פינת הפנאי - מתחת לחגורה

סוף סוף , הנסיך סיים שבוע בבסיס. הגיע ביום שני שפוך . השאיר פתק על השולחן במטבח.
ממוש, נכנסתי להתקלח , הורדתי הכל לכביסה. חוטף תנומה קלה . אם לא התעוררתי בזמן לבריכה. תבעטי בי. אני מרגיש פדלאה.
סבבה, השעה 6, והנסיך פרוש לכל אורך המיטה.
להעיר? לא להעיר ? מסכנון, נראה לי סחוט .
מנסה , פעם ראשונה , לא מגיב, פעם שנייה , מתהפך לצד השני . פעם שלישית ממלמל משהו .
אין ברירה , טלטול עדין . והנסיך מזנק .
ממוש תודה . עף לבריכה .
ואמא'לה גם כשאני כותב בעיטה ...אז לא ממש מתכוון לבעיטה בנוסח קראטה .
יאללה, קישט .
יום שלישי הלך , מאושר עד הגג . יודע שלפניו עוד יום אחד ולאחר מכן חופשה של שבועיים.תכנן תוכניות מפורטות . חלק נכבד מהן כלל איזו יפיפיה שפגש לפני כשלושה שבועות , שוחחנו המון בפון , בפייס , נפגשו כמובן , והשבוע שהיה בבסיס מעט קטע את הרצף.
סיפר לי , שגרה לא רחוק מאיתנו , חובבת ספורט כמוהו , בקרוב אמורה להתחיל איזה קורס בצבא , וגם לה ממתינה חופשה של שבועיים .
הלך ....וכשחזר ....גיחוך ענק על פניו.
מה?
אני בדילמה,
נו..
זוכרת את....?
ברור,
זוכרת שהיתה אמורה להתחיל איזה קורס?
נכון,
נחשי ...איפה?
דייייייי, אצלך בבסיס.
כן,
נו, מה הבעייה ?
מי מפקד הקורס?
אתה?
כן.
פששששש, רק אצלי במשפחה , קורים ניסים ונפלאות שכאלה.
מה תעשה?
הבהרתי לה , שבבסיס אני המפקד , צריך לשמור על דיסטאנס . ברגע שאראה שחורג , מנתק קשר. שומר על הפרדה בין לבין.
נראה לי בסדר , אז....למה החיוך ?
אולי ...אתן לה להבין, שהיות ואני המפקד , אז תופס להכל. גם בחברות.
מניוק קטן, אני מכירה את הסחורה שלי , בונבון , בלי שבירת לבבות , בטח לא כשהיא פקודה שלך.
אמאל'ה יהיה בסדר.

נו, מעניין מה יהיה . עכשיו יצא לאסוף אותה .ממתינה משועשעת להתפתחויות.