סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורים

לפני 8 שנים. 10 בפברואר 2016 בשעה 19:10
אדון,
ביקשת ממני לכתוב את הרגשות והמחשבות שלי ואני מנסה עכשיו.
כשביקשת, לא תיארתי לעצמי שזה יהיה כל כך קשה
אני לא רגילה לכתוב ולפעמים אני מרגישה דברים שאני לא יודעת איך בכלל להתחיל להסביר אותם. אם אליאנה היתה פה היא היתה יודעת לעשות את זה מצוין... אליאנה עושה כל דבר מצוין. היא הבן אדם הכי חכם שאני מכירה
אבל בעצם היא לא היתה עושה את זה בחיים כי היא תמיד אומרת שהמפתח לחופש הוא הידע. למשל הידע לקרוא ולכתוב. היא התעקשה תמיד ברגעים הבודדים בהם יכולנו, לשפר לי את הקריאה והכתיבה
אני חושבת שבזכותה אני מצליחה לכתוב לך משהו בכלל עכשיו...
אופס... הייתי אמורה לכתוב על עצמי והנה אני כותבת על אליאנה.
אבל אולי זה הכי אמיתי ככה
כי אני כמעט כל הזמן חושבת עליה
חושבת מה היא היתה אומרת על כל הדברים שאני רואה כאן. למשל
הבית הגדול והיפה שלך
הספריה הענקית
הגן היפהפה בחוץ
אני חושבת שהיא היתה אוהבת את זה.
מעניין אותי מה אליאנה היתה חושבת על רות. היא בטח היתה מסתדרת איתה הרבה יותר טוב מהאחראית הרשעה שלנו שם... אולי הן היו מתווכחות הרבה. רות נחמדה אליי, אבל היא מדברת הרבה. כשאני איתה אין לי זמן לחשוב לעצמי ולפעמים זה מאוד חסר לי.
 
 
 
 
אני קוראת את מה שכתבתי ובא לי פשוט לקמט ולזרוק כי את הדברים החשובים ביותר לא כתבתי בכלל
למשל
מה שאני מרגישה אליך.
אף פעם בחלומות הכי פרועים שלי לא חשבתי שאפשר להרגיש ככה למישהו
כשאני שומעת אותך מתקרב הלב שלי מתחיל לדפוק כל כך מהר וטוב
כשרק הגעתי לכאן אני מודה שקצת דאגתי. אמנם היית מאוד נחמד אליי שם,  אבל אחר כך חשבתי לעצמי שאולי כל כך רציתי לראות אותך באור כזה... אתה מבין? עד שקצת שקעתי בדמיונות.
כל הדרך משם לפה התאמצתי להרגיע את כל הציפיות כדי שלא אתאכזב כל כך אם לא תהיה באמת כזה... כמו שהרגשתי בפעם הראשונה שנפגשנו.
בלילה, כשאמרת לי למלא את האמבטיה ולחכות לך, פחדתי בצורה מטורפת. ידעתי מה הולך לקרות והיתה לי בחילה נוראית למרות שלא אכלתי שום דבר כמעט.
אבל אתה הצלחת להפתיע אותי...
באמבטיה, עם מים חמים מאוד והידיים שלך מחבקות... הצלחתי ממש להרגע
הרגשתי קצת כמו תינוקת שדואגים לה ואוהבים אותה. לא זוכרת אם בכלל פעם מישהו התייחס אליי ככה.
אבל מה שעשינו שם בכלל לא היה תינוקי
אחרי האמבטיה לימדת אותי להכיר את הגוף שלי כאילו מחדש
אני אומרת כאילו
כי שם כל הזמן היו מביאים אותנו לגמירות. בכל מיני דרכים
אבל אתמול זאת היתה הפעם הראשונה שהבנתי בכלל למה זה נעים
והכי חשוב
זה גרם לי לרצות...... אני לא יודעת איך להגדיר את הרצון הזה, אדון
לרצות להיות שלך באמת. לעשות כל מה שתבקש. לענג אותך. לשרת אותך. אפילו למות בשבילך אם צריך
וכבר שכחתי בכלל מה היה שם ביער
רק רציתי שתכנס אליי פנימה... הכי חזק שיש
אתה מבין, אדון?
רק אחר כך, אחרי שהכל נגמר, הבנתי פתאום שזה אמור להיות דומה
אבל זה בכלל לא היה דומה
זה היה הכי שונה שאפשר
אני לא יודעת איך להסביר את זה.
 
רק לפני שעה ראיתי אותך אדון
וכבר אני מתגעגעת אליך כל כך חזק שבא לי לבכות...
אם תקרא את זה
בבקשה אל תצחק עליי...

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י