כוחה של מילה

פגישה חטופה בין כותלי חדרה,



תריסים מואפלים ודלת נעולה



שתי נשמות, סוערות, משתוקקות



מתמסרות למעשה האהבה


מערבולת התשוקה הפורצת גבולות


בועטת במוסכמות


מתעלמת מהבאות


הזמן, פשוט עצר מלכת


שפתיים נצמדות, ידיים תרות


תרות אחר הזמן האבוד


למהר להסיר מחיצות


לאחד אהבות


סוער, חם, נמהר


גופם נוטף זיעה

מתפתלים זה בזו באהבה

היא בו

והוא בה

והזמן לא שם.





e.y

שכח את רגשות האשמה, זה לא נורא לעשות שנית את אותן טעויות.
שכח את הרצונות העזים, לעיתים קרובות הם מתרחקים מאוד ממה שתכננת.
שכח את השנאה, היא בזבוז משוע של האהבה.
שכח מלהאשים אחרים אתה עצמך אחראי למעשייך ולגורלך.
שכח את דמיונות השווא , כך תיהפך המציאות לממשית.
שכח את הרחמים העצמיים, יתכן שמישהו אחר זקוק לך.
שכח את דרישות היתר, מוטב להעריך את מה שיש.
שכח את הפחד, זה בזבוז של אמונה.
שכח את היאוש , השינוי, בוא מתוך קבלה וסליחה.
שכח את העבר!

העתיד הינו כאן ועכשיו.




ק.א

אין כמו שבת מנוחה, כל היום להיות במיטה לא צריך לקום לעבודה, אף אחד לא רודף אחרי, השלמת שעות שינה במיטבה.
ומה יכול להיות סיום טוב יותר לשבת כזאת מאשר ערב נפלא עם חברים טובים
ככה על מנגל ששלושה גברברים טרחו והזיעו עליו, בקבוקי יין ודיאט קולה שהתרוקנו 😄 עוגה ריחנית ומדהימה, ואירוח כיד המלך מזוג מדהים.

ערב אינטימי וכיפי !

לכם הזוג תודה על האירוח היה פשוט מקסים
לזוג הענוג לראות אותך מתענגת על הצלחת היה פשוט סקסי בטרוף
לזוג המדהים לראות אותך מזיע על המנגל ואותך מתחרמנת מהמגבת היה פשוט מעורר חושים רדומים!
ולזוג שלי תמיד כיף לי להיות בחברתכם, המשפחה שלי המשלימים שלי.

וכמו שאמר אדם חכם היום זה קארמה מהשמים עוד מעט אני אכתוב על הזוג שלי!

המשך שבוע מדהים לכולנו.

כל מיני דברים משתנים מסביבי עכשיו, זה כל כך מוזר, פתאום חברות שלי מתחתנות, אנשים עוזבים את הארץ, אנשים עוברים לארץ.
מעבר לדירה חדשה, כל התוכניות והציפיה לניתוח.
כל כך הרבה דברים מתרחשים בו זמנית , ואני לא מצליחה להנות מכלום.
חברת ילדות טובה שלי מתחתנת עוד שבועיים, בחורה שעברנו כל כך הרבה ביחד, היא אחרי מלחמה מאוד קשה עם הסרטן , ועכשיו שנה אחרי היא כבר במקום אחר.
אני כל כך מתרגשת לראות אותה בחופה מחכה לזה.
ואישתי הנוכחית שעוד כמה חודשים גם תעמוד מתחת לחופה וקידושין, איזו התרגשות להיות חלק כל כך גדול מהשמחות האלו.
מקווה שזה לא יפסח עלי ...

נהייתי יותר אופטימית לא יודעת איך להסביר את זה, דברים נראים שונים כאילו לא הכול ישאר תקוע, דברים אכן ישתנו.
ולטובה אפילו.

כך החליטו בשמים
נכתב באצבע אלוהים
זו שבועה של בני אדם
לה עדים המלאכים

לאהוב אותך נשבעתי
עד יומי האחרון
לאהוב אותי נשבעת
קול זועק מתוך גרון

הכל נכתב שם בשמים
הבטחות של בני תמותה
זה לזו הועיד אותנו
הגורל כל כך אכזר

אין חיים בלי אהבה
כך החליט האלוהים
חוף של תכלת לא קיים
ושבועות לא מקיימים

לאהוב אותך נשבעתי
עד יומי האחרון
בי נותר רק חץ שבור
שמשאיר לי זיכרון
אהבה קצרה שמתה
לפני יומי האחרון




כ.ו

אני מנסה לחשוב כמה פעמיים השתמשתי בביטוי הזה "זהו ממחר אני פותחת דף חדש" זה כבר נהיה מן סוג של מנטרה כזאת, אם דברים לא מצליחים אז הכול נמחק ומתחילים מאלף.
אני חושבת שאני נמצאת על העמודים האחרונים של המחברת.
כל כך הרבה דברים עשיתי ולא הצליחו, כל כך הרבה תיקנתי, ועדיין היו מלא פאקים כנראה שלא הכול הוא בר שינוי.
אז מה ? להגיד שוב ממחר אני מתחילה דף חדש?
אבל באמת זו תקופה חדשה, דברים חדשים, אנשים חדשים, ריגושים חדשים, אפילו עסק חדש.
אולי זה יהיה הדף הנקי האחרון שאני אפתח? מי יודע.
נכנסה לי מישהי נורא מיוחדת לחיים בחודש האחרון, ופיניתי לה פינה קטנה בלב שלי. היא מדהימה.
היום היא פתחה את נושא הזוגיות, זה הפך להיות שיחה לא נעימה ביננו. זה מוזר לי, מערכת זוגיות עם אשה, אבל אני נזכרת במגע שלה, בנשיקה שלה ואני פתאום אומרת לעצמי, אולי זה מה שאני צריכה עכשיו, שינוי.
לקחתי לי כמה לילות לישון על זה, וכמה ימים לשגע לדומי את השכל (תתכונני).
דברים משתנים, סביבי ובפעם הראשונה בחיים שלי אני נהנת מהשינוי הזה, הוא לא מרגיש לי זר או מוזר.

שיהיה שבוע מדהים לכולנו,עם הרבה דברים טובים.

זהו הוא חזר אלי סוף סוף המחשב שלי.
עוד דבר להעביר את השעות המתות של חיי המובטלות שלי כרגע.

עד כמה באמת אנחנו מבינים את המשמעות של להכנס למכונית להחזיק את ההגה בידיים ומרחוק לשלוט על החיים של עוד מאה אנשים שנוסעים לידנו בכביש.
אני נהגת צעירה, חדשה כולה חודשיים על הכביש, וכבר אני שוקלת להחזיר את הרישיון שלי עם מכתב תודה לשר התחבורה על הלקח הקצר הזה שהוא לימד אותי.
היום בנסיעה שהיא כמעט יומימית בשבילי בחודש האחרון לתל אביב, איזה נהג משאית החליט שבגלל שיש רכב יותר גדול הוא שולט נסע על שני נתיבים ופירק לי את הרכב שהוא נכנס בי שלוש פעמים וגמר את כל הצד של הנהג ברכב.
היינו חמישה ברכב ואם הוא היה נוסע טיפה יותר מהר לא הייתי פה לכתוב על הדבר הזה.
נתנו לי המפתחות ואמרו לי תמשיכי לנסוע.
נכנסתי מאחורי ההגה הידיים שלי רעדו הרגליים מהר מאוד מצאתי את עצמי ליד הנהג.
הוצאתי רישיון בגיל מאוחר בגלל שלא הייתי מוכנה לאחריות הזו, מה קרה לקצת לקחת אחריות על הנהיגה שלנו אנשים???
וזה נכון מה שאומרים אנחנו יכולים להיות הנהגים הכי טובים בעולם יש עוד מאה חארות אחרים שלא יודעים לנהוג.
ברוב חוצפתו הוא ירד מהמשאית והתחיל לצרוח עלי עד שהוא שם לב שהדם שלי נמצא עכשיו בערך בבוהן של הרגל וסתם את הפה שלו.
בכול אופן מקווה לא לחוות יותר חוויות "נעימות" שכאלו על הכבישים.
נסיעה בטוחה לכולם.

ואי כמה זמן לא כתבתי פה...
התקלקל לי המחשב לפני חודש ומשהו וניצלתי את החופש ממנו כדי לקחת זמן לחפש ולסדר קצת דברים שמקרטעים בחיים שלי. הרבה שינוים יש לי בעסק עכשיו, סגרתי אותו בשעות הבוקר והפעילות בו היא חלקית.
אז אפשר להגיד שאני חצי מובטלת.
כמה זה מיאש לחפש עבודה!!!
תמיד סידרו לי עבודה אף פעם לא הלכתי פיזית לחפש והייתי עצמאית שנתיים וחצי, אבל עכשיו אני כבר מיואשת מלחפש.
הרבה דברים משתנים,פתאום אין כבר רק עסק שלי והכול על הזין שלי, עכשיו אני בהפסד כלכלי דיי גדול ולכן אני כן צריכה לשים זין.
טוב מקווה שהכול ישתפר בקרוב.
ואי כל כך הרבה דברים מתרחשים כרגע,
כבר שבועיים שבינאקה לא פה והגעגועים ממש גוברים.
לא חשבתי שאפשר להיקשר לבן אדם בתקופה כל כך קצרה, אבל מסתבר שזה קורה.
אני מקווה שהיא לא הולכת לנצל את כל השנה שיש לה שם ותקצר קצת, אבל אני לא אהיה אגואיסטית . אני מאוד מקווה שהיא נהנת שם.

טוב מספיק עם הדברים המדכאים, מחר חוגגים שנה שלמה לחברים המדהימים שלי דומי ופרודו
שני האנשים המדהימים האלה שיש להם חותם טבוע בחיים שלי, אוהבת אותכם כל כך ומקווה לחגוג איתכם גם עד מאה ו...
בכול אופן מקווה שיחזור לי המחשב באופן מלא בקרוב , ואם לא תתגעגעו אלי קצת, אבל תבטיחו לא לשכוח אותי!
אוהבת המון
ליזה

"אם לרגע אלוהים היה שוכח שאני רק בובת סמרטוטים, והיה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מנצלת זמן זה עד כמה שהייתי יכולה.
יתכן שלא הייתי אומרת כל מה שאני חושבת, אבל בודאות הייתי חושבת על כמה מה שאני אומר.
הייתי מעריכה את הדברים, לא לפי שווים, אלא לפי ערכם.
הייתי ישנה מעט, חולמת יותר. אני מבינה שעל כל דקה שאנו עוצמים עיניים, אנו מפסידים שישים שנות של אור.
הייתי מתהלכת במקומות בהם אנשים נעצרו, הייתי מתעוררת בזמן שאחרים ישנים.
אם אלוהים היה מעניק לי במתנה פרק חיים, הייתי מתלבשת בפשטות, הייתי משתרעת מול השמש, חושפת לא רק את גופי אלא גם את נשמתי.
הייתי מוכיחה לאנשים עד כמה הם טועים בחושבם שהם מפסיקים להתאהב
בהזדקנותם מבלי לדעת שמזדקנים ברגע שמפסיקים להתאהב!
לילד הייתי נותנת כנפיים, אבל משאירה אותו ללמוד לעוף בכוחות עצמו.
לזקנים הייתי מלמדת שהמוות לא מגיע עם הזקנה אלא עם השכחה.
כל-כך הרבה דברים למדתי מכם האנשים... למדתי שכל העולם רוצה לחיות על פסגת ההר, מבלי לדעת שהאושר האמיתי טמון בצורת העלייה במעלה ההר.
למדתי שכשתינוק תופס בידו בפעם הראשונה את אצבע אביו, הוא מחזיק אותו לתמיד.
למדתי שלאדם יש זכות להביט כלפי מטה בזולת רק כאשר הוא עומד לעזור לו להתרומם.
כל כך הרבה דברים למדתי מכם האנשים... אבל באמת הם לא יעזרו לי, משום שכשישימו אותי בארון, למרבה הצער כבר לא אהיה בחיים.
אילו הייתי יודעת שזו הפעם האחרונה שאראה אותך ישן הייתי מחבקת אותך בחוזקה ומתפללת לאלוהים שאוכל להיות שומרת נפשך.
אילו הייתי יודעת שאלו הרגעיים האחרונים לראותך, הייתי אומרת "אני אוהבת אותך" מבלי להניח, בטיפשות שזה כבר ידוע לך.
אף אחד לא יזכור אותך בשל מחשבותיך הנסתרות. בקש את הכוח והחוכמה לבטא אותם.



ג.ג.מ

כמה קטן נפש יכול להיות אדם? איך אפשר להיות עד כדי כך אטום לסביבה על מנת לא לפרגן לאחרים ולא לראות אותם ממטר?
זה מטריף אותי הדברים האלה, אני לא מסוגלת להפנים את העובדה שקיימים אנשים כאלה.
אני עכשיו בתקופה שאני מחפשת עבודה, העסק של קצת צונח ואני מחפשת עוד הכנסה לימים שהעסק שלי לא פעיל.
קיבלתי הצעה לעבודת חיי שילוב של שני הדברים שאני אוהבת תכשיטים ולעבוד ממיאמי. העבודה היא לטווח של 4 חודשים שכר מעולה (לעבוד אצל אח של אמא זה תמיד בונוס). זה היה כמעט סגור ואחרי ליל הסדר אני על מטוס למיאמי השמימית והמטורפת. אבל לא יש אנשים שלא מוכנים שזה יקרה.
מה קרה לפירגון? הרי את יודעת שזה החלום שלי לברוח מהארץ קצת.
אוקיי הפנמתי עבדנו פעם יחד וזה לא היה שילוב מנצח, אבל תקופה אחרת זמנים אחרים, את מודעת למצב שלי, (אני יותר בשוק שאמא שלי תומכת ברעיון ואת לא).
בכול אופן אני מקווה שתהיה תפנית וזה יסתדר בצורה אחרת לטובה!
ואם לא כמה שנים מקבלים על רצח, אבל מחוץ למשפחה??? :)