זה היה אחרת הפעם.
הגבירה אינה במיטבה בשבועות האחרונות ומדווחת על חולשה. יחד עם זאת מתעקשת למצוא את האפס לרגלייה בדירתם הכפרית בשעה היעודה. האפס לא היה משוכנע כי כך יקרה, אך בחצות הגיעה ההודעה הבאה: בחצות התקשורת בינינו תנותק. ה0 יורשה לפנות לגבירתו רק לשם עדכונים לגבי מפגשם מחר! ה0 יקטוף ענפים ארוכים, גמישים וכואבים, לא דקים מידי. האפס ידאג לזמינות כל האביזרים. ה0 יסמס לגבירתו את סרטון הבקר, לבוש בתחתוני התחרה הורודים, עומד על ארבע ומתחנן לשליטת גְבִירְתוֹ. ה0 ימתין לגבירתו כלוא, עירום!!!! גְבִירְתוֹ תגיע ויתנפל על כפות רגליה.
כך היה. הליקוקים היו אינסופיים כשהגבירה יושבת על המיטה , עוצמת את עינייה ועפה על עננים לבנים. אחרי הליקוקים הגיעו ההצלפות הנוראיות. או אז נעלמו כל שרידי החולשה הפיזית מן הגבירה. עוצמת ההצלפות הייתה כתמיד – אכזרית, צורבת ופוצעת. מדי פעם ניתנה לאפס ההזדמנות להריח את גברתו בטירוף ובהתמכרות אין קץ. ריח כה מטרף לא ידע הוא בימי חייו. מדי פעם ליטפה הגבירה את פניו ואת שערו וחש הוא כי לבה של הגבירה מתרחב, מן הסתם בשל חולשתה הפיזית מן השבועות האחרונים.
בשלב מסויים קצה הגבירה בהצלפות ובחריטת גלגל הכאב על אחוריו וביקשה להחדיר לפתחו הנקבי את הדילדו השחור המשרת אותם כבר שנים ארוכות. הנסיונות – בניגוד לעבר – היו קשים. הדילדו החליק והתעקש שלא לחדור אל תוך הפתח. מעולם לא נתקלו בהתעקשות שכזו. הגבירה פשטה את הסטרפון ורק אז הבחינה כי הדילדו נקרע מרוב שימוש. לכן לא השכיל לחדור כמו תמיד. "דילדו קרוע מרוב שימוש? בהחלט נקודת ציון בלתי שגרתית", חשב האפס הנדהם.
הגבירה חפנה את הדילדו הקשיח הארוך והחדיש יחסית והחדירה אותו בקלות אל הפתח הנקבי. האפס נאנק, אך כבעבר החדירה לא הייתה מהנה אלא כואבת למדי. סוג החומר מן הסתם.
"תסיר את הכלוב", פקדה הגבירה חרישית. או אז פקדה היא על האפס לגהור מעלייה בתנוחה המסיונרית ולקרב את אברו הגדל והולך על פתחה המגורה, הרותח והרטוב כל כך. במשך דקות ארוכות התבקש האפס להצמיד את קצה אברו שוב ושוב ולהתחכך בגברתו. חיש קל נתקף הוא בטירוף, כי היכולת שלא לחדור וגם לא לגמור היא מן הסתם בלתי אפשרית. כך נמשכה הסיטואציה פרק זמן בלתי ברור, עד שפקדה הגבירה על האפס לשרת את דגדגנה ותוך שניות אחדות גמרה הגבירה באופן בלתי צפוי לחלוטין, ללא כל חדירה. מייד אחר כך שפך את נוזליו על ירכה הצחה בצרחות אין קץ.
כעבור שעה קלה כבר הייתה הגבירה ברכב השרד, נהוג בידי בעלה-אהובה. כעבור שעות לא מעטות תהיה נתונה הגבירה לחסדי הרופא כשהאפס מחזיק אצבעות לבריאותה הטובה.
