חלקת האלוהים הקטנה שלי

גברים, כשאתם כותבים "כך" למה אתם מתכוונים "אחרת".....? 

צבע עניים.

כשאתם כותבים ו/או אומרים שיש לכם "עניים ירוקות" :

ירוק זה ירוק, בגן חובה לימדו אותנו צבעים, כשאומרים ירוק הכוונה היא לא לחום דבש......
כמובן שאין לי בעיה עם עינים חומות, לי יש כאלו ואני נראת לא רע.

גברים סקסיים

כשאתם כותבים ו/או אומרים שאתם "סקסיים":

גבר סקסי זה אחד שמסובבים את הראש אחריו או לפחות אחד עם פוטנציאל כזה.

אתה לא צריך באמת להיות סקסי אתה צריך להרגיש סקסי, במידה ואתה לא מרגיש ולא נראה כך, אין מצב שזאת מולך תחשוב שאתה כזה.

כמובן שאין לי בעיה עם גברים חסונים וגדולים, אני די לא מתחברת לאלו שנידפים ברוח.

גברים ממוצעים

כשאתם כותבים ו/או אומרים "יש לי מבנה גוף ממוצע" או "מוצק":

גבר ממוצע הוא 10% - 15% מעל המשקל האידיאלי (כמובן ביחס לגובה),

כל מי שמעבר לכך הוא שמן!  גם לא בריא גם לא סקסי וגם לא ממוצע. או שתעשו עם זה משהו או שלא תשקרו.

ומה לעשות, כמו שאתם מעדיפים סקסיות או רזות או כאלו שרק 10% מעל המשקל האידיאלי.....גם אנחנו....

גברים ג'נטלמנים
כשאתם כותבים ו/או אומרים "אני ג'נטלמן מושלם":

ג'ינטלמן לא חייב לפתוח את הדלת במסעדה אבל רצוי שיגיע לפחות בזמן.

ג'ינטלמן לא חייב לשלם את החשבון אבל רצוי שייתן לה את האופציה להזמין לפניו.

ג'ינטלמן לא חייב להציע לה את הכיסא בבית הקפה אבל רצוי כשהם שם שיתן לה את מקסימום תשומת הלב.

ג'נטלמן לא חייב לגרום לה לאבד את כל החושים אבל רצוי שייתן לה להרגיש כל הזמן נסיכה.

ג'נטלמן לא חייב לגרום לה לגמור 5 פעמים ברצף אבל רצוי שייתן לה לגמור ראשונה.

(נראה לי שכאן רצוי שאפסיק עם הדוגמאות למונח זה.......כי כאן אתם ממש ממש גרועים וזה יכול לקחת דפים.......)

גבר שמפנק ומשקיע
כשאתם כותבים ו/או אומרים אני גבר "מפנק ומשקיע":

גבר מפנק ומשקיע לא מתחלק בסוף הערב חצי חצי בכוס סודה וקולה.

גבר שמפנק ומשקיע לא קובע בארומה במקום לארוחת צהרים מפנקת....

גבר שמפנק ומשקיע דואג תמיד להביא משהוא לפגישה ראשונה (אפילו שוקולד שעולה שקל).

שלא תבינו לא נכון, כסף ממש לא חסר לי, אבל למה לצאת בהצהרות ......

ולסיום.......איך אפשר בלי סקס

כשאתם כותבים ו/או אומרים "אני חולה /חולם/אוהב/רוצה/מכור לסקס":

חולה סקס זה אחד שלא יכול בלי סקס יותר מכמה שעות.

חולם סקס זה אחד שלא מפסיק לפנטז עלי ועליו בכל התנוחות בכל האופציות בכל המקומות.

אוהב סקס זה אחד שבמידה הוא לא ראה אותי יום אחד הוא נטרף מהמחשבה של מה הוא יעשה לי למעני בפעם הבאה.

רוצה סקס זה אחד שלא יכול להוריד את הידים ממני בכל שניה ושניה שהוא איתי. 

מכור לסקס זה אחד שלא מתעייף אחרי שעה וחצי של סקס......הוא רוצה עוד ועוד וגם 4 שעות רצוף לא מספקות אותו.

גברים יקרים, אני לא שופטת אף אחד, רק תשדלו .......לפני שאתם יוצאים בהצהרות, תחשבו טוב טוב האם אתם מתכוונים לזה. המשך לילה מקסים!

כשפגשנו בצהרים לקפה, הזכרתי לה כדרך אגב את אחת מהפנטזיות שלה, היא הסתכלה אלי וחייכה. ".....את מוכנה להגשים אותה...." שאלתי, היא הכירה את הראש שלי, היא ידעה שתמיד הוא עובד שעות נוספות, היא לא ממש הייתה בטוחה לגבי דבריי,  אבל היה לה מעט מושג למה אני חותרת.

היא ישרה מבט לעיניי וחייכה "ברור, ברור שאני מוכנה להגשים אותה, ומה בדיוק הראש שלך זומם עכשיו......" חייכתי ועניתי ".....אני מאוד מקווה שלא תתחרטי על מה שאמרת כרגע, בכל מקרה, גם אם תתחרטי זה אבוד לך, בשבוע הבא זה הולך לקרות, את הולכת לחכות לו בחדר עם עיניים עצומות, כבר בחרתי אותו, בחרתי את האחד בשבילך, אין לך מה לדאוג, הוא פשוט מושלם בשבילך. אמרתי "..תיקחי אוויר.....תירגעי, ורק תהני....."

הלסת שלה נשמטה בשניה אחת כלפי מטה ולא היתה מסוגלת להעלות בחזרה ולסגור את הפה. "גב' תרצנית" יצאה מיד החוצה.....ומלמולי אותיות ומילים לא ממש ברורים יצאו מפיה ללא הכרה.....,"....שששששש....." אמרתי, "...אני כאן, לך יש פנטזיה ואני עוזרת לך להגשים אותה...... אני יודעת שאת בוטחת בי ואת יודעת שלעולם לא אפגע בך, את יודעת שיש לך על מי לסמוך, לא לכולם יש הזדמנות להגשים פנטזיות, תחשבי על זה, תשני על זה לילה, נדבר מחר ותגידי לי מה החלטת, כמו שאני מכירה אותך המילה "לא" לא תהיה אופציה ..."

12 בצהרים שיחת טלפון, השם שלה הופיע על הצג, בלי שלום בלי מה שלומך "משוגעת אחת, מה עשית לי, אני לא מפסיקה לחשוב על ההצעה שלך, אני כל הבוקר מסתובבת כמו מפגרת עם חיוך מרוח לי כל על הפרצוף , כולם חושבים שבעלתי גיגית......"

הסיפוק שלי באותה שניה היה עצום, הצלחתי. האינטואיציה שלי שוב לא אכזבה אותי, היא מאושרת, טוב לה, היא מחוייכת, היא שם, היא אוהבת את זה, היא תהנה ללא הכרה...... 

השבוע שחלף ועבר לו היה מטורף, דיברנו בטלפון כל יום, היא שיתפה אותי במחשבות, בחששות, בפחדים, בהרגשות, בתחושות.....מה שהיה רלוונטי שיתפתי גם אותו.

היום הגיע.........

קמנו בבוקר, לקחנו יום חופש, גם היא וגם אני .... אין כמו יום פינוק עם החברה הכי טובה. התחלנו את הבוקר בארוחת בוקר נעימה, ביחד רק היא ואני ככה שתינו, על חוף הים בהרצליה, היא התרגשה,  קצת יותר ממני.....

בשעה 11:00 הגענו היא ואני לצימר, התקשרתי אליו "תגיע תוך רבע שעה, תסמס לי כשתהיה בחוץ, יש לך שעתיים, אחזור לחדר ב 13:00 תחכה לי בחוץ ותשאיר אותה בפנים. נכנסנו לחדר היא היתה בלחץ מטורף, הושבתי אותה על הכיסא, חיבקתי אותה והרגעתי אותה, "זה הרגע בייב, עכשיו נשאר לך רק  להתמסר למגע, להתמסר להנאה.....ולהירגע, אני יוצאת, אני משאירה אותך כאן לבד, אין לך מה לדאוג, את בידים טובות, אחזור עוד שעתיים. אם תרצי אותי לפני כן תתקשרי אני נשארת כאן באזור. לקחתי את כיסוי העניים, מטפחת אפורה בהירה מסאטן, כיסיתי לה את העניים ואמרתי "מזל טוב ממוש, תהני ממתנת היום הולדת.... "ויצאתי מהחדר.

השארתי אותה בחדר ויצאתי אליו, הוא חיכה בחוץ "...כפי שסיכמנו, זהו, היא שם, היא מחכה לך, תשמור עליה..."

נכנסתי לרכב, נסעתי לעבר בית קפה שבאזור במרחק של 10 דקות מהצימר......ישבתי בבית הקפה, עם המחשב, עם המחשבות, עם החששות, עם התהיות, אני, עצמי, והנסיכה מגן עדן (סיעור מוחות של 3 אנשים...יותר נכון 3 נשים......ומחשב....לא סתם) רושמת, כותבת וחושבת, ברגעים כאלו הפסימית שבי נזכרת להתעורר (הצד הלא חזק אצלי), מה יהיה אם טעיתי, מה ייקרה אם האינטואיציה שלי החליטה לבגוד בי, מה אם היא לא תהנה, מה יהיה אם לא יהיה לה טוב......... ואז האופטימית שבי קופצת בלי התראה מראש..... המחשבה עליה, החיוך על שפתיה מהרגע שסיפרתי לה, ההתרגשות שלה, רק היום בבוקר בבית הקפה היא סיפרה לי שהיא לא ישנה כל הלילה, נרדמה בשתים לפנות בוקר וקמה בשש בבוקר כמו פנתרה אחרי 17 שעות שינה.  וברגע שעזבתי את החדר היום, היא הייתה בעננים. כרגיל, האופטימיות שלי שוב ניצחה והתחושה הכללית שזה יהיה שווה כל רגע.

אחרי שעתיים חזרתי לצימר, הוא חיכה לי בחוץ, "איך היה " שאלתי , הוא חייך חיוך ענק, הוא לא ממש הצליח להסתיר את השיניים הלבנות והיפות שלו, "...היא מחכה לך שם........כולה נרגשת, מסופקת......היה לי טוב, היה לה טוב, היא התמכרה, היא התמסרה, היא נהנת......יפה לך, הצלחת.... הצלחת לתת לחברה שלך את המתנה הכי מדהימה בעולם, זיכרון מתוק, הגשמת לה פנטזיה......

חשבתי בלב לעצמי......כן, הגשמתי לה פנטזיה.........הגשמתי לה את פנטזיה מספר אחת......

-  סוף  -

אף פעם לא הייתי אישה חומרית (אם כי לעולם לא התנגדתי לפרח או לשוקולד מה"גברים שלי"), תמיד טענתי שלגיל שמונים אנחנו ניקח איתנו רק את הזיכרונות. כל הזהב, היהלומים, הרכבים הבתים (כל ה – 50 שיש לי), יעברו לילדים ו/או לנכדים ו/או ליורשים בלתי צפויים ואנחנו.... אנחנו נישאר רק עם הזיכרונות.

אני מאמינה שאחת המטרות שלנו בחיים זה ליצור את הזיכרונות האלו, כאלו כשנזכר בהם.....ונחייך, כאלו שיזכירו לנו שעשינו משהו בחיים שלנו, כאלו שיזכירו לנו שהיו לנו חיים, כאלו שיזכירו לנו כמה היינו מופרעים, שובבים, "סוטים", מעניינים, לא משעממים, לא משועממים, זיכרונות טובים, מתוקים, רטובים.......

לא כולם מסוגלים לעשות זאת, לא כולם מוכנים ומסוגלים ליצור זיכרונות. לפעמים אלו שמסוגלים לא מעיזים. לא מעיזים ממיליון ואחת סיבות, זה לא מקובל, זה סוטה מידי, אי אפשר, לא נעים, אני רוצה אבל לא יכול, אין לי את האומץ......ויש עוד ועוד. אני קוראת להם "התרצנים" (אנשי שמתרצים כל היום ועסוקים כל הזמן ב"לא" וב"אי אפשר" במקום ב"כן").

זה היה ברור לי שהיא אחת מה"תרצנים" המכורים. היא לא ממש הכירה את העולם שלנו, היא רק שמעה עליו. היא לעולם היא לא נגעה בו אבל לא היה לי ספק שהיא שם. היו לה אלף פנטזיות, אני מכירה את כולן (או לפחות אני רוצה להאמין שאני מכירה את כולן), תמיד דאגתי בשיחות איתה לרדת לפרטי פרטים, להבין, להכיר, לדעת. היא הייתה חברה טובה, אחרי כמה שנים טובות של חברות אמיתית ביננו כבר ידעתי מה אני הולכת לתת לה כמתנת יום הולדת.

 דרוש

דרוש שולט אמיתי, כריזמטי, דומיננטי, אינטליגנטי ויפה (רצוי גם חתיך הורס),

לחוויה מעניינת ושונה.

עליו להיות בין הגלאים 27 – 35, מעל מטר ושמונים.

חובב ספורט (לא כצופה...) אוהב להתאמן ובברכה יתקבלו גם שרירים וריבועים בבטן.

שער על הראש, וחלק בגוף (חזה, בטן, גב וישבן) ורצוי שיהיה שחום.

תמונות של גוף חשוף (אפשר גם פנים אבל לא חובה) עם תחתון בוקסר שחור או לבן

יש לשלוח לכתובת מייל XXX.gmail.com

עד לתאריך 12.12.2012

במידה ותמצא מתאים מבטיחה ליצור קשר.

(שולטים יקרים אין טעם לחפש את המודעה הזאת, היא כבר הוסרה).

לאף אחד מהם לא היה מושג למה הוא נכנס, ולכן כמות האמליים שהגיעה אלי לא הפסיקה להפתיע אותי. הם נבחרו בקפידה, הטובים עברו לטלפון, הטובים ביותר הגיעו לפגישה. הם "רואיינו" בלי סנטימנטים, לא ויתרתי לאף אחד מהם, שאלתי, ביררתי, חקרתי...לא התפשרתי. בסוף בחרתי את האחד. השולט האולטימטיבי מבחנתי.......בשבילה.

כשהוא נבחר סיפרתי לו במה מדובר. "....היא תחכה לך בחדר לבושה ובעניים עצומות, היא לא מכירה את עולם השליטה אבל היא שם.....בפנים עמוק היא שם אבל היא עדיין לא יודעת את זה. אתה צריך להיות עדיין איתה ויחד עם זאת מאוד קשוח. אסור לך להשפיל אותה, אסור לך לסטור לה או להרביץ לה והחשוב ביותר אסור לך להשאיר עליה שום סימן. אתה יכול לקשור אותה ואתה יכול להשתמש מעט בכוח פיזי איתה. התפקיד שלך הוא לענג אותה, להוציא לה את כל האוויר מהגוף, לטשטש לה את כל החושים. להטריף אותה. בכל מקרה, לא לאשר לה להוציא את כיסוי העניים. אסור שהיא תראה אותך. במידה ואתה מוכן וההצעה מתאימה, אצור קשר בימים הקרובים על מנת לתת לך את הפרטים האחרונים...." הוא חייך, לחצנו ידיים וקבענו להיות בקשר בשבוע לאחר מיכן.

המשך יבוא.........

איך הוא שר......

היא עמדה לצידו מוטרפת, הוא היה מאושר,

הוא לחש באוזנה, הוא חיבק, הוא עטף.....

הוא רק שר.

הקול המושלם שלו ליטף את צווארה....

חדר אל גופה,

היא שמעה והתרגשה

היא הקשיבה והתחברה, 

הוא לא התכוון אבל הוא פשוט נגע .

הוא הצליח כנגד כל הסיכויים,

הוא הצליח במקום שבו שנכשלו האחרים,

הוא הצליח להסיר חומה אחת עטופה בקשיחות,

הוא הצליח לגלות שמתחתיה יש הרבה רכות.

הוא הצליח לגעת בה כמו שרק הוא יודע,

הוא הצליח לקלף אותה כמו שרק הוא יכול,

הוא הצליח לחדור מעט לתוך ליבה ,

הוא ידע שהוא שתמיד יהיה שם בשבילה.

תודה שנגעת בי, תודה שריגשת אותי,

תודה שלימדת אותי לכתוב ולהיות.....קצת אחרת.

יום הולדת שמח לך!

-  סוף  -

זה הגיע........

מהשנייה הראשונה היה בייננו חיבור מדהים, אבל מהרגע הראשון שנפגשנו כבר ידענו שאין לזה עתיד, ידענו שזה לא יחזיק מעמד. הוא היה צעיר ממני ב – 10 שנים (הוא עדיין צעיר ממני בעשר שנים) הוא רצה להתחתן הוא רצה ילדים, לצערי אני כבר סיימתי את מה שהוא עדיין לא התחיל.

הוא היה מקסים! הוא דאג, הוא שאל, הוא התעניין הוא הקשיב, הוא אפילו קבע לי לתור לרופאים, התורים האלו שחשובים ולא דחופים.....כאלו שתמיד יש לנו נטייה לדחות......אם זה לא דחוף זה לא חשוב.....רופא נשים, רופא שיניים.....התורים ל"רופאים האלו" שעד שזה לא ממש ממש כואב, אף פעם אין לנו מספיק זמן לפגוש אותם ובמקרה הטוב אנחנו זוכרים שהם קיימים.

וזהו.....יום אחד זה פשוט נגמר....

היום שאחרי היה הכי קשה. שהרי ביום שנפרדים עדיין לא מצליחים לעקל, בכל זאת נפגשים ביום הפרידה, מדברים, מתחבקים, חלק מאתנו אפילו מתנשקים, אבל ביום שאחרי........פתאום האינטנסיביות יורדת. בום!!!!! ביום אחד, הכל פתאום מתרוקן אין אסמס של "בוקר טוב" אין אסמס של "לילה טוב" אין את השיח היום יומי, אין למי לספר ואין למי להתלונן כשהבוס שלנו מוציא אותנו מדעתנו.

הכול היה צפוי מראש..... ההחלטה הייתה משותפת, שכלתנית, שקולה, ממוקדת. תהליך מבוקר שכזה לא היה אמור להעלים את הכאב? נפרדנו בחיבוק אוהב ובנשיקה ..... נפרדנו בשליטה מלאה.

השלב שאחרי היה הפרדה הפיזית, השלב שבו אומרים שלום וכל אחד מאיתנו הולך לדרכו, כל אחד מהצדדים מבין שזאת הפעם האחרונה, מבין שזאת הפעם האחרונה שנרגיש, שנריח, שניגע, שנביט. ואז רוב האסימונים מתחילים לרדת. בדרך הביתה לא הפסקתי לבכות, אלוהים פתאום נזכר להזכיר לי, ככה סתם....בגיל 40......בלי שום התראה מראש, מה פירוש המשפט "דמעות חנקו את גרוני". אנחנו "גדולים", אנחנו מנוסים, אנחנו מבוגרים, אנחנו בוגרים....הזמן לא אמור ללמד אותנו איך להתמודד עם מצבים שונים בחיים? אם כן, אז למה זה עדיין כל כך כואב?

-  סוף  -

"יפיופה" הוא סימס לי, "תצרי איתי קשר כשתסיימי את הפגישה, לא דחוף....".

הוא השתמש הרבה בצמד המלים "לא דחוף" אולם הוא לעולם לא סימס אותם. היה ברור לי שהוא זומם משהו, תהיתי לעצמי אלו עוד הפתעות קונדס זרמו לאיטן במוח המבריק שלו.

יצאתי מהפגישה לפני הזמן, שבע וחצי בערב במקום בשמונה, המטרה הייתה לברוח לחדר כושר לאימון שמתחיל בשמונה. תוך כדי הליכה מהירה לכיוון הרכב, על עקבים של 8 ס"מ הרמתי אליו טלפון:

"היי בייב, מה קורה? הכול בסדר?" .

"כן הכול בסדר, את מעדיפה לראות אותי או ללכת לחדר כושר?" מאחר ובסקס איתו הושקעה אנרגיה כמו באימון קיק בוקסינג של שעה, לא הייתה בכלל אופציה אחרת....

"ברור שאני רוצה לראות אותך.... אין כאן בכלל שאלה". "מעולה!!!! הוא אמר (אם כי כבר היה ברור לו מראש שאין מצב שאסרב להצעה שכזו), יש לי הפתעה בשבילך, תגיעי לאזור בן שמן ותתקשרי 5 דקות לפני שאת מגיעה לשם...". חייכתי, והפרפורים בבטן התחילו. סמכתי עליו בעניים עצומות, כל פעם שהוא התנהג ככה בסופו של דבר, הייתי יותר מופתעת מהפעם הקודמת שבה הוא הפתיע אותי.

נכנסתי לרכב והתחלתי את הנסיעה, אני נוהגת ואין לי מושג לאן, מה הוא "מבשל" לי, השילוב של חוסר הידיעה, שליטה לא שליטה, האדרנלין היה בשמים, הראש התפוצץ ממחשבות, מחשבות טובות, מחשבות רטובות, איך זה אישה ש - 24/7 נמצאת בשליטה, נהנת מהפתעות, ואיך בדיוק הרצון לשליטה והרצון להיות מופתעת נכנסו אצלי באותו משפט...?

הוא בכלל לא נתן לי צ'אנס לחייג אליו (לחייג.....נשמע מוזר. פעם המילה הזאת הייתה מובנת מאליו......חיוג בטלפון ענק שרק החיוג כשלעצמו לקח לפחות חצי דקה, היום רק לוחצים על כפתור אחד והוא מחייג לבד.....טכנולוגיה), בזמן הנסיעה שערכה כמעט 20 דקות , הוא סימס 4 פעמים והתקשר פעמים, איך את...? תיסעי לאט...,תשמרי על עצמך... מתי את המגיעה...? אני מחכה לך... את יודעת שאני מטורף אחריך...תגיעי כבר, אני מתגעגע.........

מצאתי את עצמי נכנסת לחניה מסודרת, כמובן באזור של צימרים, "הצימרים הדיסקרטיים"..... הרכב שלו עמד שם בפנים, החניתי את הרכב על ידו והסטתי את הווילון על מנת להסתיר את הרכבים שלנו ואז שמעתי קולות של שיח מעבר לדלת.

פתחתי את הדלת ואז ראיתי אותו עומד שם יחף, בג'ינס הסקסי שלו עם הגוף המעלף והחלק שלו, ללא חולצה, עומד שם חצי ערום, הקצה של תחתוני הבוקסרים הלבנות שלו של קלווין קליין ביצבצו מעבר למכנס. הוא פשוט עמד שם.....ולרגליו היא עמדה על ארבע (אפשר להגיד עמדה על ארבע....נכון? אחרי הכול זה סוג של "עמדה" לא?), בחורה צעירה בשנות העשרים, ערומה עם כיסוי עיניים.

נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת אחרי. הוא הסתכל עלי וחייך, נגשתי אליו הוא חיבק אותי חזק ונישק אותי בשפתיים ומשם ירד לצוואר....לאוזניים......לעורף.....כמעט 10 דקות בעמידה, הוא ליטף לי את הלחי ואמר: "....יפיופה שלי, הרי לך הפינוק הלילי שלך...."

הסתכלת עליה, היא הייתה מפוחדת אבל צמאה לחוויה, היא רעדה כולה אולם כל כך רצתה להיות שם. השילוב של הפחד שלה והרצון לסגוד לי, השילוב של ה"לא מוכר" לה והרצון להעריץ אותי, השילוב של רצון לאבד שליטה שזרם בה והרצון לתת לי, הראש שלי לא הפסיק לעבוד... איך אני לוקחת את היצור הצעיר והמפוחד הזה ושומרת עליו. איך אני משלבת בין הסטירה שתעוף לה על הלחי לבין החיבוק החם במידה והיא תשבר, איך אני משלבת בין הצלפה בישבן ובין הדאגה שלא יישאר סימן, איך אני משלבת בין המיניות המטורפת שלי לבין האמא האכפתית שבתוכי......

הוא אחז את ידי והוביל אותי לעבר הסלון, הוא הושיב אותי על הכורסא, חלץ את עקבי, הביא אותה לרגלי, התכופף לעברה, התקרב אליה ולחש לה "....הנסיכה שלך סוף כל סוף הגיעה, היא כאן, את רשאית להתחיל לפנק אותה.....".

- סוף -

עדיין לא נפגשנו, אבל דיברתי איתה בטלפון כל יום לא מעט, היא הייתה רווקה ולכן לא הייתה לה כל בעיה למסור לי את השם האמיתי שלה. מאחר והיא הזדהתה עם הצד "הפחות דומיננטי", ידעתי עליה הרבה יותר ממה שהיא ידעה עלי. תוך כדי שיחה למדנו להכיר אחת את השנייה, היא הייתה סטודנטית למשפטים ובשעות הפנאי מילצרה כמובן, לא ידעתי את השם של המסעדה בה היא ממלצרת אבל ידעתי שהמסעדה נמצאת במתחם מסעדות מאוד ספציפי שאותו כמעט כל אחד מכיר.

כשדיברנו, בין משפט למשפט הוזכרו משפטים שלכאורה היו לא רלוונטיים לגבי המנות שמגישים במסעדה, גודל המסעדה, סגנון הלקוחות, על כך שאין ישיבה בחוץ רק בפנים, על כך שיש במסעדה פטיו. בקיצור, מאחר ואני מכירה אחוז די גדול של מסעדות באזור "המתחם" ואלו שאני לא מכירה....יש לי חברים שמכירים, עשיתי אחד ועוד אחד.... ולא עבר מספיק זמן עד שהצלחתי לנחש את שם המסעדה שבה היא עובדת (לפחות קיוויתי שניחשתי).

היא היתה בחורה צעירה בת 23, לפני יומיים וחצי היא התחילה את החיים שלה, ולפני שלושה ימים ורבע היא השתחררה מהצבא. יאמר לזכותה, שהיא הייתה בוגרת כמו בחורה בת 33, מחזה נדיר אני יודעת אבל אכן זאת היא....

השיחות היו רגילות, וניליות, עם נגיעות מועטות של שיחות סקס, בקטנה......מה את אוהבת? מה עושה לך את זה? למה את נמשכת? מה את אוהבת בנשים שלך? ובסוף החלטנו להיפגש, קבענו ביום חמישי בתשע בערב בבר במרכז תל אביב, זאת תמיד אוירה אחרת שנפגשים בערב.

יום רביעי, יום לפני המפגש המיוחל, היה אחד מהימים המטורפים שהיו לי, כל היום פגישות. בין פגישה לפגישה, הפסקה של חצי שעה המתבזבזת על שיחות טלפון המתבצעות תוך כדי נסיעה. שיחות טלפון אשר היו חייבות כמובן להתבצע כי אחרת הן היו נדחות למחר (ולמה לדחות למחר מה שאפשר לעשות היום)... יום פשוט מטורף.

הפגישות התחילו בתשע בבוקר (אחרי נסיעה של שעה בפקקים כמובן) והיו אמורות להסתיים בשבע בערב, עם פינוק הולם לסוף הערב, פגישה עם חבר טוב לארוחה ערב ויין טוב.

בסביבות השעה 12:00 קיבלתי אסאמס שהפגישה של 14:00 מתבטלת ואחרי חצי שעה קיבלתי אסמס נוסף שהפגישה של 15:30 מתבטלת. לא היתה מאושרת ממני....סוף כל סוף  זמן לעצמי. חשבתי שאולי יהיה נחמד לפגוש אותה במקום הפגישות שהתבטלו, הרמתי אליה טלפון אך היא עבדה, היא אמרה שלמרות שאין היום לחץ במסעדה, זה יהיה בלתי אפשרי.

כמו כל אישה דומיננטית ששואפת בין השאר לנצל כל שניה פנויה שיש לה עד תום, ותמיד יודעת להפוך סיטואציה חיובית לשלילית, הגלגלים במוח התחילו לעבוד (כן ....כן....יש דבר כזה....ומידי פעם הם זוכרים לעבוד.....), החלטתי שבהפסקה המאולצת "שכפו עלי", אקפוץ למתחם המסעדות לאכול משהו קל, בכל זאת יום ארוך וצריך לאכול משהו, הרמתי טלפון, הזמנתי מקום ונסעתי לכיוון.

לא היה לה מושג איך אני נראת, אבל לי כן, היא שלחה לי תמונה שלה.  הגעתי למסעדה, עמדתי כמה שניות בפתח המסעדה על מנת לראות לאיזה שולחנות היא ממלצרת וביקשתי מהמארחת לשבת בשולחן מאוד ספציפי.

התיישבתי בשולחן, היא הגיעה אלי תוך 5 דקות עם חיוך מדהים אשר לא הצליח להסתיר את השיניים המדהימות והלבנות שלה, היא שאלה מה אני רוצה לשתות, אמרתי...וחייכתי בחזרה. כשהיא הביאה את השתייה, היא שאלה מה אני רוצה להזמין לאכול, זה היה זמן מושלם להתחיל לפתח שיחה, לוודא שהיא באמת היא... בכל זאת זה לא מובן מאליו וותר מידי צירוף מקרים יש כאן.

בין שאלה ולשאלה על המנות השונות, הבנתי בת כמה היא, איפה היא לומדת ומה היא לומדת ואז כבר לא היה ספק שהיא פשוט היא... תוך כדי הסתכלות משותפת בתפריט דאגתי לגעת בה קלות, קצת ביד ....קצת באצבע.....והוספתי מידי פעם מבט שובב בעניים.

לאורך כל הארוחה הייתה דינמיקה בלתי פוסקת ביננו, כמובן שלא יכולתי להתאפק ומידי פעם שלחתי רמזים. במקרה דיברתי עם חברה בטלפון ובדיוק איך שהיא התקרבה, סיפרתי לחברה הטלפונית שהכרתי משהיא מהממת חדשה...... במקרה כשהיא פינתה את הצלחות דיברתי עם חבר נוסף בטלפון ובמקרה הזכרנו את עיסוקיי....

כשהיא באה לקחת את החשבון קמתי, נגעתי לה ביד התקרבתי לאוזן ולחשתי, היי זאת אני אחכה לך בחוץ ,אם אהבת יש לך 5 דקות להגיע........אם לא תגיעי....אעלם לך מהחיים.

לא עברה דקה וחצי והיא הגיעה, היא התקרבה אלי, נרגשת......רועדת....... מאושרת......חיבקתי אותה חזק נשקתי אותה על שפתיה וחייכתי, נעים לי מאוד, תחזרי עכשיו לעבודה סקסית....אנחנו ניפגש מחר......

  -  ס ו ף  -

לקראת יום הולדת הארבעים שלי....הקרב ובא בסוף החודש (אין ספק שגיל זה הוא ה – 30 החדש....), מאהב לשעבר אשר מאוד ייקר לליבי שלח לי מייל, אשר בו יש תיאור כמעט מדויק לאשה במזל העקרב.

הסיבה שהחלטתי לחלוק אותו אתכם, היא על מנת לאפשר לכם לחדור ולו במעט לתוך האני האישי שלנו....העקרביות.

לכל מי שמתכוון לפנות לאישה עקרבית (בין אם היא נשלטת או שולטת) ומעוניין כמובן להצליח, הינה קצת אינפורמציה אשר תעזור לו בהכנת  שיעורי הבית, ותגדיל את סיכוייו עימה.

תהנו..........

קצרה היריעה מלנסות לתאר את העקרבית, לא רבים האנשים שמכירים את אופייה האמיתי מכיוון שהיא התברכה בשליטה עצמית ונוהגת היא להסוות את הלהט שמתרחש בתוכה. כבת מזל מים, היא ריגשית ביותר ובעלת אינטואיציה חזקה מאוד, אך גם ההיגיון חריף מאוד והיא לעולם אינה שוגה באשליות, ההיפך הוא הנכון, היא תמיד תראה את החסרונות והמגרעות של כל סיטואציה או אדם, והיא יכולה או לאהוב או לשנוא קשה לה למצוא את האמצע, קשה מאוד לרכוש את אמונה, היא חשדנית ותמיד תפקפק במניעך, מבטה חודר ומהפנט וכמו חודר אל תוך נפשך בחקירה מתמדת.

אתה תצטרך לעבור מבחנים רבים וקשים כדי לרכוש את אמונה.

אזהרה אחת קטנה: אם אתה לא רציני בכוונותיך אז אני מציעה לך לעשות צעד אחד אחורה ולהתרחק בריצה קלה, לא כדאי להיות שם שהעקרבית חושדת שמשהו לא כשורה.

היא יכולה להיות נקמנית ועוקצנית ולא תבין לאן נעלמה פתאום הגברת הנשית והמפתה.

היא ידועה כאישה הכי מינית בגלגל המזלות, הסקס אצלה מגיע ממקום יצרי עמוק וקדום והיא זו שהמציאה את משחק הפיתוי. היא שתלטנית גם בחיים וגם בסקס ותדרוש ממך להנות בדיוק כמוה.

היא תלמד אותך שלל משחקי אירוטיקה ותוביל אותך בדיוק לאן שהיא רוצה.

היא בזה לאנשים חלשים לכן תצטרך להוכיח לה שאתה שווה לה מבלי להשתלט עליה .

היכולת שלה לתמרן ולפתות מבלבלת מכיוון שהיא לא תעשה זאת בהתלהבות כמו בת מזל טלה אלא בקור רוח מחושב, אתה לעולם לא תדע מה צפון בנפשה, מכיוון שיש לה סודות ודרכי פעולה ששייכים רק לה.

אך אם היא אוהבת, היא תאהב בנאמנות ומסירות עמוקה וטוטאלית. ואוי למי שיפגע באוהביה.

-   ס ו ף    -

הפוסט הבא מוקדש לחברתי הטובה מ. באהבה גדולה.......

בבוקר הרמת אליה טלפון, כמו בכול בוקר, רק שהפעם זה היה אחרי שיכרון חושים בלתי פוסק של לילה לפני, ולילה לילה לפני .....הודעת לה שהיומיים האחרונים לא הספיקו לך ואתה חייב לראות אותה שוב. ומבלי להתבלבל, הודעת לה להגיע היום בערב בשעה תשע ל - Air port city , לא נתת לה להשחיל מילה או שאלה, פשוט קבעת עובדה וניתקת את הטלפון.

הגעתי כמו תמיד בזמן, תשע אפס אפס, ואתה כמו ג'נטלמן אמיתי חיכית בסבלנות, היא עצרה את הרכב בחניה, היא עוד לא הספיקה לכבות את המנוע ואתה כבר נעמדת על ידה, לבוש טיפ טופ כמו תמיד, פתחת את הדלת התקרבת אליה עם הריח המטריף שלך נישקת אותה ואמרת לה "תשאירי את הרכב כאן אנחנו זזים, יש לי הפתעה בשבילך..."

היא עוד לא הספיקה להפנים את המשפט ואתה בחדות שלך, בשנינות שלך ובאסרטיביות שלך, הוצאת מטפחת משי ארוכה ולבנה שהיתה מוסתרת מאחורי גבך, תסתובבי אמרת לה, ולפני שהיא הספיקה לשאול, איך? למה וכמה? עיניה היו מכוסות.

הובלת אותה בעדינות יד ביד לרכבך, איך לא, פורד EDGE גדולה ושחורה, הושבת אותה על הכיסא חגרת לה את חגורת הבטיחות, נשיקת אותה שוב על השפתיים (למקרה היא שכחה את הטעם שלהן) וסגרת אחריה את הדלת. לא היה למושג לאן אתה לוקח אותה, ואתה כמובן לא הסכמת לספק שום אינפורמציה או לחילופין להסיר את המטפחת מעיניה. הדרך ארכה כעשרים דקות, היתה לכם מוזיקה נעימה ברקע ובנסיעה לא הפסקת לאחוז את ידה. הרכב נעצר, לא היה לה מושג איפה אתם, אבל בקלות היה ניתן לשמוע את הרעש של הים.

נתת לה יד והוצאת אותה מהרכב בכזאת עדינות ... שרק אתה יודע. סגרת את הדלת ואז הצמדת אותה חזק לרכב, התחלת לנשק בשיא התשוקה, להטריף..... צוואר, שפתיים, חזה...... היא שמעה את הרעש של הרכבים, היא שמעה את הרעש של הים, אבל לא היה לה מושג איפה אתם נמצאים ומי רואה אתכם אם בכלל....

הצמדת אותה לרכב ולא נתת לה לזוז, הידיים שלה היו מושטות אחורה והשפתיים שלך לאורך כל הגוף שלה, הלשון שלך לא ממש התאפקה והצטרפה לשפתיים שהמשיכו לטייל לאט בעדינות לכל איבר ואיבר וזאת כמובן כאשר הידיים החסונות שלך מצמידות אותה חזק לרכב, רוח ים נעימה נשבה והרימה קלות את השמלה, יד אחת שלך החליטה שהרוח לא עושה עבודה מספקת ולכן ללא כל היסוס היא חדרה אל מתחת לשמלה וזאת כמובן שהיד השנייה ממשיכה להחזיק אותה צמוד לפח הרכב.

לאט לאט שחררת לה את הידיים, בקשת ממנה לא להזיז אותם. היד הנוספת שלך ירדה למטה, לאורך הרגל שלה, ליטפת לה את הרגל והרמת את הצד השני של השמלה (אתה בעד שוויון, לא מזניח אף צד). הידיים החזקות שלך הלכו בעדינות לכיוון הטוסיק ואז אחזו בו בחוזקה, השפתיים שלך לא עזבו את הגוף שלה לשנייה, לא משנה לאן הידיים שלך הלכו, השפתיים והלשון שלך לא ויתרו על שום סנטימטר וסנטימטר בגוף שלה.

אחרי שלא הפסקת לענג את כל גופה עם כל איבר אפשרי בגוף שלך, הידיים, השפתיים, הלשון, הרגלים החזה הבטן....סובבת אותה חזק לאחור, החזה והבטן החשופים שלה היו מוצמדים אל פח המכונית והישבן שלה אשר ביצבץ מתחת לשמלה המורמת, היה מוצמד לשפתיך, החזקת בישבן שלה, כל כך קרוב...כל כך רטוב, התרוממת שוב, הידיים שלה מושטות קדימה, מוחזקות על ידי הידיים החסונות שלך, הגוף המושלם שלך.......לא היה לה שום סיכוי.

בלי כל יכולת לזוז..... בלי כל יכולת לנשום...... היא רק התמכרה לתשוקה.......

ממני, אליך......

- סוף -

חזרנו לביתך אחרי ארוחת ערב מפנקת, או אלוהים.....איך שידעת לפנק אותי. באותו הלילה יכולתי לישון אצלך, ארגנתי אליבי ויכולנו שוב לישון ביחד.

כשנכנסנו לבית התעכבת כמה שניות על מנת לנעול את הדלת, ואני פסעתי לכיוון הסלון והתיישבתי על הספה, הרגלים הרגו אותי, שהרי לעולם אני לא מוותרת על העקבים (חוץ מבמקלחת כמובן), הגעת לעברי, התכופפת ונשענת על בירכך בין שתי רגלי, הורדת לי את הנעלים רגל אחרי רגל, תוך כדי מגע רך ועדין אשר ירד מהברך כלפי מטה, מבלי לפספס אף סנטימטר ברגל או בכף הרגל, איך זה שתמיד יודעת לעשות זאת בדיוק באופן הכי מושלם שיכול להיות.

אחרי סידרה של ליטופים הרמת לי את רגלי והנחת אותם על הספה. "מה תשתי סקסית שלי" שאלת, "כמו תמיד" אמרתי, "תבחר משהו חדש שאף פעם לא טעמתי". ואתה...לעולם לא אכזבת, פתחת את הארון, ארון עם מבחר מכובד של משקאות אשר לא היה מבייש אף גבר ג'נטלמני מושלם, לקחת 2 כוסות ובקבוק וויסקי של גלנמורנג'י, הכוסות היו מיוחדים, בתחתית כל כוס היה כדור מזכוכית, כך כשהכוס הייתה מונחת על השולחן והוויסקי בתוכה, היא הסתובבה קלות.

מזגת את הוויסקי לכוסות, נקי בלי קרח, התיישבת על ידי והגשתי לי את המשקה, לא שאני מבינה גדולה במשקאות אבל היה לזה טעם מדהים, ממכר, הטעם עד היום על השפתיים שלי. טעמתי והתמוגגתי עם כל לגימה, חיבקת אותי וחייכת, "טעים לך יפתי" החיוך שלי אמר את הכול, לא הייתי צריכה להוסיף מילה.

אחרי ששתינו כוסית אחת או שתים קמת, הושטת לי את ידך והובלתי אותי לחדר שינה. יחפה צועדת אחריך בביטחון ובגאווה. כשהגענו לחדר עמדת מולי, כרכת את ידך סביב מותני ואט אט פתחת את רוכסן השמלה, וזה כמובן בשילוב מדהים של נשיקות מטריפות על צווארי, משהו שתמיד קשה לי לעמוד בפניו. השמלה נפלה, חיבקתי אותך חזק, הורדת לי את החזיה והתחתון ואמרתי לי "בואי"....שאלתי "לאן?"... ואז עם חיוך ערמומי הסתכלת לכיוון המרפסת.

זה היה חודש ינואר, גשם זלעפות היה בחוץ הטמפרטורה הגיעה ל - 3 ל – 4 מעלות. המרפסת היתה מקורה וצפתה אל הים, היה מאוחר בלילה, בקושי ראינו את הים אבל יכולנו לשמוע את הגלים נושקים לגרגירי החול אשר על החוף. במרפסת היו מונחים 2 מיטות שיזוף גדולות ורחבות ועל יד כל אחת מהן שולחן קטן. שאלתי "...איך?....למה?.... מה?....קר בחוץ?" ואז ענית, "פעם אכזבתי אותך?" שתקתי וחייכתי.

התקרבתי לכיוון המרפסת ואתה אחרי, ביד אחת פתחת לי את הדלת וביד השנייה החזקת שמיכת פוך זוגית גדולה ולבנה. התיישבתי על המיטה במרפסת ערומה כביום היוולדי ואתה אחרי, עוטף אותי ומכסה אותי. "...חכי כאן..." אמרת "...אני כבר חוזר...."

תוך דקה או שתים חזרת עם הבקבוק והכוסות ערום כולך "...זקוקה לחיבוק נכון? אני עוד שניה על ידך..." אמרת, התקרבת ישבת ונצמדת.

שנינו ביחד מחובקים, רק אתה ואני ערומים במרפסת, בקור מטורף תחת שמיכת הפוך. אתה חיבקת, אתה עטפת, אתה אהבת, אתה פינקת, אתה דאגת, אתה נתת לי להרגיש האישה הכי מושלמת בעולם. אט אט הרגשתי את חום גופך מתמזג עם חום גופי, כאילו היינו גוף אחד שנינו צמודים, פתאום לא מרגישים בכלל את הקור, את הגשם, מתחממים על ידי חום הגוף של החצי השני. מתענגים מהמגע, מהריח, מהתשוקה, מהקירבה, מהאינטימיות. הרגשתי בטוחה, הרגשתי מאושרת.

אני מתגעגעת כל כך. אהבתי שהיית רק שלי....רק שלי.....

-  סוף -