half-way contempt

מענג דומיננטית - לא מטופש, הפוסט שלך זאת חוויה שעברת בתוכך. הגיוני שתתחברי לעצמך יותר חזק מאשר לאחרים.

hrgiger - אז זהו, שזה רק חצי נכון. כי משהו בלראות/לקרוא של אחר מקל עלי. לפעמים.

Match Girl - זה קורה לי גם, את לא לבד. לפעמים יש פוסטים של אחרים שאני צריכה ממש להזכיר לעצמי שלא אני כתבתי אותם. מצד שני לפעמים כשאני קוראת פוסטים מאוד ישנים שלי אני צריכה להזכיר לעצמי שזו אני שכתבתי אותם. כי הם קרובים ורחוקים גם יחד.

hrgiger - האמת שזה לא קורה לי, שאני לא מזהה את עצמי במשהו שכתבתי.

Syat I Afterwind -
לפעמים, אני חוזר לכתיבה ישנה שלי.
לעתים, היא מביכה אותי לחלוטין. :)
לעתים, היא מוציאה ממני "לא. ב'מת? *אני* כתבתי את זה?! די. ...עכשיו אני רוצה לכתוב את זה *שוב*."

hrgiger - לא קרה לי שהתחרטתי או הובכתי. בעצם - פעם אחת.
וזה נמחק.

Syat I Afterwind -
יש לי אינספור דיסוננסים עם כל או רוב מחשבותיי והתבטאויותיי, בהווה ובעבר. :)
מבוכה וחרטה לאו דווקא באות ביחד, שם, אבל גם זה לפעמים. היום הרבה פחות מפעם.

אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - לא חשבתי על זה באמת..אני סוג של גומרת הולכת.

hrgiger - את שלך או של אחרים.
וזה בסדר, אני מרשה לגמור משלי (:

אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - תודה באמת. :)))))))