בי מבט של kiss me you fool

ואני ידעתי שזה ממקום של בטחון עצמי נמוך וחוסר רצון לחזור לבד לבית...ונתתי לה חיבוק ואמרתי לה שאני לא מוכן לנצל את המצב שלה ו...

אבל באותה נשימה אמרתי לה שכשאספור את הנשים ששכבתי איתן זה יקרא כאילו שכבנו - היא צחקה ובכתה וצחקה ובכתה

נשאר ידידים טובים עד עצם היום הזה

ואני היום מבין יותר שלא היה קורה כלום אם...היא ילדה גדולה ולפעמים ילדות גדולות רוצות מגע והן יודעות להסתדר עם זה

ולפעמים הן רק רוצות סקס וזה בסדר ולא הכל סיפורים מהאגדות...

עדיין היא ההבדל בין מספר דו ספרתי לחד ספרתי של נשים ששכבתי איתן... אז ברשותכםן נסכים ששכבנו ושהייתי מדהים ואם היא הייתה מעשנת היא היתה מחסלת קופסה שלמה בתום השבע דקות של גן עדן שהיתה חווה איתי

בשורות טובות

לפני כמה חודשים בפקק הסטנדרטי בדרך לעבודה נעצרה לפני ברמזור מכונית ובפנים אפשר היה לראות שהנהגת מתייפחת

ברמזור הבא אותו דבר, היא ממשיכה לבכות ואין לי מושג למה, אתה מרגיש התכווצות קטנה בפנים...

ברמזור האחרון לפני הפניה לעבודה יצא שעצרתי לצידה היא כבר לא בכתה בכבדות אבל בהחלט עדיין דמעות זלגו והתלבטתי האם לצאת ולדפוק על החלון ולהגיד שיהיה בסדר או לשאול אם אפשר לתת חיבוק...אבל שיחת טלפון מהבוס שנכנסה קטעה את המחשבות

ניסיתי לקוות שלפחות נחליף מבטים ואנסה במבט מסוים לנחם או אלוהים יודע מה...אבל היא רק הסתכלה ישר, לא ימינה ולא שמאלה

ממוקדת ברמזור ובכביש וכנראה במחשבות שהציפו

גם עכשיו, חודשים אחרי אני מחפש את הרכב שלה על הכביש בדרך לעבודה בשאיפה לראות נהגת צוהלת ושרה ומחייכת

עדיין מחפש

הסרתי את הטוויטר מהטלפון - גזל יותר מדי זמן, כלל יותר מדי רעל ויותר מדי מידע שלא רציתי להחשף אליו

אחד מציוצי השרשרת הארוכים שנתקלתי בו היה  זה שבנדון

ואנשים כתבו את האמת, את אשר על ליבם, את אשר במחשבותיהם, אנשים שלא השלו את עצמם, אנשים מאושרים, אנשים עצובים

העולם מחולק לכאלה שיענו בכנות לשאלה הזאת וכאלה שפחות...

הייתי בקשר וירטואלי עם מישהי מהאתר, צעירה, יפיפיה, חכמה, סקסית, מינית, יצר מיני לא ניתן לסיפוק, רוצה לכבוש ועוד, עם תאוות חיים מדבקת

התכתבנו תקופה ארוכה מאוד, היא שיתפה הכל כולל הכל, התייעצה, בכתה, צחקה ואני הקשבתי וייעצתי וקיויתי שיום אחד ניפגש וסוף סוף אוכל לחוות מה שאף לא חויתי - בי היא לא התעניינה יתר על המידה (נו..היא לא מושלמת), "דיברה על עצמה כל הזמן" והיה לי נח עם זה אבל קיויתי שבכל תגלה קצת יותר עניין, אפילו לא בקטע המיני אלא הרמה הבסיסית...כאמור היא לא מושלמת והיא יודעת את זה..מרוכזת בעצמה..כמו שצריך בימינו - יישמע מוזר, רציתי שלא תרפה, אבל זאת לא אהבה או מערכת יחסים או חברות

זה סה"כ הכלוב - בו יש אנשים טובים ואנשים פחות טובים, מקום עם אינטליגנציה רגשית גבוהה ואנשים מנותקים

היא קיבלה קשב ועיצות (חלקן טובות חלקן גרמו לה לבכות ולי להתנצל) ואני קיבלתי תקווה שאולי... סוג של ברטר

אבל בסוף, בסוף, זה לא קרה, רמזתי, גיששתי, ניסיתי

ובסוף זה לא קרה

כמובן שזה לא רגע מכונן או הרגע שבו הבנתי שהחיים שלי הם לא בדיוק..

אבל זה היה מסמר קטן בארון גדול, עוד מסמר קטן...

האמת, צביטה קטנטנה בחזה

שלמרות המועקה והלחצים שהחלו בשבת השחורה, עדיין הורגשה

לפעמים לא צריך משהו גדול ש...לפעמים זה אוסף של דברים קטנים שגורמים לך ליפול לתוך תהום

ואפטרקייר