התאווה האין סופית לאצבעות רגלי הגבירה קפצה מדרגה נוספת מאז מקפידה האלוהית להשתמש בלק אדום בוהק. האפס העירום עם הכלוב הלופת את עלובו משתגע כשהגבירה שולחת לו מספר פעמים ביום את תמונות האצבעות בצילומים אקראיים במהלך יומה.
כשנכנסה לדירתם הכפרית ונשכבה על בטנה מיהר האפס המורעב ללקק, למצוץ ולשאוב בתאווה את האצבעות אל פיו. לא יכול היה להפסיק ולו לרגע. אולי שעה ויותר התענגה הגבירה על תאוות האפס הזו. רק אחר כך – כשנראה היה שכלו כוחותיו – שלחה אותו להתיצב במקומו המסורתי לסידרת ההצלפות הקבועה. חמישה זרדים ירקרקים המתינו עבור הגבירה והיא עשתה בהם שימוש. ועוד איך. ללא רחמים – אפילו כשהתפרק האפס ונדמה היה שקורס הוא – הקפידה הגבירה לרמוס את אחוריו ולהפכם לעיסה אדומה ובוערת.
מדי פעם הורתה לו לגמוע מים קרים. אם ישירות מהבקבוק או כשראשו צמוד לחזה והמים ניגרים על עורה האלוהי. האפס התנפל על הנוזלים והעור אותם ליקק בתאווה בלתי מרוסנת. כשעמד כבר להתפרק לחלוטין הורתה לו הגבירה לשכב על גבו ולדחוק 3 כריות מתחת לישבנו. חיש קל פילח את פתחו הנקבי הדילדו השחור שלמתניה. שוב שוב חדרה הגבירה והאפס המחורמן גנח מתאווה והתפלל שגברתו לא תפסיק ולו לרגע.
אחר כך הורתה לו לנוח ובמקביל התעללה כל העת באשכים התפוחים המחוצים בטבעת כלוב הפלסטיק ההדוק. בשלב מסוים הורתה להסיר את הכלוב ולגהור מעלייה ולקרב את אברו השמוט אל פתחה המבעבע. האפס נבח ככלב, יבב וזעק מטירוף והגבירה שלאט לאט השילה מעליה את פיסות בגדייה הייתה מן הסתם ברקיע השביעי. כשגמרה באמצעות אצבעותייה, הורתה לאפס לאונן על ירכה כאשר אברו משופשף מרוב שימוש מדולדל ועלוב למראה. כך היה. הגבירה פוקדת, אז גומרים גם ללא זיקפה. כה אלוהית הגבירה. כה אלוהית !
