שיחת בוקר, בעודי מחכה לדוד שיתחמם, עם הצעצוע.
גייגר שמאוד משועשעת עכשיו: "יש לי סיפור מצחיק בשבילך, כזה שעוסק בקרמה (שאני לא מאמינה בה) (: "
צעצוע שלא יודע מה מצפה לו: "מה?"
גשמ"ע: "אתמול חברה מאוד טובה שלי פרסמה פוסט בו היא ביקשה עזרה עם עונש לנשלט שלה, שאיחר בחצי שעה.
הצעצוע שלי היה ניבזי, לא הראה סולדריות מעמדית והציע לה את העונש בו היא בסוף בחרה."
צשיממ"ל: "אני רוצה לשמוע את ההמשך"?
גשמ"ע: "אתה לא יודע כמה אני מחייכת עכשיו, אז כן (: "
צשיממ"ל: "קארמה איז אה ביץ'".
גשמ"ע: "להמשיך"?
צשיממ"ל: "טוב נו..."
גשמ"ע: "אם בקשת כל כך יפה.
אני, פשוט כי זה הצחיק אותי, הצעתי לחברה שלי לתת לנשלט שלה אפשרות לנקמה. אבל היום, כי העולם כנראה יודע שהתעוררתי מעט מבואסת, הצעצוע שלי מאחר (ממש בזה הרגע) ב-45 דקות להזכיר לי משהו (: "
צשיממ"ל: "אוי פאק.
אני לא זוכר מה אני אמור להזכיר.
שזה יותר גרוע."
גשמ"ע: "ויותר משעשע לי (: "
אז ברינג איט און, לשני עונשים (:
על האיחור - 45 דקות.
ועל השיכחה.
אני ממתינה, רעיון אחד כבר יש לי*, אבל אני מוכנה לשקול לוותר עליו תמורת משהו מהנה יותר**.
* אוי, סליחה, לא לי, לצעצוע (:
* מהנה יותר לי.
