אהלן.
היא קראה לי "השחור מלמלה". מה מי?! אילנה. זותי שקנתה אותי לפני איזה שבוע במדרחוב נחלת בנימין.
נו בסדר. אז אני לא כל כך יקר. אבל זו היתה סיבה להתנהג אלי ככה באכזריות? מה - אין לי רגשות? אני לא תרטבתי כשהיתה מיוחמת? לא תייבשתי כשתלתה אותי? מה זה ככה להתנהג אלי.
אה. אתם לא יודעים על מה אני מדבר. טוב יאללה. בואו אני יספר לכם מה קרה אתמול.
תיראו. לי ולה היה קשר מיוחד. היא לא היתה מוציאה אותי סתם ככה מהמגירה בשביל איזה סיבוב במכולת. אני כמה אני זול - ככה היא אהבה אותי יותר.
השרלילה הזותי כשהיתה רוצה להבליט ת'תחת היפה שלה בשביל מישו, ישר היתה מחפשת אותי בין הג'מעה, ולא חשוב לא היה לי חשק והייתי אני 'תחבא לה בלמטה של המגירה.
אז אתמול, ככה היא ריחנית וחלקה כמו ראי אחרי מקלחת וגילוח, היא מלבישה אותי על החריצים הכי פרטיים שלה. אני יודע את התפקיד שלי! שחור, שחור - אבל חכם! לא לזלזל. זה שיש לי מלמלה מחורים לא עושה אותי אהבל. איך היא שמה אותי, אני מחביא לה ת'חריץ מקדימה, בשביל הפרטיות - ישר נכנס בין הלחמניות מאחורה, מתיישב בפנים. ככה בפנאן.
שוקע בימבה ריחות. של המקלחת, של המחשבות שרצות לשרלילה שלי בראש..
אז אילנה מרכיבה אותי על החריצים, שמה את הקומפלט הזה של הגרביונים עם הזה שמחזיק ת'גרביונים. הזה שמחזיק ת'גרביונים יושב לי למעלה, אני משקיף בכייף על הגרביונים שמגיעים לה לאמצע של הירכיים.. נשבע לכם , אחלה מקום.
אלה, הקומפלט, יותר יקרים ממני. יעני הייציצייטי. הלך לה הרבה כסף לקנות אותם. אבל מה? המקום שלי יותר טוב משלהם. לא תסכימו? ידעתי שכן.
אז אני ואתם טועים. למה? כי המקום הכי מחורבן זה מה היה המקום שלי אתמול.
ככה הסיפור הולך. אחרי שאני והקומפלט מהציצייטי יושבים עליה טוב, היא מחביאה אותנו מתחת לאיזה שמלה. עשתה לנו טובה לפחות לבשה אחת שקופה שנראה מה קורה בחוץ. 'תחשבות. היה לה את זה לפעמים.
ויתרה על חזיה כי לא הלך לה עם השמלה. הצצתי מלמטה. אני מת לראות את השפיצים שלה מתנדנדים שם רחוק מעל הזה שמחזיק ת'גרביונים. אחלה זווית.
הקיצר, השרלילה מוכנה, אני ככה מתמקם יותר טוב בחריץ מאחורה, מחכה לאחלה בילוי. וואלק, הלואי תיקח אותנו לרקוד הערב.. אני מת איך הלחמניות של התחת שלה זזות ככה כשהיא רוקדת.. ישר מתחילים להרגיש את הריח מתפשט והרטיבות נשאבת אלי לחוטים בלמטה.
אני רואה ת'אוטו של שמוליק. זה החבר שלה. כבר הזיז אותי כמה פעמים להיכנס לה בחריצים. קצת אהבל השמוליק הזה אבל חרמן טיחו! יש לו ראש משוגע..
אייי.. אם הייתם רואים מה היה עושה ללחמניות היפות שלה. במקום ללטף ולהעריץ אותם, היה מכלע אותם!
עם.. עם היד שלו ככה בפליקים.
עם.. עם החגורה שלו.. עם העמוד הזה שמחזיק את השתיל של העציצים, עם מה לא?!
וואלה מסכנה האילנה הזו. לפעמים אני מתחבא ככה עמוק בחריץ ורק שומע את הזפטות על העור היפה שלה.. רחמנות. אני אמרתי לכם. לי ולה היה קשר מיוחד עד נכנס השמוליק הזה לחיים שלה וואלק לא מבין למה היתה נרטבת כפול כשהיה מכסח לה את הלחמניות ככה! תהרגו אותי!
אז איפה היינו? אה. אתמול, איך אנחנו יורדים לאוטו של שמוליק, אני רואה כבר משהו לא כרגיל. יש איתו עוד מישו באוטו. אילנה, אני מרגיש את השרירים של הלחמניות מתכווצים. מהמתח. ישר יודע משהו לא כרגיל.
היא אומרת לו "שלום אדוני".. אדוני. עוד אחד אדון. כאילו, מה יש בשמוליק הזה שהופך אותו אדון? רק יודע לכסח לה את הלחמניות ואוהב להפריע לי במנוחה בחריץ. לא מבין. כזה חריץ יפה מקדימה.. ורטוב כל הזמן, האהבל הזה אוהב להפריע לי ולהיכנס מאחורה. אהבל! אמרתי לכם!
הוא אומר לה: "זה הלקוח. כנסי לאוטו". נכנסנו כולנו לאוטו, אילנה, אני, הקומפלט והשמלה.
נוסעים, נוסעים.. אני בקושי שומע מה קורה שם רק מרגיש ת'תרגשות של אילנה והריחות כמעט מעלפים אותי. וואלאק! כמה מיוחמת היא היתה.
האוטו עוצר. אילנה יוצאת מהאוטו ואני שומע את האהבל אומר לה: "תורידי השמלה שימי באוטו מאחורה"
וואלה נגנבתי! איך הוא מתנהג אליה?! ככה בחוץ בלילה להוציא את הלחמניות בחוץ וגם את השפיצים שמתנדנדים לי שם למעלה מעל לזה שמחזיק ת'גרביונים.
והיא.. השרלילה "כן אדוני!"
שמעתם דפוקה? היא עוד שומעת לאהבל! מתפשטת, ככה לפני האורח, מראה את הגוף שלה לעיניים שלו.
האהבל יוצא מהאוטו, עומד מאחוריה ואומר לה להתכופף, למה הלקוח רוצה לראות את הסחורה. איזה פאדיחותתתת.. וואלה כמעט נהייתי אדום מהקריזה. ואני בכלל שחור! והשרלילה? מרטיבה אותי עוד יותר.. מרטיבה עד שאני מרגיש ת'זרם יורד להייציצייטי למטה. ישר לגרביונים.
היא עומדת ככה, האורח דוחף יד ומזיז אותי! כאילו.. למה מי הוא?!
שלף אותי מהחריץ שלי, נשבע לכם קפאו לי הסיבים!. מהחום לקור!
והיא? היא תגן עלי? שום דבר! היא רק נאנחת ומזיזה את התחת שלה יותר קרוב אליו, השרמוטה.
האהבל עומד מאחורה מסתכל על האורח דוחף אצבעות לשרלילה הפרטית שלו ; ולא עושה כלום. וואלק לא הבנתי מה קורה. והיא לא מצייצת. רק נאנחת ומזיזה ת'תחת! (חחחח.. יצא לי חרוז)
הקיצר, אני פתאום שומע את האהבל אומר לאילנה:" תורידי את התחתון. זה מפריע."
זה??? זה???????? למה התפקיד של מי זה לשמור על החריצים! שלו??? כוס אמאמאמ'שלו זה!
ולא מספיק, איך היא מורידה, הדפקט לוקח אותי מהיד שלה וזורק אותי לשיחים על יד האוטו! ראיתם חוצפה? פתאום אני מפריע לו! אחרי כל המחמאות שהוא דפק עלי כשקנתה אותי לפני חודש?
ברוטו יש לי חודש.. אבל בקושי שבוע נטו יש עלי, וזורקים אותי כאילו אני לפחות עשר שנים על החריץ. לא זונות?
אני אומר לכם ; לא חשוב כמה טוב תעשו ת'עבודה.. ברגע שתפריעו לשמוליק בדרך לחריצים - ישר תעופו.
עדיף להיות מהקומפלט. אולי אין להם מקום טוב באמצע, אבל לפחות הם לא יחד איתי עכשיו בשיחים..
נכתב ע"י נריסה
לפני 13 שנים. 10 בינואר 2011 בשעה 18:20