פינת הפנאי - מתחת לחגורה

שהחופש היה קצר מידי. לא מאמינה שאני אומרת משפט שכזה.
אני מחכה רק שתגמר השבת , לטוס לעבודה ולהתנפל עליה.
כנראה שבאמת היה עומס רציני לפני כן.
הפעם ממש חיכיתי לסוף היום.

החוקי טוען שזה בגלל האוכל,
כל החג , למעט ארוחת החג שאותה אכלנו מחוץ לבית , בתור אורחים בכפר הנידח ממנו הגענו שנינו.
ממש כל החג , אכלנו מעשי ידיו ,

נודע לי שהוא עוקב באדיקות אחרי מסטר שף. ברור שסיפק לי כר נרחב לירידות ובדיחות על חשבונו.
אני ויורשת העצר אפילו הבאנו לו סינר וכובע של טבח בתור מתנה לחג .
הפיצי המתוקנת , שנולדה בדיוק כשמלאך ההומור נכנס לשירותים . הדפיסה והדקה בתוך תיקיה את כל המתכונים של העונה השניה .
כשהגישה לו את המתנה , לא הבינה את צהלות השמחה והשאגות שאיימו למוטט את התקרה.

המחזה הכי מצחיק היה לראותו שוקע בתוך החוברת שקיבל מהפיצי, מסמן מכין רשימות . נוסע לסופר וחוזר עם ערימות של שקיות. גייס לעזרה את החבר הטוב שלו, שזה סיפור בפני עצמו , יש לו חבר ילדות, נולדו בהפרש של שעתיים גדלו ביחד , למדו ושירתו ביחד , סדיר ורוב שירות הקבע.
גם אשתלו של החבר חברה טובה שלי , ונהנתה מאוד לשבת איתנו ולהריץ דחקות על חשבון 2 הגברים.

אבל..............פלא פלאים,
היה סופר טעים, שמימי .
ואפילו עבדו נקי . ברור כי הכרזתי כבר בהתחלה שמי שמבשל גם מנקה .
וכשנעץ בי ענינים נדהמות,הודעתי שזה חוק חדש . ולא תופס לגבי .
חייך........חיבק את החבר , פרע את שיער הנסיך, קונן בשקט על מר גורלו . ונמלט בזריזות מהבעיטה שהעפתי לעברו.

הגישו , ערכו את השולחן בטוב טעם.

ובסוף החג , במוצ"ש הצמדנו לו מדבקה לסינר שממנו לא נפרד .

שיט , איזה באסה לגלות אחרי כל כך הרבה שנים ביחד שיש לו כישרון בישול .

מה שבטוח , לסוכות אני מסודרת. התחלנו לחפש מתכונים עבורו . הוא והחבר שקיבל תואר סו שף , כבר מתכוננים במרץ.

ןכמובן שאני האחרונה שאפגע בחוש יצירתי , או שחלילה אחסום פרץ יצירתיות ,
תמיד אמרתי שאני טובת לב .