פינת הפנאי - מתחת לחגורה

בכל אירועי היומיים האחרונים, לגמרי שכחתי את הקטנטונת. החברה של הבן.
אין מה להגיד , היא מוכיחה את עצמה כראויה . וואלה בת זוג כלבבי.
להלוויה לא יכלה להגיע , מה לעשות? צבא ,
ניסתה ולא הצליחה.
ואני מודה באשמה , פשוט שכחתי ממנה , והנסיך לא רצה להטרח אותי ולכן גם לא הזכיר.
בלילה כשחזרנו , המתינה צללית קטנה ליד השער.
הותקפתי מיידית ברגשות אשם.
למה לא ביקשת? אמרת? רמזת?
אני ממש מצטערת , פשוט פרחת מראשי.
- זה בסדר , הגיוני , ולא רציתי להטריח אותך, עם כל הסידורים והלחץ שהיית שרויה בו.
ואתה? ג'ון בריון? למה לא אמרת לי ? כשם שיצרתי קשר עם המפקד שלך , הייתי יוצרת קשר עם נמפקד שלה .
אמא, תרגיעי, זה בסדר .
אוקיי, שיהיה .
כשירדנו מהרכב, הצללית הקטנה ניתקה מהקיר ופשוט עפה ישר לידי הנסיך.ניצמדה אליו חזק .
אם ציפו שאזיז את הראש בנימוס , וכאילו לא אבחין בנשיקה הלוהטת. אזי...טעות בידם. ועוד איך שצפיתי ...ובהנאה.. :).
מעט חילופי דברים, נימוסין ו...אפ לחדר. הסתגרו שם עד הבוקר . מזל שהתקרה לא עפה מההתרחשויות הסוערות שהתחוללו בפנים. רבאק ...הם ממש זוג שפנים מיוחמים. :).
בבוקר , כשפתחתי את המחשב . גיליתי שהקטנטונת מהמחשב של הבן שלחה מסר חם ואוהד לילדונת . הציגה את עצמה . הציעה כל עזרה שתוכל. ו..הודיעה לה שבאם תקרוס תחת העריץ הקטן, אזי אולי הוא שכח אבל גם היא מתגאה במאה עגול במתימטיקה. ומה שאולי לא שכח אבל מעדיף לשכוח ...בפיסיקה היא עקפה אותו . לו 90 ולה 95.
הבטיחה שתיקח אותה למקומות בילוי (ברור, לא בתקופה הקרובה). תכיר לה חברים , ואם הבריון יגזים אז היא פה.

כשקראתי , כבר המתינה תגובה , הבעל הודיע שבכוחות מאוחדים יכניעו את מה שנראה לו לפעמים כיישות חייזרית שחדרה לבית, וכביכול אשת חיקו ובנו הנערץ . 😄

קטנטונת מתוקה אין מה להגיד.
ילד שלי , יש לך טעם טוב .
היטבת לבחור .

זהו, נגמר ובעצם רק מתחיל.
הסתיימה ההלוויה . הם יושבים שבעה .
הגיעו כל המי ומי . ולי לא היה זמן (סבלנות) להתייחס לכולם. אבל מעריכה בענק . הרבה בכי, ים של דמעות. זכרונות , הרבה מדים. חקי וזית .
כמה אישים בכירים עם הגורילות הצמודות.
מחר אעשה סדר . אנהל רישום. אחזיר טלפונים ומיילים.

בינתיים. תודה לאל שיש שבעה. כי זה נותן אפשרות להסתגל. וזמן לעריכת כל הסידורים.
וכל כך הרבה סידורים שיש . מפחיד.
העורך דין כבר התחיל לטפל בחלק.
וביקשתי מרואה חשבון שלי שיבדוק חלק .
לאט לאט יסתיים הכל.

הילדה רוצה לסיים שם את שנת הלימודים. נצטרך להתארגן בהתאם. את השישי שבת וחופשות תעשה אצלנו. ונקיים מערך תורנויות של לינה שם. גם הנסיך המתוק שלי התגייס למשימה . סידר לעצמו יציאה אחת לשבוע לכיוון. לינה שם וחזרה לבסיס.
מתוק שכמוהו, לקח אותה הצידה ובארשת פנים רצינית הודיע לה, ש...תתכונן, אין לו שום כוונה שאחותו הקטנה תבייש את הפירמה המשפחתית, ועל פחות מ-100 בבגרות במתימטיקה הוא לא מוכן לשמוע. ומרגע זה היא נכנסת למשטר של שיעורים . ובחיוך קטן גם בישר שאומנם הוא מלמד בחסד . אבל הוא קשוח!. ואין פשרות בענין .
ואם היא פוחדת , אז שתרגיע כי אמא שלו ( מניוק קטן ) נחשבת למכשפה הרשמית, כך שיצאה בזול.
הבעל אסף אותה לחיקו . הודיע שנמצאת תחת חסותו , והוא יגונן עליה בחירוף נפש מפני רודפי השלמות שהוא חי בקרבם כבר שנים מספר . :).

היא תהיה בסדר , גיחכה ואמרה שדווקא תמיד חלמה על אח גדול שיכין עבורה שיעורים עבודות וכו'.

הכנסנו אותה למסורת הסודית שנהוגה אצלנו . בסוף יום ולא חשוב היכן כל אחד נמצא , אפילו בטלפון או במסינגר , אנחנו מקיימים מעין ועידה , כל אחד מספר איך עבר עליו היום. מה הוא מתכנן למחר . לא יותר מחצי שעה כוללת. אבל תורמת המון להמשך . נותנת חיזוק ועידוד .

סקרנו את ההלוויה. החלטנו מה יהיה מחר ושבת. מעבר לזה לא הרחקנו. יש זמן , והכל כל כך נזיל ומשתנה. אין אפשרות לתכנן ולחתוך.

אני כמובן השמעתי את המוטו שלי . שכבר יודעים אותו בעל פה . והיום נשמע יותר מתאים מתמיד.

צריך לחיות את הרגע.וכל רגע.
רגע שחלף לא יחזור , יש למצות את המקסימום מכל דקה שחיים. אסור לבזבז את רגעי החיים שניתנו לנו במתנה. צריך ללמוד, לבלות, להנות, לרקוד, להשתולל , לאכול, לשמוח, לזיין (עבורה נקטתי במילה להתעלס). להנות מכל דקה . כי דקה שחלפה לא תחזור לעולם.

בדרך חזרה, סוף סוף הרשיתי לעצמי להתפרק מעט. שמתי את המוסיקה שאוהבת והיתה לי שעה של נסיעה . כך שיכולתי לנהוג מבעד למסך דמעות . ולהגיע הביתה פחות מפורקת.

לילה טוב לכולם.

ארגנתי את כל הדרוש ונחוץ להלויה. השארתי את האבלים 2 אחים ובת עם הגיסה.
נסעתי במהירות הביתה , תוך כדי נסיעה התקשרתי לבסיס של הבן לארגן לו שחרור. תיאמתי שאאסוף אותו . נרד בבית .נהיה בערך שעתיים בבית , נחזור דרך העבודה. חייבת להשלים שם כמה דברים.
ומשם להלוויה. המון טלפונים ואס אמ אסים מהצבא, עבודה, מכרים וחברים. מתמרנת בין ובין.
הבן חמודון שכזה הבין מיד מדוע עושים חנייה בבית.
אני מארגנת לה את החדר .צריכה להעיף משם את ההליכון . לפנות את הארון. להחליף מצעים.
תמונות וכאלה אשאיר לה שתבחר . אולי תרצה להביא משהו מהבית , נראה כבר.

נראה לי שזה הפיתרון , לא מוצאת פיתרון אחר .
הבן הציע שאשאל בעדינות , כי אולי יש לה תוכניות אחרו ת. אצל הגיסה או משהו אחר?

אינני יודעת.
לי זה נראה הטוב ביותר .
כך אוכל לשמור, להגן, לטפח לגדל, ולהעניק חום ואהבה.

התייעצתי עם הבעל, גם לדעתו זה הפיתרון הטוב ביותר . כמובן שנשאל אותה ונתן לה את אפשרות הבחירה , אך במידה ותחליט כי כן. יהיה נחמד שתראה חדר מוכן וערוך לקראתה .

המתוקון שלי . התקשר אליה מהבסיס והודיע שמגיע . היא מעריצה אותו , שמחה ובכתה.

בשיחה האחרונה עם הבעל, לפני כעשר דקות, ביקש שאאט מעט את הקצב. אמר בקול חרישי, אני מכיר אותך. כשאינך רוצה לחשוב את מציפה עצמך במטלות.
תביני...את חשובה לנו. שמרי על עצמך עבורנו.

הוא צודק, אבל לא מסוגלת.
שיעבור כבר היום הזה.
אני ממתינה ללילה להיות מעט לבד.
ל הת פ ר ק.

זקוקה למעט בכי.

כבר יצא לי להיות באירועים קשים ונוראים. ביקורים ב"שבעה" של פרחים צעירים שנקטפו. או אסונות לא צפויים . ומעולם לא היה היתה לי משימה כה קשה כמו זו של היום. גם קרובה משפחה , גם ילדונת בת 16 בסך הכל, וכם רגישה ועדינה .

האמת , היא ידעה או תיארה לעצמה את הנורא מכל. הכל חלף במהירות בזק. התקשרו אלי והודיעו שהאמא הוחשה לבית החולים. וכי הילדונת נמצאת אצל השכנים שמכירים אותה מגיל 0. מסוככים ומגנים עליה.

לויתי את הבעל , שגם עבורו מכה כואבת. חזיתי בפרידה מאחותו. סגל בית החולים היה אדיב , המתין לבואנו .נתן אפשרות וזמן לפרידה , לא האיץ לא דחק. אין מילים בפי .
תמכתי ועודדתי , השארתי אותו עם אחיו וגיסתו . וניגשתי למשימה הכאובה מכל.

איך מודיעים דבר כזה לילדה? איך אומרים לנערה עם העיניים הענקיות שתלויות בך , בתקווה ש...אולי לא , איך מנחיתים כזו מכה? איך אומרים לילד שזהו...אין לו אמא יותר, ולא רק אמא, גיסתי היתה אמא חד הורית . ביתה היוותה עבורה את כל עולמה. תא משפחתי חם , מצומצם - 2 נפשות בלבד.

איך? פשוט איך?

ניגשתי אליה, חיבקתי חיבוק חם . ליטפתי את שערה, מחיתי את הדמעות. ואישרתי בלי קול את הנורא מכל.
הנחתי לה לבכות , לפרוק לשחרר . לא היו לי מילים .

ההלוויה היום בצהרים,
וגם שם צריכה להיות חזקה עבור כולם.

צריכה כח , המון כח, אסור לי להשבר , כי הם תלויים בי.

אולי אחר כך. בלילה מאוחר , בסתר , מבלי שאף אחד יראה . ארשה לעצמי לבכות, ולנסות לשחרר מעט את הכאב.

נורא. זה פשוט נורא.

נפטרה.
השאירה בת ו2 אחים.
אני האפטרופסית של הבת מיום היולדה.
מסכנה,
אנסה לתמוך ולעודד עד כמה שאפשר .
איך אפשר לנחם ילדה שאמא שלה נפטרה?

חרא של עולם.

גיסתי הורדה לבית החולים.
ללא דופק ונשימה.
הרגשה מזופתת.
אני מודאגת...