האישה הריצה בגוגל את המילים "מאסטר" ואח"כ "שפחה". בערך רבע מיליון תוצאות עלו על המסך. חלקם הגדול היו קישורים לסרטי פורנו. היא הציצה באחד מהם ומיד סגרה. זה היה בוטה מדי. היא ראתה באחת התוצאות את המילים "יחסי שליטה" והקישה גם אותם. במשך שעה ואולי יותר היתה מרותקת למילים, מונחים ומושגים שלא הכירה.
זה היה אפל ומטריד ומפחיד אבל להפתעתה היא מצאה שזה היה גם קצת מרגש.
היא ניסתה כל אותו זמן לחבר את מה שידעה על בעלה לעולם המושגים החדש הזה. בעלה הוא שולט, מסתבר. או אדון. או דום. או מאסטר. זה לא היה זר לה. למען האמת היא תהתה פתאום איך לא שמה לב לזה עד עכשיו. היא הגיעה למסקנה שמעולם לא ייחסה לתכונות האלה שלו משמעות מינית. אבל הוא היה תמיד מאוד יציב בעיניה. תמיד בשליטה. היא קישרה את זה לגבריותו. האם נמשכה אל התכונות האלו בלא יודעין? ואם היתה יודעת?
האם היתה יכולה להיות נשלטת? שפחה? היא חשבה שבאופן טבעי, כמעט תמיד ביטלה את רצונה מפני רצונו אבל זה היה נסתר. כמו זרם תת קרקעי חבוי מן העין. מעולם לא חשבה על עצמה כעל כנועה. האם הוא נמשך אליה מלכתחילה כיון שהיתה כזאת? אם כן, מדוע הוא צריך שפחה? פתאום זה היה יותר מדי בשבילה.
היא סגרה את המחשב והשעינה את ראשה על זרועותיה. מה עכשיו? שאלה את עצמה. עכשיו את יודעת. ומה הלאה? מה עושים עם זה? יש לו שפחה. והוא- מאסטר. האם זה אומר שהוא אינו רוצה בה עוד? האם היא רוצה בו כמו שהוא? כל כך הרבה שאלות שהיא לא יכולה לענות עליהן. לפתע ידעה שיש רק דרך אחת.
--------
יש לך שפחה. היא אמרה.
זה היה בארוחת ערב והוא בדיוק העלה על המזלג חתיכת בשר וקרב אותה אל פיו. המזלג קפא לשניה באמצע המסלול ואז הונח בחזרה על הצלחת, מיותם.
השניות התארכו.
כן. הוא אמר לבסוף. יש לי שפחה.
הוא הישיר מבט לעיניה והמתין.
היא חשבה שיכחיש, שיתפתל, שירגיש אשם אולי.
התשובה הישירה שלו בלבלה אותה.
אני חושבת שמגיע לי הסבר, היא אמרה וניסתה שהקול שלה ישמע יציב ואמיץ. זה לא כל כך הצליח.
איך גילית? הוא שאל
השארת את המסך של המחשב פתוח ועליו מכתב שהיא שלחה לך.
כמה זמן זה כבר ככה?
איתה- כמה חודשים. הוא ענה.אבל היו אחרות לפניה.
אחרות?? היא שאלה, נדהמת. רצתה לשאול כמה, אך חששה מהתשובה.
האם תכננת לספר לי? היא שאלה.
הוא הביט בה שוב והרהר. אני חושב שלא. אמר לבסוף. הייתי מנסה למנוע ממך את הצער הזה.
היא הסבה ממנו את עיניה שהחלו שוב לדמוע.
זה כל כך הזוי... היא לחשה, אנחנו יושבים כאן ומדברים בנחת על כך שאתה בוגד בי... הייתי צריכה לצעוק ולצרוח ולהגיד לך לעזוב את הבית...
אז למה אינך עושה את זה?
כי אתה שלו כל כך... ובטוח בעצמך.. אני מרגישה כאילו אני עשיתי משהו לא נכון ולא אתה!
הוא קם וניגש אליה, הרים אותה אליו וחיבק אותה חזק.
היא התייפחה ונתנה לבכי לטלטל אותה בלי לנסות לעצור אותו הפעם.
אשתי. אהובתי. הוא לחש לתוכה. אני רוצה להסביר לך הכל אני יודע שבודאי יהיה לך קשה לקבל את זה. ניסיתי למנוע ממך את הידיעה ואת הצער שבא בעקבותיה. אולי טעיתי והייתי צריך לשתף אותך. אני מבקש שתסלחי לי על כך האם תרצי להקשיב?
-----------------
אני רוצה להכיר אותה. היא אמרה את בטוחה? כן. את יודעת שזה עלול לעורר בך רגשות שליליים? כן. ואת שלמה עם זה? כן. אם כך, אני מסכים.
אבל בתנאי אחד.
עלייך להשמע להוראות שלי ולא להתערב בשום אופן, אלא אם כן אבקש ממך לעשות זאת.
ומה אם היא לא תרצה להכיר אותי?
הוא ליטף את לחיה כשאמר
לשפחה אין רצון משלה. היא פאסיבית לחלוטין והיא תעשה מה שאומר לה. את מסמיקה, אשתי. זה מרגש אותך?
קצת. היא הודתה
זה טוב. הוא חייך. זה מרגש גם אותי.
---------------
השפחה העירומה כרעה על ברכיה במרכז החדר, כפות ידיה על הרצפה ומצחה מונח עליהן. היא היתה נרגשת, כמו תמיד בסיטואציה הזאת, אבל הערב אפילו יותר.
הוא אמר שמצפה לה משהו מיוחד ולמרות שמוחה העלה ניחושים פרועים ומגוונים, היא לא יכלה לדעת למה התכוון. היא חיכתה לו כמו תמיד, בחדר אותו שכר במיוחד. היא היתה אוספת את המפתח ממקומו הקבוע, נכנסת לחדר ומכינה את עצמה לקראתו ואז היתה ממתינה.
היא אף פעם לא ידעה כמה זמן תחכה.
זה היה חלק מהעניין. היא כן ידעה מה מתחולל בגופה ברגע שהיא שומעת את צעדיו ואת הדלת נפתחת: עונג חריף, מוחשי, אפל ועמוק של כניעות שעובר כמו גל מכפות רגליה ועד לליבה, לעיניה. לפעמים, כמו גל אמיתי, הוא היה גורם לה לדמוע.
אחר כך היה משתעשע בה באלף צורות: קושר, מכאיב, מלטף, מענג, דוקר ומותח ולבסוף מתפרק בתוכה. היא אף פעם לא ידעה שובע מכך. הסיפוק שלה נבע מעצם היותה כלי בשבילו. צעצוע.
ועכשיו היא חיכתה
בסבלנות.
