אתמול הגיעה אליי מאמי ע' פלוס כלבה, כנראה שהן נפרדות (היא והזוגה, לא היא והכלבה) והן עברו לכמה ימים לגור אצלנו על הספות, לפחות אחת מהן משילה פרווה, אבל למעשה זה בדיוק מה שהייתי צריכה, מאמי ע' היא חברה משותפת, אני לא יכולה להיכנס איתה לשיחה על כול קורותי בשבועות האחרונים, ובטח שלא לשיחה מורחבת, לכן, עליי לשמור על שפיות יחסית, וללמוד, נראה שאני אפילו מצליחה ללמוד, יחסית, אם כי אני כול fך גדושה ברגשות, אני לגמרי כלי מלא וכול שעה של לימודים מרגישה לי כמו 3.
מחר יש לה יום הולדת, לזוגתי שבחו"ל, הלילה אני אצתרך להתמודד גם עם העניין הזה, ולנשום, חשוב להמשיך לנשום.
ע' מזכירה לי לנשום וללמוד ולאכול, וללכת להתקלח כשאני שוקעת, אני מזכירה לה שהיא לא חוזרת לאקסית, בין לבין אני ממשת את 2 הסטיות הסודיות שלי – שיטוט מרותק לחלוטין ב deviantArt ואיסוף אובססיבי של תמונות מגניבות (בעיקר ציורים מגניבים של נשים יפות,ממש ,shocking), וYouTube , כן אני ילדה בת 12, shoot me, ככה אני.
הרגשות שלי נמצאים בסוג של בידוד, למרות שאני לא מסוגלת ולא רוצה להתנתק לגמרי, אבל חלקית אני פשוט צפה, for my own protection, וזהו, להלן אוסף חלקי מאוד(מאוד) של שטויות, כן, זה באמת הדברים היחידים שאני עושה בהפסקות מלימודים, זה ושיחות מוטיבציה עם הכלבה.
כול שאר חלקי הקיום הרגשי נפשי אישי שלי מאולפים בחדר השינה ויקומו מתישו בעוד כמה ימים עם הנג אובר נוראי (האפשר לאנוס האנשה יותר מזה?), וזה בסדר גמור, ואולי ככה אני אצליח איכשהו לעבור את הבחינה הזו בשלום.
&feature=related
&feature=related
&feature=related
&feature=related
&feature=related
&feature=related
&feature=related