השבוע הראשון של ינואר בו מתחילה השנה, הוא גם זמן מיוחד עבורי – חגיגות יום ההולדת הופכות למגוונות ובלתי צפויות ככל שהשנים נוקפות ואני הופך מעלם חמודות לקשיש מוגבל ונרגן. הקשר המתמשך עם גברתי הנאצלת מוציא ממני רק את הטוב שבי ולכן כל אינטראקציה עם הגברת האלוהית והמיוחדת הזו, הופכת אותי למאושר בתבל.
המתנתי לה בדירה רחבת הידיים בעיר הגדולה לבוש בחליפת העסקים נעול בכלוב המרסק את איבריי המוצנעים והפעם ללא תחתונים. לא יכולתי לשאת את לחצם מאז ננעל מנעולם עם שחר. לא העזתי לבקש מתנת יום הולדת, למרות שניתנה לי האפשרות לשטוח תחינה בנושא בפניה. לא העזתי אפילו לחשוב על כך.
גם הפעם כבעבר שעטה גברתי אל תוך סלון הדירה אחוזת אמוק. חשתי כי מחיר כבד ישולם בשעה הקרובה על-ידי. בעודי נושם את ריח הוניל המטרף מבית החזה האלוהי של גברתי , התעללה היא בתאווה באשכיי התפוחים הסגורים בטבעות פלסטיק מוחצות.
תוך דקות ניצבתי מולה על ארבע עירום עם אטבים זעירים צמודים לפטמותיי ולאשכיי. או אז נשמעה דפיקה בדלת וגבר זר לבוש שחורים נכנס בשעריה. הוא התישב מולי על הספה וכל שהבחנתי היה בזוג נעליו. גברתי התעלמה מקיומו והמשיכה להתעלל בי עד כלות. יבבתי וצרחתי מכאב. לאחוריי תחבה דילדו עטוף בקונדום אדמדם ושמנוני, אך כואב במיוחד. גברתי לא הסתפקה בזאת. היא שלפה אותו במיומנות ולנגד עיני האורח דחפה לאחוריי מוט סיליקון משונן העשוי חרוזים מפלצתיים באורך 40 ס"מ שקרע את אחוריי. חשתי כי הוא מגיע עמוק כל כך, שנדמה היה שישלף לו תוך רגעים מגרוני. במקביל הצליפה בי ללא רחם עם מחבט עור מקצועי בעוד אני נדרש להחזיק באצבעותיי (ובכל פעם ביד אחרת) בדילדו שלא ישמט לו חלילה ממעמקי התחת המיוסר שלי. בעת ובעונה אחת צבטה באצבעותיה את הפטמות המגורות ואני יבבתי ובכיתי ביסורים אין קץ. "אתה אוהב זין. נכון. אפס שלי.הבאתי לך אורח מיוחד",לחשה באוזניי . פינטזתי על הכלי המגרה של האורח אותו אמצוץ בערגה ואחר-כך אחוש אותו הולם באחוריי המבותרים שוב ושוב לשמחתה ועינוגה של גברתי.
לשנייה פנתה גברתי לאחור, אל המטבח כמדומני, כדי לרחוץ ידיה מהנוזלים השמנוניים בהם התלכלכה, רחמנא לצלן. הגבר העלום זינק לרגע מן הספה לכיוונה. נותרתי על ארבע מיוסר עד אין קץ. חלפו דקה או שתיים והדלת נפתחה והגבר נעלם בחשכה ולא שב על עקבותיו. "הוא נבהל כפי שצפיתי", הפטירה גברתי ושלחה אותי להתנקות לאחר שהורתה לי להסיר את הכלוב ולאחר ששלפה את החרוזים המפלצתיים ואיפשרה לי לנשום מחדש באופן עצמוני.
גברתי השתרעה לה בניחותא על המיטה הרחבה בחדר השינה. התקרבתי אליה לאחר שסימנה לי באצבעה. "מהי בקשתך ליום הולדתך אפס שלי...בחר בחוכמה", לחשה באוזני בעוד ריח הוניל הבשל המשכר ממשיך להמם אותי כשהוא מתפרץ מבין שדיה המדהימים. "להרגיש אותך ללא בגדים כלל", לחשתי בהיסוס , אחוז בעתה מהאומץ שגיליתי. "האם זה ראוי?", הביטה בי בתוכחה. חשתי בוש ונכלם מהבקשה הקיצונית והלא שגרתית. תוך שניות הורתה לי להסיר מעליה את מלוא כסותה. ניגשתי למלאכה כאומן יפני הניגש בחרדת קודש לטפל ביצירה אמנותית השווה ריבוא שלמונים. משתאה לנוכח מראה גופה הענוג, זעקתי "אלוהים אדירים, את שמיימית" . "שכב מעליי!" פקדה. עשיתי כפי שהורתה לי ומבלי משים מצאתי את עצמי מתנה אהבים עם גופה המטרף, החלק , נעים המגע והשופע של גברתי. רחרחתי את גופה, ינקתי משדיה, מצצתי את עורה. ליטפתי את שערה והנחתי את הזין שלי אל מול איבר מינה, חש בלחלוחיתו. "מנסה לזיין אותי? זה הכי קרוב שתגיע לשם אי פעם", סיננה גברתי . "היית,עודך ולעולם תהיה אפס עבורי. האפס בעל הזין העלוב. האפס המושלם שלי" הזדעזעתי לשניה מתעוזתי ונסוגתי לאחור, מותיר את הזין שלי רעב ונדהם. חשתי מבולבל.....
ניגשתי למלאכת הקודש להביאה לאורגזמה עם לשוני וכף ידי עם הפיסטינג שהיא כה אוהבת. גברתי פרצה בזעקות, משפריצה ליטרים של נוזלים על השמיכה, רועדת מתשוקת אין קץ. נצמדתי לגופה הרותח והחלק וחיבקתי אותה אל תוך הלילה.
בטרם נפרדנו , חיברה גברתי את הסטרפאון למתניה ושלחה אותי לרכב על הדילדו הענק בעודה דוחפת במלוא הכוח את ירכיה וברכיה לדחוף אותו עמוק יותר, ולו רק כדי להזכיר לי שאין צורך בתחושת הבלבול שעטפה אותי, זו רק מתנת יום הולדת ויום הולדת יש רק פעם בשנה, מחר הכל ישוב לקדמותו ויתנהל כסדרו. התחננתי שתרשה לי במקביל לאונן ולגמור. בטוב ליבה, אולי בשל יום הולדתי החגיגי, נעתרה היא די מהר לתחנוניי. סילוני נוזל לבנבן בלתי נגמרים התעופפו בחלל החדר ולכלכו את ירכיה של גברתי. ליקקתי את הטיפות בתאווה והתמוטטתי לי, מסמורטט וחדל אישים.
אל תוך הלילה נפרדה ממני גברתי בעוד נהגה האישי ממתין בכניסה. היא נישקה כמנהגה את מזוזת דלת הכניסה והפטירה מילים לא ברורות על משמעות הנשיקה הזו כאשר שעה קלה קודם לכן התעמרה בי בסדיסטיות סדומית . "בהחלט לא ברור", מלמלתי בשארית כוחותיי ונותרתי כתמיד - אפס מוחלט ומאושר.
לפני 12 שנים. 11 בינואר 2012 בשעה 11:00