בוילת המושב הותיק המתין האפס מלא התרגשות לגברתו. נעלי עקב אדומים, גרביונים שחורים, שמלה צמודה, פאה ברונטית. לצד המיטה שדי הסיליקון הענקיים אותם תרכיב הגבירה על האפס כשתמצא לנכון. על עלובו – הכלוב עם המנעול. המפגש יצא לדרך לאחר שהיה נעול ימים על ימים.
הגבירה הגיעה, כרגיל במלוא הדרה המלכותי. מניחה את תיקה על שולחן הקפה בסלון, מסירה את טבעתה וניגשת אל האפס. עוצמת את עיניה. האפס שומע את נשימותיה ומריח את הבושם המופלא של גברתו מתפרץ וכובש את חלל הדירה באבחה אחת. הגבירה ניגשת אל האפס וחופנת את אשכיו המעוכים לתוך טבעת הכלוב והמנעול וממששת . לוחצת, מלטפת, מתגרה. כמה עליבות יש בסיטואציה כזו של איבר מין זכרי כלוא כך חסר אונים בידי אצבעות מטופחות של גבירה אכזרית.
מחשבות עלו במוחו של האפס ביודעו כמה מיוחד המפגש הזה. אחריו תיעדר הגבירה ימים רבים בשל התחייבות אחרת. מתי יזכה להיות שוב במעמד הזה? אין לדעת. כשהסתובב לפקודתה החלה הגבירה להחדיר לפתחו הנקבי את אצבעותיה. כמה היו שם . אחת? שתיים. שלוש. אין לדעת. האפס לא רצה שתפסיק לעולם.
הפעם זימנה הגבירה למפגש אורח. גבר שהיה בעבר זיין של הגבירה. האורח ביקש לצפות כדי לשלוט בבת זוגו. להבין איך מתבצעת שליטה שכזו. האפס ידע כי בנוכחות אורחים הגבירה נמרצת ואגרסיבית שבעתיים. כך היה. לאחר שזכה ללקק את אצבעות רגליה המדהימות שוב ושוב התפנתה הגבירה להצלפות. זרדים ירקרקים. מחבט עץ. גלגל כאב עם שיניים חדות. הכל היה שם עד שאחוריו הפכו לאדומי מגירי דם. כך אוהבת הגבירה את האפס שלה. כך היא המאושרת באדם.
כשמגירי הם דם אוהבת הגבירה להרכיב על מתניה את הדילדו ולזיין את פתחו הנקבי של האפס הכלוא והנשי. שוב ושוב, הפעם בנוכחות הצופה שלאט לאט מצא עצמו מסיר את מכנסיו ואוחז באברו הזכרי שגדל ותפתח למראה ההתרחשות לנגד עיניו. העשה זאת כי רצה לזיין שוב את גברתו? הניסה להסב את תשומת ליבה? אין לדעת.
התעללויות הגבירה נמשכו ביתר שאת והאפס עצם את עיניו ורצה שלא יעבור הזמן. ידע שמועד מפגשם הבא לא ברור הוא כלל ועיקר. נוכחות האורח ומחשבותיו שהרחיקו כל כך ניתקו אותו מן ההתרחשות גם כשהורתה הגבירה לאפס להסיר את הכלוב. אברו העלוב היה זעיר ונוזלי כל כך. מאן להזדקף.
משהלך האורח השתלטה הגבירה במיומנות על העלוב והמדולדל ולהביאו למצב הרצוי לה. תוך דקות הגיעה גם הגבירה לאורגזמה האלוהית שלה והורתה לאפס לגמור על ירכה הצחה כפי שאוהבת תמיד. הצרחות מלאו את החדר. איבר עלוב ומיוסר מתפרק על ירך צחה כשמעל ניצב לה מתנענע ישבן אדום, פצוע, מוצלף עם נקב פעור לכל דכפין.
מתי יזכה לכך האפס שוב גברתי?
