לפני שנתיים. 26 בנובמבר 2021 בשעה 10:17
זה לא ממש הקטע שלי, בכלל משחקי תפקידים זה פחות אני.
אתמול הייתה לי שיחה עם מישהי שחלקה איתי את המוד אליו היא נכנסת כשהיא כלבה/כלבלבה ובפעם הראשונה בחיי הצלחתי להבין (נראה לי) את הצד של הפט, לפחות את איך שהיא חווה את זה.
עכשיו אני מסתקרנת לגבי הצד של הבעלים. אשמש לשמוע מה התחושות שעולות שם, על איזה צורך זה עונה וכאלה.
מדי פעם קופץ אצלי הרצון לבדוק את זה, בעיקר כי אני מדמיינת את ההתלהבות המרוגשת של הצעצוע שלי ככלבלב מתגעגע ומעריץ (זה עולה לי כמעט רק בהקשר שלו) וזה גורם לי לחייך, אני תוהה מה עוד יכול להיות שם, פרט למשחקיות. בעיקר כי אני לא מאוד משחקית.