לפני 4 שנים. 1 ביולי 2019 בשעה 6:27
לפני כמה דקות,השניה שלי עלתה לאוטובוס שיקח אותה לתחילת המסע החדש שלה.כחיילת.
צפיתי בה מתרחקת ועולה לאוטובוס אחרי שנפרדה מאחותה הגדולה,שבאה מהבסיס כדי ללוות אותה,ואז נפרדה ממני בחיבוק.עד שהאוטובוס נסע,היא עוד נופפה מהחלון והפריחה נשיקות.
עשיתי את זה לפני שנה,ויש לי עוד שנה את השלישי שיתגייס.
לאמר את האמת,זה לא קל.זה לא נתפס שהם כבר גדלו,שהם כבר לא הילדים הקטנים שהיו.למרות שעבורי תמיד יהיו קטנים.
אז יש מן עצב שמסתתר לו אי שם,מצד שמחה כי הגדולה תבלה איתי את היום.מה שלא עשינו הרבה זמן.
דרך צלחה קטנה שלי.
