שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

כל האמת!!!

דוקומנטריה
לפני 11 שנים. 26 במרץ 2013 בשעה 18:46

אני זוכר היטב היכן פגשתי בה לראשונה. מיד נשבתי בקסמיה והיא הצטרפה אלי מאז לכל אירועי העסקים החשובים בשלוש השנים האחרונות. חתימת חוזים, עסקאות רבות מליונים, פגישה עם איש עסקים זה או אחר או נאום מעל הבמה מאחורי הקתדרה. שחורה מבד איכותי ללא צורך בגיהוץ – חליפת העסקים הנוצצת והיקרה ביותר שלי. תמיד הקפדתי ללבוש מתחתיה חולצת כפתורים הדוקה ומעלייה עניבה תואמת.

 

השבוע – בהוראת גברתי – לבשתי אותה שוב וליוויתי אותה בעניבה האהובה עלי, אותה רכשתי בניו-יורק במסע חתימת חוזים בלתי נשכח ומוצלח. כך כאילו סוללת עורכי הדין שלנו ממתינה לי לעוד אירוע חשוב התיצבתי בדירה השקטה שלנו. לחלצי הכלובון הנועל את אברי עם מנעול מוזהב ומעליו חוטיני נשי מרחוב החלונות מאמסטרדם. אל הציוד הרגיל אותו אני סוחב בעמל רב על הדירה, נילווה הפעם אביזר חדש ויוצא דופן – מספרי חייטים.

 

כך , עם כניסתה של גברתי לדירה, כשהיא לבושה בהידור מעורר התפעלות, לקחה היא לידיה את המספריים. בטקס ארוך שנראה היה שלא יגמר גזרה ממני את תחפושת העסקים שלי. תחילה נגזרה העניבה, אחריה שרוולי החליפה, החולצה, המכנסיים והתחתונים הנשיים. נותרתי עם מכנסיים גזורים ומופשלים, גרביים ונעליים מהודרות. "תתכופף!", פקדה עלי גברתי בשקט האופייני לה. כך במשך שעה שלמה, ללא רחמים או הרהורי מצפון כלשהם, הצליפה בי גברתי ללא הרף בזרד הירוק, בקיין המקצועי והדק, במחבט ובכפות ידיה. יבבתי ללא הרף ומשהבנתי שגברתי אינה מרוצה מבכיי נטלתי את הכרית ונשכתי אותה ללא הרף, בולע חלקים גדולים ממנה אל תוך גרוני. ידעתי שעור אחוריי מופשט מעלי באיטיות משום שהכאב היה נוראי למדי.

 

חשתי כי גברתי נרפאית. פצעייה הנפשיים מגלידים להם ונשמתה פורחת ומלבלבת. הידיעה הזו נתנה לי את כוחות העל לא להישבר ולא לבקש רחמים. הכאב היה נורא מנשוא, אך אהבתי כל רגע ולא רציתי שיגמר. על הרצפה הושלכה החליפה הגזורה שנראתה אומללה כל כך. מי היה מאמין שאך יום קודם לבשתי אותה בגאון לפגישה נוצצת עם מנהל הכספים של חברת הייטק ידועה. דמיינתי אותה גזורה ואומללה גם כשחרטה גברתי באחוריי עם גלגל הכאב הנוראי, מוכיחה לי מי אני באמת. לא איש עסקים רם מעלה, אלא סתם אפס עלוב שכל עולמו ואושרו הוא להיות מוצלף בידי גברתי.

 

בשעות הקרובות התעללה גברתי באחוריי הפעורים והחדירה אליהם חפצים ארוכים ובלתי נגמרים כשהיא ממכרת אותי לחדירה אנאלית שאיני יכול כבר בלעדיה. האורגזמות אליהן הגיעה בהמשך המפגש היו מהחזקות שידעה גברתי מאז הכרתי אותה. חיבקה אותי ללא הרף במהלך התענגותה והבטתי בחליפה העלובה הגזורה ומושלכת על הרצפה.

 

זה מקומי. ידעתי והבנתי זאת הפעם ביתר שאת.

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י