כבטקס דתי עתיק יומין חוזר על עצמו הריטואל שלנו כבר שבועות, חודשים, שנים הרבה. גבירה לבושה בהידור, הפעם בשמלה, כמגיעה לאירוע עסקי מכובד ופורמאלי. זכר , כמעט תמיד בעירום, כשאברו נעול בכלוב עם מפתח. הגבירה מתופפת קלות על הכתף והזכר מתכופף, זוקף את אחוריו ופושק את ידיו קדימה.
סדרת ההצלפות בכלי המשחית האכזריים בנמצא מתחילה. קיין מחומר סינטטי, קיין מעץ, ענף עץ ירוק וגמיש, חגורת עור, מחבט עור, כפות ידיים. פלחי הישבן הופכים אט אט לבשר אדום שכאילו נצלה בשמש הקופחת, אחר כך מבצבצים הקרעים והפתחים בעור ולבסוף יורד הדם. הזכר מתייפח בבכי, נושך כרית אומללה בשארית כוחותיו. סופג את הכאב, מתמוטט וחוזר חלילה.
"טוב לך?", הוא לוחש לגברתו בשארית כוחותיו.
"אתה יודע שטוב לי, אפס שלי", היא לוחשת באוזנו כמבקשת להמתיק סוד. שחלילה לא תשמע בעצמה את קולה שלה אומר את המילים האסורות.
"אז בבקשה תמשיכי ! אל תפסיקי ! אני מתחנן ! ", הוא משיב לה בגרון ניחר.
ההצלפות נמשכות , אך הגבירה לא מרפה. בדומייה מוחלטת. היא מניפה את ידה שוב ושוב.. הבכי והעור המצולק לא עושים עלייה כל רושם. אין בה מידת רחמים ולו כקמצוץ מלח. רק התחושה שנפשה מזדככת נותנת לזכר כוחות על , מעל ומעבר ליכולתו האנושית.
"טוב לך?", הוא לוחש לגברתו בגרון ניחר.
"אתה יודע שטוב לי, אפס שלי", היא לוחשת באוזנו כמבקשת להמתיק סוד. שחלילה לא תשמע בעצמה את קולה שלה אומר את המילים האסורות.
"אז בבקשה תמשיכי ! אל תפסיקי ! אני מתחנן ! ", הוא משיב לה בשארית כוחותיו.
הזכר כורע על ברכיו ומשרבב את ראשו אל בין רגלייה של גברתו נטולת התחתונים. צמא הוא לחוש ברטיבותה הזולגת ממפשעתה ככל שההצלפות קטלניות יותר. טעמה כטעם גן עדן ומתאווה הוא לחוש בטעם הדבש עוד זמן רב, אך היא דוחפת אותו בחזרה אל מקומו הטבעי. הזכר מתכופף, זוקף את אחוריו ופושק את ידיו קדימה.
"טוב לך?", הוא לוחש לגברתו בקול לא ברור.
"אתה יודע שטוב לי, אפס שלי", היא לוחשת באוזנו כמבקשת להמתיק סוד. שחלילה לא תשמע בעצמה את קולה שלה אומר את המילים האסורות.
"אז בבקשה תמשיכי ! אל תפסיקי ! אני מתחנן ! ", הוא משיב לה מלא כוחות בלתי מוסברים.
הגבירה רותמת למתניה סטרפאון עם דילדו ענק. לבושה המהודר כבר הוסר מעלייה והיא נותרת בחולצת רקמה שחורה. שדייה האימתניים נטולי החזיה שהושלכה אל פינת החדר מטרפים למראה. הזכר שוכב על גבו, רגליו מורמים אל על והגבירה , על ברכייה, מחדירה את האיבר הענק אל אחוריו וטוחנת את פתחו ללא רחמים. הוא נאנק מהנאה ומאושר, מתמכר לנשיותו , מביט בגברתו, חופן את שדייה וחש בעוצמתה הגברית קורעת את אחוריו.
"טוב לך?", הוא נאנק, חש על פסגת העולם.
"אתה יודע שטוב לי, אפס שלי" . קולה נשמע ברור כל כך בחלל החדר. לא ממתיקת סוד היא יותר.
"אז בבקשה תמשיכי ! אל תפסיקי ! אני מתחנן ! ", הוא משיב לה ומדמיין שלא תצא לעולם .