הנסיך ניגש אלי עם חיוך ,
אמאל'ה, ממוש..
נו.. (מי כמוני יודע, אחרי פתיחה שכזו מגיעה בדרך כלל בקשה . וככל שהפנייה יותר חמימה הבקשה יותר גדולה, ובפרט שהנסיך איננו מהמבקשים, כסף, החוקי דוחף לו לכיס. יודע שלעולם לא יבקש, לכן עשה לו מנהג לבדוק את תכולת הארנק מפעם לפעם , וכשרואה מטבעות ספורים או שטר יתום של 20 ש"ח , מוסיף 100, 200 ש"ח .).
אני צריך לתפור דרגות למדים,
אז?
לא יודע לתפור ,
ומי תפר לך בפעמים הקודמות?
פעם חברה , פעם שכנה , פעם אחותי , וגם בבסיס.
ומה קרה הפעם?
שבוע הבא סוגר בבסיס, וצריך 2 זוגות נוספים להחלפה , וגם למעיל .
החברה התורנית מגיעה היום?
כן,
אז תן לה שתתפור .
לא יהיה זמן, מתכנן משהו אחר . היא קצרה בזמן . אז .....(והשאיר זאת כך ...פתוח).
סורי , אפילו את הדרגות שלי מעולם לא תפרתי , ולא חושבת להתחיל בכך עכשיו.
אמאל'ה, מה יהיה ?
לא יודעת , תסתדר.
אני אהרוג בשבילך, אביא לך את הירח , אבל....תפירה, עד פה .
החוקי מביט מהצד , מחייך ומשועשע בעליל מהשיחה .ומוסיף אש למדורה.
דע לך , שאמא אלופה ברקמה , ופעם אפילו רקמה כרית . אבל זה היה מזמן.
אוחחחח, נאנח בכאב . מחבטת הצד שהנחתתי עליו.
מה לא נכון?
מעדיפה לא לזכור את הכיסוי שבמקור יועד להיות כיסוי לשמיכה , ועקב הסבלנות הרבה שלי שינה יעוד והפך לכרית.
טוב ילד יפה שלי , בוא אלי , אני אלמד אותך לתפור . אחרי חצי שעה איתי תהיה אלוף בתפירה.
וואללה?
וואללה.
מתיישבים שני הבריונים ליד השולחן. אני מביטה בהם ומתפוצצת מצחוק . ממיינים חוטים, מתאמצים להשחיל חוט במחט . כמובן שבדרך נדקרים. אבל...לא יאומן כי יסופר ...מצליחים.
מעולה , בדיוק לזה חיכיתי .
בשנייה בה סיימו , והביאו לי לראות את היצירה הגמורה .
נתתי להם את המכנס שלי לתפור מכפלת.
בסוף...אולי יצא מהעם הגברי משהו , :).
האמת, פשוט ...אוהבת את 2 הבריונים הפרטיים שלי .
לפני 13 שנים. 1 באוקטובר 2011 בשעה 19:06
