שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

half-way contempt

לפני שנתיים. 26 בנובמבר 2021 בשעה 10:17

זה לא ממש הקטע שלי, בכלל משחקי תפקידים זה פחות אני.
אתמול הייתה לי שיחה עם מישהי שחלקה איתי את המוד אליו היא נכנסת כשהיא כלבה/כלבלבה ובפעם הראשונה בחיי הצלחתי להבין (נראה לי) את הצד של הפט, לפחות את איך שהיא חווה את זה.
עכשיו אני מסתקרנת לגבי הצד של הבעלים. אשמש לשמוע מה התחושות שעולות שם, על איזה צורך זה עונה וכאלה.
מדי פעם קופץ אצלי הרצון לבדוק את זה, בעיקר כי אני מדמיינת את ההתלהבות המרוגשת של הצעצוע שלי ככלבלב מתגעגע ומעריץ (זה עולה לי כמעט רק בהקשר שלו) וזה גורם לי לחייך, אני תוהה מה עוד יכול להיות שם, פרט למשחקיות. בעיקר כי אני לא מאוד משחקית.

Kitty frank - נאמנות עמוקה, ואיזה נועם משריצה יחד. חישבי על החיוך שהחתולה מעלה בך, זה לא מעורר בך השראה בנושא?
לפני שנתיים
hrgiger - באמת היה נעים לשרוץ איתך.
לפני שנתיים
דורה באהבה​(אחר){המלכה AQ} - הקטע של האילוף. לזרוק לו עצם יש המון. ללמד פקודות ממש כמו חיה כלב.
לפני שנתיים
hrgiger - זאת הפרקטיקה, אני מבקשת לדעת מה זה גורם להרגיש או על אלו צרכים זה עונה.
לפני שנתיים
bondman​(נשלט){FLR} - אני יכול לעדכן אותך בתחושות בפט מתיני פליי.
:-)
לפני שנתיים
Tallario - באופן אישי, התחושות הנלוות הן סיפוק ממענה משולב בדינמיקה אחת למשולש של בעלות, היררכיה ונזקקות של הצד השני.
זה קשור למה שתיארת, למשל, לגבי ההתלהבות המרוגשת. אני שואב הנאה מטורפת מהכניסה של הפרטנרית למוד הטוטאלי של תשומת לב מלאה והתמסרות עד כדי ביטול כל העולם חוץ ממה שקורה עכשיו, שבדרך כלל מתקשר עם התנהגות כלבית. השילוב של זה עם ההנמכה הפיזית שבאה עם הפרקטיקה ועם הויתור על פעולות גבוהות מסויימות (דיבור למשל) למען אפשרויות שימוש יותר נרחבות...זה גורם לי להרגיש בעלות עוד יותר שלמה ומגביר את החיבור ואת הנוכחות שלי מולה , כנו שזה מגביר את הנוכחות שלה אצלי.
לפני שנתיים
hrgiger - תודה, זה נשמע משלים למה שאותה בחורה תיארה לי בשיחה.
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י