half-way contempt

עם הזמן (ולקח לי זמן) למדתי איך הגוף שלי מגיב לאימונים שונים בזמנים שונים.
אחד הדברים הראשונים שזיהיתי זה שאם אני לא עושה חימום והרפיה כמו שצריך השרירים שלי פשוט שורפים.
ונכון, אני יודעת שזה פחות עדיף, אני יודעת שכדאי שכן אעשה. אבל יש פעמים, בעיקר אחרי הפסקה או כשאני רוצה להרגיש את האימון אני עושה דווקא. דווקא לעצמי, בעיקר.
התחושה הזאת של השריר פועם ושורף גורמת לי להבין שמשהו בפנים עובד, משתנה.
מחר אשלם על זה שכרגע הבפנים שלי שורף, אני יודעת. מזל שבורכתי בבחור שבורך בידיים נפלאות.