אם הייתי צריך להצביע על המפגש האכזרי מכל שידעתי עם גברתי , הרי הערב האחרון השבוע היה מועמד רציני לבכורה. אחוז התרגשות המתנתי להגעתה, סקרן כיצד תיראה ומה תלבש. כרגיל ניצבתי על רגלי עם פנים מושפלות ובזווית עיני ראיתיה לבושה בחצאית החושפת את רגליה האלוהיות. כרגיל לבושה הייתה בהידור, מטופחת היטב ומריחה בפצ'ולי השמימי הממכר כל כך. יש איזה רגע בו הזמן כאילו עומד מלכת, מעין טקס קדוש ומעורר הדרת קודש. גברתי ניגשת אלי בשקט ומתחככת בי. בידה אוחזת באברי ובאשכיי הכלואים בכלובון וממששת לה בהנאה שקטה. כל ישותי הזכרית נתונה בידיה. אם תרצה, תלחץ ותכאיב ואני אתמוטט מכאב. אם תרצה, תמשש ותשאיר אותי מתוח ומלא תאווה מטורפת. לרוב מעדיפה היא לבחור באופציה השניה. במקביל מורטת היא ללא רחם את פיטמותי שוב ושוב ללא רחם. אני חש כי כך יודעת היא שאני הופך בשניות לשבוי האולטימטיבי שלה.
משנגמר הטקס היא רומזת לי להשעין את ידיי על המיטה ומתחילה להצליף. שוב ושוב ללא רחם. בזרד. בקיין. במחבט. או שמא בקיין, במחבט ובזרד, או בסדר הפוך. מי יודע. אחוריי קוראים לרחמים, גופי מתמלא בזיעה ומפי בוקעות יבבות עד אין קץ. אך גברתי רק מגבירה את הקצב. ככל שאני מייבב יותר, גדל אצלה הצורך לייסרני עוד ועוד. כאן נוצר מעין מילכוד- אם אבכה ואצרח יתגבר הכאב. אם אנשך את שפתיי ולא אוציא הגה, אאכזב אותה. איך יוצאים ממילכוד נוראי שכזה? הפיזיות מכריעה כמו תמיד. אין בי שום יכולת אנושית שלא לייבב ולבכות עם יסורים נוראיים שכאלה. זה לא בידי. אין ביכולתי להשתלט על עצמי.
בשלב מסויים קצה גברתי בעינויים ואני מתפנה לפנקה. הפעם נראה היה כי אין היא מסתפקת בפינוקים. דעתה הייתה מוסחת לא פעם מקריאות טלפוניות מקצועיות שעוררו בה קוצר רוח. אני שילמתי את המחיר. מייד ביקשה שאדליק לה סיגריה ושאתקרב אליה כדי שתוכל לאפר בתוך פי. מאוחר יותר הורתה לי להעביר לידיה את מלאי הקרח שבמקרר והיא שאגה להחדירו אל אחוריי, בעודי מייבב כחתולה מעונה מן הכאב והתענוג לרצותה. משהייתה מרוגזת הורתה לי לשכב על הרצפה והשתינה ארוכות על גופי ולתוך פי. האינטנסיביות הזו הייתה בלתי שגרתית בעליל ואני עשיתי הכל כדי לרצות את גברתי ברגעיה הקשים.
לאחרונה מקפידה גבירתי לשחררני מן הכלובון בשלבים מוקדמים יחסית ולהביא את אברי לזיקפה "של תיכוניסט" כדבריה. או אז חייב אני להביא את הכלי הזקוף ולחככו בדגדגנה ולשמוע אותה מתגרה בי:"אתה אפס – לא תזכה לחדור אלי עם העלוב שלך", או "אתה לא גבר. רק גבר יחדור אמיתי יחדור אלי". השבוע כשהתוודענו כולנו לפרשה האומללה של קפטן מכבי תל-אביב גיא פניני והדחתו, למדתי מונח חדש :"טראש-טוק". היינו – עלבונות וגידופים המטיחים ספורטאים אחד בשני, במטרה להוציא מריכוז או לערער את ביטחונו של היריב. האם מדובר גם כאן בטראש-טוק של גברתי כדי להוציאני מדעתי ולבדוק את סבלנותי? המממ.....בהיותי מודע לכך, אני משוכנע כי לא אפול במלכודת. אפילו מסיבה אחת ויחידה – אני באמת אפס. אני לא ראוי לגבירה אלוהית שכזו ואני באמת עלוב לעומתה. אם היא קבעה שאפס אני ומקומי לרגליה לעד, איך אעז לחדור אליה???
וכך מוצא אני את עצמי גוהר אני מעל גברתי בתנוחה המסיונרית, יונק את שדייה האלוהיים בעודה לבושה בקומבינזון סקסי שחור ומטריף. אברי התפוח המאיים להתפוצץ צמוד לדגדגנה ובידי אני אוחז בתותב הפלסטיק הענק ומחדירו אל בין רגלייה ושוב ושוב. חש את גופה רועד תחתיי. את נשיפותיה. חוזה בשפתיה הרועדות כשהיא מיבבת:"הנה זה בא לי.....זה בא לי". אני מגביר את הקצב עם התותב וחש באברי האורגני מאיים להתפוצץ (רק מאיים ...) בסמוך לדגדגנה של הגבירה. תוך דקות אני שולף את התותב וסילון נוזלים עז מתפרץ לו למרחק לקול יבבותיה ורעדה של גברתי.
לא חולפות דקות והיא כבר במפגש חברים עם אהובה כאילו לא קרה דבר ואני מדשדש חזרה למציאות עם אחוריים דואבים ופטמות צורבות, גאה בעמידתי בטראש-טוק האחרון, מחכה לשיחת הטלפון של הבוקר, במהלכה אורשה לאונן באוזנייה.
טעימה מאותו הסשן: http://www.bdsmtube.co.il/video/12886/you-re-as-cold-as-ice
