|
|
|
מושלמת שלי
את יודעת עד כמה אני מכורה אלייך.
את כבר מרגישה כמה אני אוהבת אותך.
אני יודעת שאני לא שם לבד, את איתי כל זמן כל דקה.
אני מתגעגעת אלייך עוד לפני שאת נפרדת ממני.
אני איתך בטוב וברע, כשמצחיק וכשלא, אני איתך תמיד בלב.
תרשי לעצמך להיות איתי תמיד.
אני אוהבת הרבה יותר ממה שאפשר לאהוב בלב אחד.
💗
חוסר ידיעה בהרבה מהפנטזיות שלי נקשר עם חוסר אונים והוא עושה הרבה מההתרגשות שלפני הסשן.
בחיים חוסר הידיעה הוא נוראי בשבילי, כי הדימיון רץ, בדרך כלל למקומות לא טובים. חוסר האונים עושה לי טוב בסשן אבל נורא בחיים.
כשאני יודע שיש דברים בחיים שאני לא יודע זה גורם לי להתחרפן, זה גורם לי להתרחק ולא לסמוך על האדם מולי.
כשאני יודע שאני לא יודע מה יהיה בסשן זה מעצים את ההרגשה והציפייה שלי לפני...
מוזר, לא?
השבוע שודר הסרט על קרוסדרסינג בערוץ 12, שבו הצטלמתי בתור ספיר. לא יודעת מי ראתה, אבל הנה כמה נקודות:
המטרה הראשונה והכי חשובה היא שמותר לכל אחת להיות מי שהיא, איך שהיא ולהרגיש הכי טוב בעולם עם זה.
המטרה השניה הייתה יום איפור ופינוק לספיר, הצילום היה ארוך ומתיש אבל הביא איתו לעולם הרבה מספיר המוחבאת.
נקודה חשובה לא פחות היא שהייתי בטוחה שלא יזהו אותי. עם הייתי יודעת כמה אנשים ידברו איתי תוך כדי ואחרי, בטח לא היה לי האומץ להצטלם.
נקודה אחרת וחשובה לא פחות שגרמה לי להצטלם היה להביא שוב את הקושי שביציאה בשאלה, מה שמכפיל את ההסתרה והבדידות.
לא פחות מכך חשובה האמירה שלגברים מותר להיות נשיים, לא רק בבגדים אלא בעיקר מותר לגברים לחוש להרגיש להפגע ולהתרגש, אני מחכה ליום שבו לא נשמע ברחוב אמירות של... מה, אתה נקבה? מה, אתה רגיש כמו ילדה?
האושר והעושר הרגשי של גברים לא צריך לצאת באגרסיות של צבא וכדורגל, מותר לו לצאת גם בצורות פשוטות ולא אגרסיביות וגבריות.
מותר לי להיות פגועה, להרגיש מנוצלת, להשבר ולחפור גם אם מישהו ברחוב יחשוב שאני הומו/נשי.
לא בטוחה שיצא לי להבהיר את הנקודות האלו בסרט, שמחה שאני יכולה לכתוב אותם כאן.
אם ראיתן את הסרט שצולם לפני 8 חודשים אולי ראיתן עד כמה אני מבקשת לקבל את ההכרה מהעולם על הייותי "בסדר" למרות ובזכות היותי קרוסדרסרית. אבל יותר מהכל רציתי לקבל הכרה ואהבה כזאת מבת זוגתי. אמרתי, אך לא האמנתי שזה יקרה. לפני 4 שבועות (מחר) פגשתי את האשה המושלמת בעולם כזאת שאוהבת את ספיר לפחות (והרבה יותר) מהדמות הגברית שלי.
מושלמת שלי
אני אוהבת אותך מלא!
💗
אני כל כך מתגעגעת.
אני רוצה לצאת היום, לפגוש חברות ולא להישאר תקועה בבית.
אבל אני בלי רכב, אשמח עם מישהו או מישהי או מישהם נוסעים מירושלים לדאנגן ואוכל להצטרף אליהם.
ברגעים שטוב לי אני לא יכול לכתוב
חוויות מרגשות כבר לא פוגשים ברחוב
בין גשם לגשם על שני גלגלים
בן אדם קטן הרגלים גדולים
תשלם בזמן שיהיה רישיון
לקחת אותה סיבובים מסביב לשעון
תשמור על החופש שלך
לא אמרת מילה והיא כבר בלי חלק עליון
וזה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
אז מרוב התרגשות אני תמיד יכול לישון
חוויות מרגשות היום מוצאים בעיתון
תכתבי שהכל סתם קישקושים
האוכל מגעיל האנשים יפים
מסיבות מסיבות שכולם על כולם
הם בטח חשבו שהיינו ביחד
זה מכאיב כשאני
מסתכל אכפת לי אחרת לא הייתי שואל
אם זה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
שירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
זה יפני או סיני אני תמיד מתבלבל
וזה חשוב לי אחרת לא הייתי שואל
הוא פשוט כל כך מוצא חן בעיני
שרציתי לדעת איך כדאי להתחיל לדבר
את יודעת שפות אז תיגשי
המשולש הזה מנסה להיות אמיתי
תפסיקי לקרוא תתחילי לשמוע שירים
אז אולי תדעי על מה כולם מדברים
אומרים שזה תמיד אהבה זה תמיד מסובך ונמאס
פנים אנגליות ומעיל קצת משומש
ושירים מזכירים לי פנים שאולי רציתי לשכוח
בטח קנית ת'תקליט שאהבתי נורא.
(עברי לידר)
קמנו חבוקות,
הלכנו לישון לפנות בוקר, אחרי לילה של תובנות עמוקות. הכרנו אותי הכרנו אותה ולעיתים הכרנו אותנו.
שתינו, צחקנו, עישנו, נשמנו מלא הראות חמצן נדיר. שתקנו, חייכנו באושר, הנהנו בהסכמה ללא מילים.
חלמנו והגשמנו.
התעוררנו בבוקר, ולראשונה היא לא נמלטה מהמפגש עם המציאות. היא לא טיפוס של בוקר, בעיקר לא כשאנו קמות בצהרים.
אבל היום בבוקר, קמנו מוקדם מידי, נשאר לנו עוד כמה דקות של חוויה לפני שכל אחת הולכת לעבודה. ניצלנו כל רגע, נשמנו כל שניה, אהבנו בכל מבט וסרבנו להיפרד.
לאט לאט השמש והמציאות חדרו מהחלון, ונכנענו לשגרת השבוע החדש שהתחיל.
טעונות אנרגיה, אמיתית, נכונה ועם פחות מסכות, הסכמנו על המשותף, השונה והלא משנה בחיינו. הניצוץ בעיניים לא נכבה בגשמי הבוקר.
נשמתי אותה כל נשימה בעבודה, כל רגע בעבודה חלף עם חיוך ענוג של הלילה שעבר.
ועכשיו, כן רק עכשיו חזרתי הביתה לנשום את שובל האנרגיה שהיא השאירה לי בחדר.
עכשיו, כשהריח והזכרון ממנה ממלאים את ליבי, אני חשה את צריבת הגעגוע ממלאת את ליבי.
הגעגוע ואיתו הידיעה שגם אם היא לא פה כרגע, היא פה איתי תמיד.
היא והחלום שגם הערב היא תבלה איתי.
אלוהימית שלי, אני מתגעגעת אלייך מלא, אבל יודעת שאת גם צריכה זמן לעצמך. אני משננת לעצמי שהכל בסדר, אבל הגעגוע, הוא פה, רק הולך ומתעצם.
לפעמים חסרות לי מילים.
חסרות לי המילים שיתארו איך אני מרגישה.
חסרות לי המילים שיצטרפו לרצון שלי לפרוץ בצעקה. הרגש והעוצמות של החוויה, ואפילו תנועות הידיים, כולן פה אבל אין לי את המילים שיתחברו לשאגה של הלב.
לפעמים המילים החסרות, הופכות לרצון אין סופי, פשוט להיות ולשתוק.
לפעמים המילים החסרות הופכות לגעגוע מטורף, לרצון העמוק ביותר להיות ביחד.
המילים החסרות הופכות להיות הר געש מתפרץ של אנרגיה אין סופית.
לפעמים צריך לעשות מלא, כדי להחליף את המילים החסרות.
המילים החסרות, מביאות התמסרות אין סופית. מביאות לקנאה ולדאגה אוהבת ומחבקת.
לפעמים סקס הוא תחליף למילים החסרות. ולפעמים גם סשן.
לפעמים וודקה וקנאביס מביאים איתם את המילים החסרות, ולפעמים לא.
המילים החסרות, מביאות אותי לעשות שטויות שלא מצליחות להחליף את המילים החסרות.
לפעמים המילים החסרות מביאות אותי לכתוב מלא מילים בפוסט הזה.
ולפעמים,
רק לפעמים,
אני מוצאת את המילים החסרות, בכדי לתאר כמה אני אוהבת אותך,
אני אוהבת אותך, בלי מילים חסרות.
אני אוהבת אותך!
💗
