זן,זיונים ושירה..

אולי זה החורף...אולי זאת הפרידה שהייתה...אולי זה הלחץ של סוף התואר/חיפוש עבודה/חוסר סדר ובלאגן בחיים/חיי משפחה ועוד כל מיני אלמנטים שנכנסו לחיי או סתם כתיבה משיעמום בבלוג...אבל יש איזשהיא תחושה שאופפת אותי בקטנה בזמן האחרון..

ולפני שאתם, הבודדים שקוראים אותי, מתחילים לדאוג, אין לכם מה. אני בסדר ומעולה והחיים שלי דבש ומעניינים ומתפתחים ומתקדמים כל הזמן וזו לא אובדנות או דיכאון או מה שזה לא יהיה..פשוט...קצת באסה בכללי שאני משתף אתכם...

אבל בזמן האחרון אני שם לב, ככה לאט לאט שאני חוזר לשוק גם כאן באתר וגם בכללי שהמצב לסקס וזוגיות באתר, ובקהילה וסתם ככה בכללי הוא לא משהו...ואני אסביר..

הגעתי למצב כבר שאני קורא כאן ובאתרים אחרים וגם במפגשים ושיחות עם נשים שהמצב פשוט הפך לרקוב ומייאש...וכבר מרגישים שאין לך כוח...אין לך כוח לקרוא פרופיל של מישהי עם מיליון ואחד פאקים שריטות ודכאונות שפתאום תולה את כל תקוותיה בשליטה וחושבת שהאדון שיבוא יציל ויחלץ אותה מזה ויתקן אותה ואת הנפש שלה והוא זה שיוביל אותה לחיי זוגיות מאושרת מקיפה וונילית וסדו מזוכיסטית ביחד ומורידה את כלל האחריות והמאמץ והרצון והיכולת להתמודד ולהתחיל את השיפור בעצמה..אני יודע שרבים יתווכחו איתי ולא יסכימו ושעל הנייר זה מה שהאדון המציל והמושיע אמור לעשות לנשלטת שלו...אבל...מי שנכנס לזוגיות ארוכת טווח יודע שבסופו של דבר שליטה גם אם היא חלק מרכזי היא חלק אחד בנדבך...ובסופו של דבר אילו שני בני אדם עם כל ההתנהגויות התפיסות הפלוסים והמינוסים שלהם שצריכים לחיות יחדיו ולחלוק הרבה יותר מאשר שליטה...ואז שהאדם הפשוט שהוא החצי השני שלך עומד מולך והוא לא שלם ועדיין לא מתמודד עם עצמו והפאקים והשריטות והדכאונות שלו...יש גבול לכמה שהאדם בצד השני יכול לעזור...ואז שמתעמקים יותר בזוגיות והזמן עובר אז...הדברים מתחילים להיסדק...ולהיחרב ושני הצדדים לרוב מגיעים למקומות יותר גרועים ממה שהתחילו...

יש כאן אנשים נשים וגברים שצריכים טיפול...שמעבר לחיפוש של השליטה וכו'..הם צריכים לחפש ולחזק את עצמם ולפתור בעצמם כמה דברים שהורגים אותם מבפנים..או לפחות להתמודד ולקבל חלק מהדברים...ופשוט מייאש לפעמים שתוך כדי אתה מבין את זה..אתה מבין שאתה מדבר עם אדם מקסים..שאתה רוצה אותו...אבל...הוא עטוף בחרא מורבידי שמקלקל ושלפעמים אתה לא יכול להסיר אותו..

מה עוד מייאש?שבאות לכאן נשים בחיפוש של בעל...של חבר...ואחרי שנואשו מכל אופציה אחרת ואחרי כל הבאזז של השליטה ושל 50 גוונים של אפור פשוט באות לחפש גבר חזק והשעון הביולוגי שלהן מתקתק והן צריכות את ההשלמה הזאת בכל מחיר ודרך...הן לא יכולות לתאר את עצמן ללא חבר או בן זוג...ולא מסוגלות לפתח את עצמן למימוש עצמי בלי גבר ורוצות בכל מחיר בן זוג כדי להרגיע את עצמן ולהראות לסביבה הנה...יש לי מישהו גבר חזק...שמכירים או קוראים את הפרופיל שלהן רואים שאין כאן דבר וחצי דבר בינן לבין השליטה...זה פשוט ייאוש נטו ומין הרגשה של מישהי שפשוט בודדה והלכה לאיבוד ותיקח כל יד שיושיטו לה כל עוד ימכרו לה את הסיפור שהיא מחפשת...וכמובן יש להן 300 גבולות ותפיסות שגורמות לך להעלות מיליון סימני שאלה של איפה כאן השליטה...כמובן לא חסר אסהולים שמנצלים את זה כאן ואז גורמים להן להצטלק עוד יותר...אבל זה פשוט עצוב לראות...

ולפעמים...יש את המנוסות והמצולקות..לא כאן..אלא בכל מקום...שמרוב שהן ניסו וניסו כמו 2 הדוגמאות הקודמות הן התמלאו מרה שחורה וציניות..והן תוקפניות כל כך בסינון ובביצ'יות שלהן שאין דרך באמת לדבר איתן בכנות בלי שהן יחשבו שמישהו מנסה לנצל אותן...ותכלס?אני יכול להבין למה...הכל כבר מוקף כל כך במעטה של אכזבה וייאוש ש....כל דבר גורם להן לתקוף לשלול ולירות רוע ומרירות...ומבפנים הכל מתחיל למות...וכמה שלא תנסה..תמיד יש את הוויכוח והחרא הבא כי היא לא מאמינה לך ולדברים שלך ובכללי...יש שיגידו כן אתה הגבר וזה התפקיד שלך להוריד את השכבות והמגננות ובכל פעם להביא אותה למקום טוב וכו'...אבל...ביננו...שאתה מתעסק בזה לזמן ארוך...כבר נמאס לך כי זוגיות אמיתית היא אחת שעובדת בגובה העיניים ושיש בה מקום לאהבה והדדיות והפרייה הדדית ומתישהו?פשוט נמאס לך להתעסק בזה כי גם אתה רוצה לקבל בדיוק את אותו הדבר...

כל מה שכתבתי גם אפשר ליישם גם על הסקס המזדמן והמערכות הפחות רציניות שאנשים חוווים..אבל שוב בעירבון מוגבל ובניתוח קצת אחר...

ואחרי כל זה..אחרי כל החרא והטיפוסים השונים והאנשים הלא שלמים או הפגומים שאתה פוגש...אתה או את...שפתרתם את כל החרא בחיים שלכם והתמודדתם וניצחם..או הפסדתם אבל ניסיתם וקיבלתם והשדים הם חלק ממכם והם רגועים...שאתה רוצה להושיט יד ולהכיר...אתה כבר לא יודע..אם זה שווה...אם בא לך...אם שוב תשקיע ותשקע...אתה יודע כבר איך זה ייגמר...כבר לא בא לך...אתה יודע מה אתה שווה...למרות שהכל סבבה וטוב לך והכל פיצוץ...פשוט בא לך...אם זה לזיין..אם זה משהו אחר...אבל...

פשוט חצי ייאוש...

אם היה אפשר לכתוב ספר על סיפור האהבה שלנו קיסה אהובתי...הוא היה ספר שהיה גורם לכולם להתכרבל, לבכות והיה נוגע במקום הכואב ההוא ששומרים אבל לא מספרים עליו כשממשיכים את החיים. זהו סיפור אהבה עם התחלה רנדומלית והרפתקנית של סקס טוב וחיוכים עקיצות וכימיה ומציאת עצמך בלב האחר..הבנה ונחמה. זה המשך בטיולים גילויים וראיית הילדים אחד בעיניי השני ועשיית אהבה. וזה סוף של מיצוי וטיימינג לא נכון ופשוט התשנות והליכה לכיוונים אחרים שהאהבה עדיין נטועה עמוק בלב.

זהו סוף טוב, אבל עדיין סוף. והחור בלב ובחיים גדול והוא כואב ופועם ומדמם שירה, פרחים, שוקולדים, סרטים וכירבולים וסקס קינקי וחיוכים. פתאום סר הטעם או לפחות השתנה ממעשים ודיבורים ותפיסות של דברים.

יש מקום עמוק בלב של סיפור אהבה אחד, סיפור אהבה שהסתיים בטוב ולכן הוא הכי מתוק מריר שמעלה את החיוך הכי מנחם ומתוק ומוריד בבת אחת את הדימעה הכי מלוחה בכולנו, על האחת שאיתה זה לא נגמר בכסאח וקרע..אלא בפרידה דומעת מחויכת של אהבה עדיין נשארת וכמה שלא תקבור אותה עמוק בלב וגם אם תתחתן ותביא ילדים ומה לא..עדיין כמו כוכב רחוק רחוק שסביר להניח שעד שהגיע אורו אליך הוא כבר לא קיים, החיוך שלה החום והאהבה עדיין מנצנצים ושאתה רואה סרט או קורא ספר או בא לנחם חבר ואתה שומע על סיפור כזה אז משהו חונק אותך..כי...הניצוץ הזה גורם לך להוריד דמעה מלוחה שקצת תכבה אותו ושיפסיק להכאיב..

היה מה שהיה קרה מה שקרה..סיפור האהבה שלנו היה..ונגמר עם אהבה כמו שהוא התחיל מהמבט הראשון..מאחל לך רק טוב אושר שמחה ושתמצאי את עצמך ומישהו שאיתו הסיפור ייגמר בגיל 120...להתראות לך קיסה קטנה של דובוני..תמיד אוהב..

אז בעקבות הפוסט הקודם שבמבט לאחור נראה אפילו לי דכאוני מידיי ודו קוטבי ופסיכי משהו...ובמצב ובמעמד המעורער אז שלי מכל הבחינות הרגשות והמצב...עם כל הספקות ומחול השדים הריגשי והמחשבתי והספק המכרסם המכאיב...שהגיעו איך לא בהצטברות כנראה של מתחים וריחוק או חיכוך דווקא יומיים לפני חופשה ארוכה וצמודה ביותר של שבוע...החלטתי בתור נלחם בטחנות רוח תמידי ורומנטיקן ושולט משקיע חסר תקנה ומלא תקווה שנלחם ולא מוותר עדיין לעשות את תרגיל האמון המפורסם וליפול אחורה למרות שבכל פעם שעשיתי זאת הצד השני ריסק את גולגלתי אל הרצפה הצביע וחייך..ואילו אני תמיד הייתי מוכן לתפוס ועם וורד בפה ושמפניה ביד השנייה...אז רתמתי את השדים והספקות והמצב המעורער לכרכרה ונסענו אני ואהובתי משאת נפשי ככה כמו שאנחנו ופאק איט אול לחופשה רחוקה של שבוע..חופשה צמודה ורצופה לאילת במצב הזה..אין מה להגיד...בהתחלה...השנים של שברון הלב והאכזבות והבוגדנות וההשתפנות והבריחה של בנות הזוג הקודמות והדפקות והאובדנות שלהן(חלק מהאתר הזה)עשו את שלהן לאופן שבו אני רואה קשר...ופחדתי או חששתי או שיערתי שזה יכול להיגמר מאוד מאוד מאוד רע ולהתרסק קשות בריב וקרע ושיברון לב ובעוד הרבה דברים רעים ושדי הכרכרה ישתחררו חופשי וירמסו אותנו מתחת לפרסות ולגלגלים וניקלע לאותו אבדון שהיינו בו מצולקים לפני שהכרנו...אבל...מה לעשות..שבבסיס...אני עדיין אותו אדם גבר ילד מאהב חבר שולט וכתף...ועשיתי לי חליפת כנפיים מאותם הספקות והשדים...וחשפתי עירום את ליבי...ושינסתי מותניים..ופשוט נתתי אהבה טהורה ומתמסרת והייתי אניי...יותר מתמיד..כי האמנתי שדווקא עכשיו יותר מתמיד ככה זה יעבוד...כבן אדם..לא תמיד קשוח...לא תמיד שולט..לא תמיד הגבר המושלם..אבל...אתם יודעים מה?זה בא טבעי..פתאום זה בא טבעי הרבה יותר מפעם...להיות הסלע שלה...לגרום לה לחייך...להביך אותה ולהיות מובך..לחלוט אינטימיות אינפנטילית ושטותית שהיא רק שלנו...להיות הכתף שלה והגבר שלה וגם להיות סלע ומייעץ ולהראות לה גם כוחות וגם חולשות וגם לשאול ולהראות שאני לא יודע הכל...ואולי גם יודע יותר מידיי..ולפעמים גיבור על..ולעיתים מישהו שמתרסק בהחלקה על הקרח ועף מאבוב שטס על המים...והיא?הממ...פשוט...היא...

אתם יודעים איך ג'ון לנון התאהב ביוקו אונו?היה לה מייצג אומנותי של סולם...שהוא טיפס עליו..

ושם הייתה זכוכית מגדלת...והוא לקח את הזכוכית המגדלת הזו..והסתכל על משהו שהיה כתוב בכתב זעיר על התקרה..ושם היה כתוב...YES

אז כן...אחרי הטיפוס והתעוזה והאומץ לבחון ולחשוף ולאהוב יותר מתמיד..היא הייתה הYES שלי בכל מובן ועניין...האמת..היא פשוט כבשה אותי....היא פשוט נפתחה ופרחה כפרח בליבי ובין ידיי...החיוכים..ההרפתקאות...האחיזה הבלתי מרפה..הנשיקות והחיבוקים והקירבה התמידית והרצון והכמיהה אליי...המתיקות..הציניות...הצחוקים...התמיכה שהיו רגעים לא נעימים וקשים..אפילו הריבים והשיחות הרציניות וגילויי הלב היו כובשים ומקסימים...כמה הוכחת לי שאת שונה יפיפיה מדהימה שלי..כמה התאהבתי והכרתי אותך שוב מחדש ושוב יותר חזק..תמיד שאני חושב שזה הגבול ואי אפשר לאהוב יותר מחדש ויותר חזק...אנחנו מוכיחים ההפך...הצלחת בלהיות עצמך ולהיפתח ופשוט לתת לאהוב אותך ולתת אהבה בחזרה באותה כמות..הצלחת..איפה שכולן נכשלו ולא חשבתי שזה קיים יותר...מדהימה שלי אהובה...הניחוח שלך...להתעורר לצידך בכל בוקר..האוכל...ההרפתקאות..הגילויים..החפירות..חח ואפילו הפוליטיקה...פשוט הוכחת לי שהיה שווה לא לוותר ושהאהבה ששנינו האמנו בה בילדות אכן קיימת והיא מדהימה יותר ממה שחשבנו...ושהעולם ניסה לקבור את זה אצלנו ולעשות אותנו דפוקים ומצולקים אבל לא הצליח..ואנחנו יותר שלמים והכי מדהימים ביחד..

וכן חגגנו גם 5 חודשים ביחד של אהבה...והסקס אתם שואלים?אחחח הסקס..מה לא היה בו...סשן על סף הגבולות וההתפרקות..עשיית אהבה רומנטית וסוערת..וגם עדינה..גם קוויקי..וגם סקס ארוך...וגם זיון עמוק קורע ומלוכלך של דאדי והילדונת הקטנה שלו...הכל ביחד התערבב והתאים טבעית ומילא אותנו סיפוק...ככה למקרה שתהיתם והיה לכם ספק..

אוהב אותך...my waterkissa

your horny bear

p.s

שארקי חרמן שוב והוא רעב לסשנים והוא מוחה שרק ניצלנו אותו מינית לחופשה ועכשיו הוא לא מקבל יחס..אמרתי לך שהוא יתדרדר לסטיות אם נחנוך אותו כמו שחנכנו אותו על ההתחלה..

כבר הרבה זמן שאני מנסה להחליט על מה אני רוצה לכתוב ובמה אני רוצה להתעסק ובמה לגעת בבלוג הנוכחי או באחרים...וזאת אחרי שהגוף והנפש שלי עוברים התעללות מסוימת רצונית בתקופה מאד קשה אבל גם מאוד ראויה ומתגמלת שבסופה יש מנהרה שקוראים לה 2 תארים איכותיים...אז עם כל הפצצת חוסר השינה והאכילה המגעילה וההזנחה העצמית שאני מנסה למנוע מעצמי לעבור ליותר מידיי אבל גם יודע שזה בערך הצאנס האחרון שלי לעשות מעצמי משהו לפני שכל הבניין הזה קורס ומתמוטט וקובר אותי וגם במובן מסוים את האנשים מסביבי אני מופצץ במחול שדים של זוויות רגשות והבנות ופרספקטיבות...ונראה שכל הספקטרום הזה בא להיכנס בי בכוח של רכבת דוהרת עם רגשות ומשקעים של קרניים צולות נפש בכל צבעי הספקטרום...האם אני מאושר?או אומלל?..האם אני מרגיש בטוח או שהקרקע נשמטת מתחת לרגליי?...האם אני נאהב או אוהב מספיק או שהכל אשליה דועכת?האם אני ממשיך לנצח ולהתחרות במכונת החיים או מרים ידיים וגווע?האם זו תקווה חסרת גבולות שדוחפת אותי הלאה?או הייאוש גורר את רגליי בדיכאון?האם אני מרוצה ומסופק ומספק ומרצה?או מתסוכל?להישאר?ללכת?...

אני מתחיל לאבד את השפיות מהנסיבות והאירועים והפרספקטיבות וההתמודדויות השונות שלא יודע אם מעצבות בכוח ולקראת משהו טוב וחדש את נפשי והווייתי או אוכלות את קיומי...מעניין אותי אם רק המוח שלי והקיום והחיים שלי משגעים אותי כך או שאצל כולם זה כך...מחול השדים והזוויות שמושכים ומעצבים מחדש ומפילים ומרימים וגורמים לדברים בחיים לשגע לך את הנפש והקיום והכוחות...האם לכבוש את העולם ולקחת את השור מהקרניים ולהמשיך לטפס על ההר הכי גבוה ולהתמלא כוחות חיוכים ושמחה ושווה ויש הישג ופרס ובאמת מימוש עצמי מספק בסוף?או אולי פשוט למות לאט לאט בחושך שבחדרי הקט ולהתנחם ולצלול לתוך האפילה ולהנות מחוסר הקיום ולהבין שגם החיסרון שלי יהיה אשליה וגם העצב מסביב יעבור והעולם ימשיך בשלו..פשוט להפסיק..להתקיים לחשוב...להרגיש..ולתת לצד האפל של הנפש שלי שנראה כמו עירבוב של עורב ומלאך המוות פשוט לנקר ולקרוע אותי עם חיוך עד לתהום נשייה..

אני לא יודע אם אני תלוי על קצה חוט בוגדני וכושל..או יש חבל מזהב שמחזיק אותי מליפול לתוך המצולות והמוות..או שזה בכלל חבל תלייה...לא יודע אם שוב לתת את עצמי ולתת אמון ולתת דרור וביטחון ואמונה מלאה בדרך ובדברים נעלים יותר ולקחת על עצמי בשמחה את העול ואת המכשולים למה שנראה כאושר שחיפשתי בכל חיי...או להאמין למרה השחורה שאני חולק כבריכה עם עוד אנשים במובן מסוים...של כל מיני שמועות ואמירות והסברים מדכאים ונבואות איוב שאומרים..מי יודע על מנת לחלוק את הסבל או אם באמת לתת עיצה כי איכפת להם ממך...כאשר הניצנים גם של האושר וגם של נבואות האיוב צצים כצומחים זה לצד זה בהרמוניה...

קרמה?הצחקתם אותי...אם כבר בדיוק ההפך לדעתי יש בעולמנו...גם כאשר הכוונות שלי הכי מזוככות ואוהבות ומשקיעות ומבינות ומשתדלות ונותנות...נראה שאינני מקבל שום פידבק חיובי וכוחות מהקוסמוס והשבה בדברים טובים אלא רק בכל העולם שגם פיזית נשבר בידיי משום מה וגם מתערר נפשית ומפיל את הרצפה לאט לאט מתחת לרגליי..ולא משנה כמה אני משתדל..וכמה אני מנסה להיות חזק וטוב קלאסי לפי הספר...אני מתכוון יותר נכון לפי הלב שלי ובאמת בטוהר מידות וניקיון כפיים ושם אותו על שרוולי..אני מרגיש שהייקום שם אותי במטחנת בשר..

שהייתי ציפור טרף חסרת רחמים וצדה בטפריי וקורעת מעיים שלא איכפת לה ולא חושבת על המחר...הייקום תמיד השיב בטוב ובתגמול ובשמחה..אבל יש גבול כמה חולי את יכול לעכל וכמה רוע והרג..זה הורג בסופו של דבר גם אותך...אבל גם העסק הזה של להיות באמת טוב ואנושי וסומך ואוהב ותומך וסלע...לא בדיוק עובד אחד לאחת כמו שזה אמור להיות...

אוף אולי אני רק סתם עייף או עובר תקופה קשה או תקופת מבחן כדי להרוויח משהו טוב ואת הקרמה אני לא מבין?או אולי אני פשוט גורר סלעים בכוח ויותר מידיי ולא יכול להספיק לבנות בניין שמתמוטט בקצב שיא כל הזמן ומנסה לתפוס חדי קרן וקשתות בענן ולוקח עול מתוך אשליה והרגל ומתרכז בלסחוב במקום לראות את התמונה הגדולה שמולי? והנה שוב...אני נחצה ל2 באופן מטריף את המוח בין טוב לרע....טוב אני עייף זה בטוח...אבל כבר לא יודע על מי ואיך אני יכול להישען ולהיות עצמי ומה בכלל ייצא לי מזה אם בכלל ייצא ומה לא...ונראה ששוב אני כותב בחצאים ובלופים את הבלוג הזה וכותב אותו דבר במילוי שונה שוב ושוב וכדאי שאני אפסיק...ואעשה ברקס...ואחשוב..ואגיע להכרעות ולמעשים או לחוסר מעשים..ופשוט אחליט לגבי עצמי קצת או אבחר דרך...לא יודע..בכל מקרה לעשות את זה וגם לכתוב את זה זה לא יעזור לי..

אפל...מעוות...מלוכלך...מלא כאב...רשע...רוע...פלילי...מזעזע...מזוויע...והכי לא פולטיקלי קורקט או מלא באיזשהוא שיוויון וצדק...אבל...משום מה הכי נכון..טהור...ואמיתי..וככה צריך להיות בעיניי...תמצית השליטה...למה בעיניי ומנקודת ראותי הגבר הוא בסופו של דבר השולט הטבעי ובעל היכולת לבעול ולקחת ולכפות ולפקוד...לאנוס ולהכריע ולהחליט...והאישה בסופו של דבר רוצה או לא רוצה..בסמטה אפלה האישה הממוצעת מול הגבר הממוצע...היא הזונה הנשלטת הנאנסת ונבעלת נלקחת ונצררת...החפץ ובור הזרע(אתם לא חייבים להסכים ואתם לא חייבים לשלול..זוהי מראה של המוח המעוות מלא פנטזיות האונס והסדיזם שלי)....בחיים לא אשכח כמה הסצינה הזאת חירמנה אותי שראיתי את הסרט לראשונה....כמה היא דיברה אליי...כמה יופי פואטי וצדק והיררכיה מן הטבע היתה באלימות המינית ובאונס הגרוטסקי הזה...והיום נתקלתי בה שוב בשיטוט סהרורי באינטרנט...כמובן שהבאתי עליה ביד...מתוך מחווה לרעיון הגאוני וליוזם הסצינה ויוצרי הסרט(סצינה שגם שיחזרתי ד"א עם כמה מבנות המזל כאן בקהילה...אכן אכן...למימדים ריאליסטיים למדיי...כמובן בלי תלונות ובהסכמה תחילתית למרות שהן לא ידעו לאן הן נכנסות..יצאו עם חיוך..ופציעות וקרעים גדולים וקטנים בכל מיני מקומות(:  )....מוניקה בלוצ'י...כוסית משוטטת ומתנשאת שחושבת שהיא מלאה באושר ובאהבה..בעוצמה ובהתנשאות מהלכת לה עם הכוס למעלה כאילו שייך לה העולם...אבל הסרסור וסוחר הסמים שהוא הומו בכלל לדעתי מראה לה במפגש אחד על אחת רנדומלי ושל כמה דקות...מה עולה בגורלן של שאפות איסטניסיות וטרזניות(פלשבק פסיכומטרי) שמסתכלות ואף מגיבות בצורה הלא נכונה מול הגבר שלא מוכן פשוט לסבול טיפה של חרא...כמה גאוני גם להעמיד את הקיטוב הזה של הומו מעולם תחתית וכוסית שהולכת על עננים ועדיין להדגיש את עניין התכלס והמעמד שיש עימות ומאבק כוחות ומינים בצורה הכי פיזית וקדמונית במעבר תחתי אפל בלי נפש לעזור..היא הופכת לשלולית של פחד וצעקות ויבבות ושל חור תחת נאנס קרוע והרוסה נפשית...והדובדבן שבקצפת...אחרי האונס ושהוא פולט בתוכה כמובן אחרי שישר זיין אותה בתחת...הוא יושב בסבבה ומתענג ונותן לצמרמורת הפוסט אורגזמית לעשות את הנאתה בגוף שלו..שהיא מתכרבלת כמו כלבה פצועה על ארבע..אחרי שנמאס לו והוא מרגיש מיאוס וגועל כמו אמנון לאחר שאנס את תמר שחשק בה כה...הוא בועט ומשמיד ומקיא מעצמו את בור ההזרעה חסר התועלת המשומש הזה במכות...והולך להתרענן...שאפו...בראבו..היאח והידד וישר כוח

נ.ב

נו מה חשבתם שכל היום עם כל הבלוג החשוף והרגיש שלי אני חולם על רומנטיקה ובזה רק מתעסק?חחח...שוב טעיתם ונפלתם בפח

http://www.xnxx.com/video218721/monica_belluci_-_irreversible

חחח לא ייאמן..השולט הכי מוכה בכלוב...הנשלטת הכי lame בגלקסיה...ריבים על כמה שמתגעגעים ואוהבים ושיחות נפש...הרפתקאות, אהבה מדהימה ופורחתת...בריכות, פינוקים וסאונות...על האש...מאבקי כוח ועימותים חמים ומטורפים מרוב תשוקה שמובילים לסשנים קורעים ודומעים ומלאי כאב וחניכה..זיונים אגרסיביים וכואבים וארוכים של לפחות שעה....אורגזמות נפשיות ותנוחות חדשות וחוסר כבר בזרע ובחלבון במערכת...זין מותש..כוס קרוע וכואב...שווארמה טובה של ערבים בזול..עשיית אהבה כמו בספרים הקיטשיים...והרבה הרבה הרבה סושי איכותי...והכל?בסופש אחד של יומיים..טוב יומיים פלוס התנחלות לשינה יום לפני...

מאוהבים וטוב לנו איך שאנחנו וטסים בשמי הגלקסיה ומאושרים ולא נצמדים להגדרות או לדרישות של המקום הזה או מקום אחר...עסוקים בלאהוב יותר ולהנות יותר בכל יום...חחח אנחנו כאלה מיוחדים(בקטע מפגר כבר חח)ומאוהבים שלא איכפת לי מאף אחד ומשום דבר ולא לה..יש לנו אחד את השני וזה מרגיש הכי מספיק ובטוח בעולם...אחח להתרסק להתעצל ולאכול מכורבלים ולראות איזה סרט זבל במחשב אחרי הכל..לחלוק גזים בריצה במסדרון ולפזרם בחלל האוויר עם חיוך דבילי..להימעך מאוהבים ולהיות מאושר ללא מילים......להמציא נשיקות של מפגרים  ומשחקי לשון...זאת אהבה...(:

אז פתאום שמתם לב שהכתיבה והעידכון בבלוג נעלמו לזמן מה...זה לא סתם...גם העומס בלימודים מצטבר וחונק וגם נקראתי אל הדגל...לשרת את המדינה והמולדת כמפקד במילואים בשכם...אז מה היה לנו בימים האחרונים ומה הנפש והגוף עוברים?

המממ אז אחרי שנקראתי לדגל מסתבר שהקיסקה המיוחמת שלי זממה לה תוכנית זדונית במיוחד..

בגלל שהתנאים הסניטריים לחיילים קרביים בשטחים הם שיא הזבל והכל מתפרק(בזמן שהג'ובניקים זוללים להם ונהנים מצ'ופרים ותנאים שלא נדע...כן כן צריך לזיין אותם בתחת ואני הראשון)והלחץ כמובן והעבודה ההיסטרית מתחת לפני השטח נותנת את אותותיה(לתפוס מבוקש רציני ככה בצורה הכי רנדומלית ומפחידה ומיידית?check, להופיע בחדשות של הפלסטינאים בתור חוסם הפגנה של נשים ב8 למרץ למען האסירות ומרסן ומחנך ומראה להן את מקומן...חחח..מצאו מול מי להפגין..check, מעצרים פעילות וכו'check)אז כמובן החרמנות הצטברה לה בסיפורים של סקס בין החיילים והתכתבות של הודעות עם התלמידה הסוררת והמפונקת שלי...עמדתי לצאת הביתה לכמה וכמה ימים והיא ביקשה שעד שלא אראה אותה...לא לאונן כלל...יש לה הפתעה ורצון להראות לי משהו ולתכנן...

עכשיו חשבתי לעצמי בהתחלה..מה?מה זאת הפקודה המעפנה הזאת שאיזו מלכה נותנת לנשלט מה ומה לא לעשות בזין שלי ולהתאפק?אבל..היא ביקשה והתחננה יפה ואמרה שזה בשבילי..בשביל הדאדי שלה...נו ועם העיניים והמתיקות הזאת אפשר לסרב?

ושהיא הגיעה הממזרתה הכל התגלה ונכנס לפועל...בכוונה התפשטה עם חוטיני זנותי ודק במיוחד ובגדים מחרמנים...ומצצה לי כל כך כל כך טוב ועמוק עם הגרון שלה הקטן...ואמרה לי לגמור ולתת לה זרע ולא לפחד...הממ הססתי כי אני גבר של סקס ארוך מאוד וקורע אבל של סיבוב אחד בד"כ...היא אמרה לי לסמוך עליה..קונספט חדש בשבילי לסמוך על בחורה...בד"כ אני דיי שומר את עצמי לעצמי...אבל איתה משום מה זה שונה כי היא כבר הוכיחה יכולות וכוח יותר מכל אחת שהייתה לי לתת כתף...אז סמכתי...גמרתי..הפה שלה התמלא זרע..היא הראתה לי אותו יפה יפה ובלעה..כמו שלימדתי אותה..לחשוב שבהתחלה היא בכלל לא רצתה לבלוע שהיינו נפגשים..חחח...

ואז...פתאוםן לאיזה עוד 10 דקות המשכנו להיזדיין...לא האמנתי שהוא עדיין עומד ורוצה והייתי רעב לחוריה וגופה...אמנם לאט לאט הוא נהיה רך ונפל...כי שוב...אני בד"כ בחור של מספר אחד...והיא התבאסה קצת כי חשבה שתוכניתה נכשלה אבל ניסתה לא להראות זאת והרעיפה אהבה וראינו לנו איזשהו סרט וצחקנו והתכרבלנו..אחח האהבה...

אבל פתאום...שעתיים אחריי...הולי פאק..התחלתי להתעלל בה...ולגרות אותה...ולשגע אותה...והזין...עמד...קשה כמו טיל...לא קרה לי מעולם..בד"כ אני נרדם וזהו...ואז..בחושך..שעינייה השחורות נוצצות ושנינו מחייכים ושמחים שהתוכנית עבדה בדיליי...פתאום?עשינו סקס פרוע ומטורף..אבל לא סשן..זאת הייתה עשיית אהבה...הארדקור אבל עשיית אהבה..מטורפת...מכילה...מלטפת..תשוקתית..אחוזת טירוף ודיבוק של 2 גופים..גניחות שמנסות לתפוס ולשאוב חלקיקי חמצן לגוף צמא ומתפרע בייצר קדמוני שמוקף בפאוטיקה ושירה של משהו שמיימי...היינו לאחד..הכי קלישאה אבל הכי נכון...גוהרים...אומרים מילות אהבה תשובה וחיוך...יותר עמוק..יותר מהר...תאוות הבשרים והנפש שוטפת ומתנפצת כמו גל בשובר סלעים...עד שהיא קיבלה אורגזמה..נפשית חזקה אדירה ומחרפנת...שסיימנו יצאה לסיגריה...רועדת שמחה ואוהבת..ומחייכת..ואני...מתנשף ומתרחב...ואז ידעתי...והיא ידעה..שהאהבה שלנו היא לא משהו ארעי וזמני ומשעמם ומנחם בלבד...היא הדבר האמיתי וראיתי את עצמי בעינייה...

אמנם הלכנו לישון...אבל זה לא נמשך להרבה זמן...ושוב התעוררנו..ותאוות הבשרים חגגה באותו יום..גם בסשנים מלוכלכים של אונס ישבן של אבא שמזיין בת ישנה שהיא על בטנה צועקת דיי...זיונים תשוקתיים והזרעות...אחחח....הסקס הכי מעולה של שנינו..האהבה האמיתית והטהורה וזאת ששני האנשים נותנים בצורה שווה...אני מפנק ומאכיל ודואג לה כמו נסיכה..ותמיד הגבר שלה...נשלטת לא אומר סמרטוט חברים..

ואחרי שבפורים אני שוב טחנתי שטחים וחזרתי שוב לתרום למולדת..ותמכתי בה והייתי שם שהיא הייתה צריכה לקשור סופסןף קצוות מעברה ולהירגע ולהמשיך הלאה בגלל משהו שהציק ברקע...מה שידענו וקיווינו שיגיע ופחדנו ממנו הגיע...זוגיות אמיתית חמה אוהבת מוכרזת ומיוחלת..זהו...בלי גבולות בלי הססנות ובלי חירטוטים ואולי...ומאז נפרץ הסכר...והאהבה החלה גועשת יותר מיום ליום...ולא מפסיקה...ו..אנחנו יכולים ליפול אחורה כמו בתרגילי האמון שיש...ויש שם מישהו בצד השני...

וכפרס?הממ מי מגיעה למוצב על גבול שכם הר ברכה בעקבים של כוסית ג'ינס עם חורים וטוניקה מעופפת עם מחשוף ופתחים בגב?מי הרוסיה הסקסית של דאדי?שהסיור עוצר ושואל אם זה שלי כי זאת הסחורה הכי משובחת שראו?מי?היא...החתולונת שלי...מגיעה...מביאה צופרים ומשגעת את כל הדוסים שהם הרוב במוצב וצוחקת איתנו...וכמובן...עולה עם המפקד..לפילבוקס...אני מעיף את החייל...בהתחלה סתם מדברים ואומרים להה...לעשות את זה כאן..מוזר ולא לעניין אבל מגרה..אבל..זה לא עוזר נגד ההתמכרות שלנו אחד לשני...מוריד את מכנסייה...מזיין אותה מאחורה בעמידה..דופק וקורע וחודר והיא גונחת...מזריע בתוכה...מסתדרים ויורדים..מתנשקים אחד לעיניו של השני..ובגלל שהפעם הראשונה הייתה מהירה(בכל זאת חרמן על מדים) מעיפים את הדוס שוב מהפילבוקס..והפעם זיון ארוך קורע וחם ומשפיל..וצועקים עוד שלום לחייל למטה במחסום שהוא רואה אותנו מזדיינים בפילבוקס...אחחח..איך היא משבחת את שם דאדי בפלוגה(כמובן שהדוסים בכו למ"פ ואמרו שאני מפקד לא ראוי הייתה שיחה אבל עם חיוך...וכל המפקדים נתנו ח"ח....גם כן דוסים)...וכמובן מתלטפים ואוהבים מול כולם..שלומדים תורה ומזיינים את שכל ונותנים מבטים של שנאה ובאסה...לכו לכו לטליבאניות שלכם ולכוס השעיר ולזיון דרך סדין ותלמדו תורה..

שחזרתי הביתה יצאנו אחרי חודש של אהבה..בדיוק חודש..לדייט ראשון...ויי איי פי יס פלאנט והכל....הייתה כזאת כוסית..בשמלה אדומה ועקבים וסקסיות רוסית נוטפת..כמו שהיא יודעת..גם שיחות גם שמפניה גם התכרבלות בכורסאות...ואז...זה התרחב לסופש של סקס אכילה התכרבלות סרטים ואפילו דאבל דייט עם ההורים שלה וחברים וכו'...פשוט היא לא נמאסה עליי כלל ואני גם לא עליה...אהבנו ונהנו ביחד והיחד הרגיש טבעי והייתה שגרה מעולה..כמה נדיר...כמה זיונים...כמה עשיית אהבה ודמעות אושר צחוקים ומרתוני נשיכות ודגדוגים..כמה סקסית היא שהיא מודה שהיא סוף סוף רעבה ואוכלת כמו חיה רעה..חתולונת שלי...

אני לא אומר שהכל מושלם...לפעמים אני מציק לה ומביא אותה לרמות פסיכיות של בעע מהקיטשיות והרחמנות שלי ובאמת מזיין את המוח כי אני לא טוב בדיבור ישיר וניסוח של דברים בראש או סתם נתקעות המילים(לא כמו שכאן שאני חופר לכם ובא לכם כבר למות)...ולפעמים אני כזה דוב מגושם ורע ופסיכי חרמן וסדיסטי...שהיא חוטפת היפר וונטילציה ממשחקי החניקה והאונס או מקבלת מכות בצורה לא כייפית...ואני לפעמים מצטער בכלל שיש לי צד אפל ואונס שיכול להתפרץ עד כדי כך במיוחד שאנחנו אוהבים והגבולות עכשיו רחוקים ומתוחים...אני מפחד עליה ולפעמים מעצמי ומרגיש רע...אבל היא שם גם אחרי..שהיא בדמעות במבט אוהב ומחייך ואיפור מרוח...כאילו מלטפת את השד הדומע ומסבירה לו איך אפשר לשחק ביחד והוא מלקק אותה פתאום כמו כלב מאוהב ולומד...

והיא לפעמים לא שמה לב שהיא פולטת דברים בהודעות ובשיחות בצורה שהיא פוגעת ועוקצת ונוגעת בי במקומות ממש רגישים וכואבים ולא סימפטיים..זה כואב אבל אני מנסה לחייך כי הגיע הזמן להתגבר על האישיוז שלי והסרטים שלי...פשוט...לפעמים זה לא קל ולפעמים אני ממש צריך לחייך דרך הכאב ולפעמים זה כואב ממש ובאסה...אבל היא לא אשמה שיש לי אישיוז...ורגישויות...והיא כל כך אוהבת ומכילה ומלטפת וקשובה...שבסדר...אנחנו לאט לאט לומדים ומגששים ולרוב קולעים להנאה ולעיתים פוגעים בעצב חשוף וכאב...אבל הכי חשוב?גם שלה כואב וגם שלי כואב..סוף סוף האופציה של לסיים את זה או להרהר על זה ממש לא על הפרק..אנחנו כל כך אוהבים בסלע ומכורים ורוצים עתיד...ששנינו בו ביחד...שזה לא משנה בכלל...עוברים ומתמודדים גם שקשה..ולא שוברים את הכלים...בחיים לא נתתי אמון ככה..וגם היא לא...שנינו על קצה הצוק...אבל פורשים כנפיים ועפים ביחד..לפעמים יש נפילות והתרסקות קלה..אבל אנחנו פאקינג קשוחים וקמים וממשיכים לעופף..מתקנים אחד לשני את הכנפיים...

זהו החפירה הכי קיטשית ומזיינת את המוח ולא הרפתקנית  ומשעממת בחייכם של פוסט מבלוג של שולט אנושי..אמיתי..פגום רגיש ומזיין את המוח...הפוזה הקשוחה?או שהיא באה טבעי שצריך או שלא...היא יוצאת שהיא צריכה לפעול וכמו שצריך..אחרת היי..איך תסבירו מה שיש לי בידיים?ותאמינו לי..מה שיש לי בידיים...זה פשוט חלומו הרטוב של כל שולט סוטה...אוהב אותכם ותודה על כל הלייקים במיוחד מכל הגבירות שנמצאות בזוגיות כזו או אחרת וקוראות ונהנות מבלוג אמיתי שכזה..

וקיסקה אם את קוראת את זה?לא יודע איך חייתי בלעדייך עד עכשיו ומרגיש שעד עכשיו שאוטוטו אני 30 לא חייתי ונהניתי בכלל ולא ידעתי מה זה לאהוב שאוהבים אותך בחזרה באמת ומשקיעים ומשתדלים למענך...את כזאת אשת חיל מאהבת ואהובה וידידה נפלאה...מכור..לא רוצה לא יכול להפסיק...פשוט תישארי...יש עוד המון כיף מבטיח..וגם הרבה פשלות וסימנים כחולים ודברים מפגרים..אחרת היה משעמם בכל הטוב הזה..חח..

אז...כל העניין בהתחלה התחיל בכלל שעוד הייתי תפוס ואוהב והיה קטע של סקייפ צחוקים חירמונים והרבה סקס בוידאו(בהסכמה של בת הזוג דאז...בגידות לא אצלי בבקשה)...כציפייה להיפגש להגשמה של סטיות משותפות באותו ראש וחרמנות מהזן הכי מלוכלך הכי נמוך ובשרני שיש...ואז...באו הפרידות..לשני הצדדים...ואז היא הגיעה מהצד השני הקר של הגלובוס...לא לפני שהיא כמובן טבלה בחום של מקסיקו לקבל נשיקות מדולפינים וקצת לקבל טעם לעוד אחרי שהיא קיבלה כל מיני סקס וזרג ענק(חחח קצת קינאת הפין מצלקות קודמות אבל דיי נו...עברנו את הגיל ויודע מה הזין שלי שווה...תראו את המסקנה בהמשך ותבינו) והרפתקאות...ואני כמובן קרעתי מלכות שולטות מהכלוב על ארבע וגרמתי להן להיות כלבות קרועות חורים ומכורות זין...

הכי מצחיק זה שנפגשנו הייתי ער לפחות יומיים ועייף תחת...אבל הייתי חייב כבר לפגוש אותה..הייתי סקרן וגם היא...חצי מהלילה בכלל לא עמד לי...כמה מביך..אבל עדיין היה מטורף וכיף וההרגשה הייתה נוחה...ניצול הדדי בהתחלה אבל בנוחות והרגשה נכונה...באה בפוזה סקסית על עקבים שהשומר הגרוזיני עושה עליה אגודל למעלה...באה לבד ונסעה לבד...עם הסיגריות הסקסיות וההלבשה התחתונה...כזאת זונה מלידה..כזאת רוסייה...כזאת ילדה של דאדי...

חחח אפילו כאן הגדרתי לעצמי שאין סיכוי שזה יהיה רציני שהסודות ביננו נחשפו והפערים ותפיסות העולם והרצונות המתנגשים...

ואז התחיל המגע העדין..התמיכה...האוזן הקשבת...ההומור המשותף..ההודעות שלא נפסקות עד עכשיו...הצחוקים הדפוקים ברמת הפסיכיות...ביחד עם הסקס המטורף הקינקי והכי מלוכלך שיש...שלא מפסיק שעות עד שאנחנו צריכים לנשום או לעשן או לאכול...וההתמכרות שלה לזין שלי ולצורה שבה אני מזיין ומחנך אותה שהיא דומעת ומבקשת שאפסיק וקוראת לי דאדי...שאף אחד לא מזיין אותה כמוני והיא תמיד רוצה עוד...וכנ"ל אני..היא פשוט הסקס הכי מסונכרן שלי(:

והבתולים האנאליים שקיבלתי מתנה לוונלטיינס...אחחח...מהישבן המושלם והדמעות והגניחות וההזרעה בתוכה...מושלם..רק על זה יש כאן פוסט...

ובלילה אחד של ירח מלא בסוף העולם שמאלה במושב האחורי אחרי עוד זיון מוצלח וקורע שהגיע עמוק יותר מכל השאר כנראה...נחשפו הצלקות...והראשים נשענו...והחיוכים..והמגע...ובדמעות..אמרתי לה שאני אוהב אותה...בגלל מי שהיא ומה שהיא עברה...הצלקות שלנו כל כך כל כך דומות..וגם הפחדים מאהבה וממערכת היחסים והפגיעה...האובדנות בעבר הלא הרחוק תמיד מבצבצת...והיכולת לתת בלי הכרה והפסקה אבל..הפחד לקבל ולהיפתח...היא גורמת לי להרגיש מה זה אישה שהיא עזר כנגדך ובאמת מישהי שאני יכול להישען עליה ולקבל ממנה תמיכה בלתי מסוייגת וליטוף ואהבה..גם שאני ילד רע...והיא פורחת בזרועותיי כאישה בגלל שפעם ראשונה היא מקבלת באמת יחס שכזה...מחייכת וזורחת כאילו השמש יוצאת לה מהתחת(או אולי זה 8 ליטר של זרע מהלילה הקודם ביננו...נו גרוזיני מה לעשות..חחח)גם שהיא עצבנית...

בסופו של דבר...כמה שנאבקתי ודפקתי מכות ואמרתי מילת ביטחון..באה המלכה הזאת..האהבה...ודפקה לי סטירה מעלפת..קשרה והכריחה אותי לקבל בתחת על יבש מסטראפ און מלא ספייקים וגרמה לי לדמם...

מת על כל רגע...מרגיש הכי בשמיים...וגם לפעמים שיש רגעים קשים ומתרסק..הפעם...משהו אומר לי שגם בקשיים...אני יכול לסמוך עליה והיא עליי שאנחנו לא בורחים ומפרקים...

פאק...כמה שזה פאקינג מפחיד ומאיים...להיות הסדיסט הכי אונס ואכזר וגורם לדימום וגינאלי ואנאלי ולהיות מניאק...אני יכול להיות 100 אחוז בלי הרבה רסן וגבולות...הבעיה היא...כשאני מתאהב...אני גם כזה...100 אחוז..בלי רסן...מקווה שזה לא יעשה לה טרן אוף או יבריח אותה או ימאס לה ממני ומהקיטשיות והאהבה של פעם שיש בי...קשיש בכל זאת...חחח...קשה לאנשים עם צלקות לאהוב ולקבל אהבה כזאת אני יודע...מניסיון...זה מערבל הכל ומכניס בנוסף לבדסמ האכזר תלוי המעמדות והמלוכלך משהו רך בגובה העיניים...ויש כאלו שלא מסוגלים לשלב...כל כך מפחד לפגוע בה ולצלק אותה יותר כל כך לא מגיע לה...לא רוצה להתרסק..להיפגע...המממ...כן כן...גם ברברים סדיסטיים ואנסים...גם אנחנו אנשים עם רגשות...ופחד...לא סותר..להפך..הכל בווליום מוגבר..

ועם כל זאת...כמה שזה יכול להפיל ולרסק אותי...אני הולך לאהוב אותה כפי שאף פעם לא אהבו אותה...מכל כולי..ואני הולך לזיין אותה...כפי שאף פעם לא זיינו אותה...ולעשות אותה מאושרת עם שוקולדים..וחיוכים..ודובים..וכאפה בישבן והודעות מגונות ופסיכיות...אחרת?מה הטעם להיתקע ולא לחיות ולממש את טעם החיים שהוא אהבה?לחשוב על מה היה יכול להיות או יכול להיות?ולעצור?בחיים לא...לא עם קיסקה...(:

נ.ב

עכשיו לתפוס ביצים באמת ולסמס לה לבוא לקרוא את הבלוג...ג'יזס...חחח

ג...גו....גור.....גורו....גורו גרוזיני...חחחח ייאי איזה כיף לי זה אני..עם כל המגרעות המזעזעות שהן גם פלוסים וכל היתרונות שהם לא משהו..ויאללה עומד לי הזין ומשעמם ולי ומחפש עניין ושנינות...קיסקה...חחחח

לא חשבתי שכלום מזה ייצא לפועל...שכל העניין המזדמן הקבוע הזה בכלל ימשיך להיות מעניין אחרי מפגש שניים...היא והבכיינות שלה...זונה מפונקת שכמוה..ואני והדרישות..המשמעת..ואיבוד העניין הכרוני אחרי 2 רגעים שמתלווה לזונות בכייניות וצעירות...אבל מסתבר...שזה הוביל לביסוס נחמד של יחסי דאדי דוב קשוח ונסיכה חתולונת זונה מפונקת...בהחלט כיף...אבל שוב...לא חשבתי שייתאפשר בגלל הלוז הצפוף ואילוצים..אבל זה קרה..

היא הגיעה כוסית יותר מהרגיל...עם המראה אנימה/זונה רוסיה/לוליטה שלה...מאופרת חמודה מבט של תמימה רעבה...קיבלה בהתחלה רכות נשיקות חיוך ווורד...שתרגיש נוח הטרף הקטן של אבא...לפני שמתחילים העניינים...היא התרגשה..מסתבר שאף אחד היום לא יודע להיות ג'נטלמן וגם אנס לבחורה...חבל...כבר מזה שגרמתי לה אושר הרגשתי שהולך להיות פיצוץ וחייכתי גם אני..

אז שמנו לב שהזין שלי משום מה גדל...זיינים גודלים לקראת גיל 30?מסתבר שכן...לך תבין..טוב...אז ניסינו כמה שיותר במסורת הוולנטיינס לדחוף אותו עמוק לגרונה...הוא נאלץ להתקפל כזה בצורה כואבת על מנת ממש להכנס לשם..אאוץ'..אבל היא עשתה יש כזה עם היד כאילו היא קלעה מחצי מגרש..חחח.....קצת יריקות..קצת סטירות וחינוך...הממ היא אוהבת להתגרות..רוצה לראות אם אעניש או אחבק...בדרך כלל אני מעניש...והפעם עם החגורה...כמעט שברנו את המיטה בזמן שדפקתי וטחנתי אותה בכוס עד המקום הזה שמגיעים אליו שמרגישים בליטה או קיר..או משהו...(אולי נתתי היי פייב לחצוצרה עם הזין..מי יודע)...הממ צרחות הכאב שלה..היא כזאת פטיט...נקרעת לי על הזין...הממ גאווה של דאדי...

ואז הגיעה המתנה...עטופה בתחתונים אדומים יפים..וכתוב בטוש...ליד הישבן...happy valentine

וחור תחת קטן...בתול...ביישן...וזין גדול...זקוף ועם ווריד עצבני שמת לקרוע את המתנה הטעימה הזאת...אחח איך אבא ליקק לה את הדמעות בזמן שהיא בכתה לכרית וחדר לה ישר לישבן ודפק אותו עמוק...היא התחננה להפסיק אבל אמרה שזה תלוי בי...הממ אז המשכתי עד כמעט לעילפון שלה...ראינו קצת סרט רומנטי וצחקנו...היו רגעים אינטימיים...נמנמנו..התעוררנו..ואז בלי מילים פשוט בעלתי אותה..שהעיניים שלה בעיניים שלה...זיינתי אותה עמוק בתנועה מיסיונרית קדימה ואחורה..שליטה אולד סקול של המאה 19 או משהו...חחח...עמוק בכוס שלה...ואנחנו מחייכים וגונחים וטוב לנו...היא ביקשה שדאדי ימלא אותה זרע בתוך הכוס שלה...לכבוד הוולנטיינס...והתנהגה כל כך יפה..איך יכולתי לסרב?גמרתי בתוכה...גונח איתה ביחד...ונרדמנו עוד קצת מחויכים..(:

רציני או עם פוטנציאל לרציני זה לא יכול להיות..וחבל...אבל אין מה לעשות..פער וטיימינג עושה את שלו..אבל לרגע הורדנו מסכות וחלקנו אינטימיות וחום בצורה המלוכלכת-טהורה כמו שכל אדם צריך מידיי פעם בשביל לקום עם חיוך בבוקר ולהיזכר...(:

נ.ב

כמובן שרוסיה...חחח...אלא מה?אמרתי שאני בדיאטה של זה לפני כמה פוסטים לא?(לוליטה חוקית לא לדאוג)כמובן שגם בחורות ממוצא אקזוטי מעורב או בחורות מחו"ל או שנולדו שם מתקבלות..רק לא ישראליות טיפוסיות עם משחקי הכבוד ובעיות הקיום הפילוסופיות וחוסר היכולת לדעת מה הן רוצות או מחפשות וחופרות ומזיינות את השכל על זה ומרימות את האף למעלה כי הן נראות בינוני וכל הנואשים מסביבן ורוצות רציני אבל לא ממש רציני או לא רציני אבל בתנאים..קיצר..בעעע...אם אתן כאלו?לא להתקרב בבקשה...יש לי עוד מחומר ההדברה של ההוא בירושלים אני מזהיר...