לפעמים כותבת

יכולים לעבור רגעים בודדים.
יכולות לעבור שנים ספורות או רבות,
אבל יש דברים שלא משתנים, הזמן לא משחק תפקיד, לא ישחק תפקיד לעולם.
אני חדלתי מזמן לספור.


אומרים לי ואמרו לי תמיד שהזמן מרפא.
שהזמן מרפה את הגוף ואת הנשמה והלב בעיקר.


אני כבר יודעת שיש אהבה שחקוקה עמוק כל כך ששום זמן לא ימחק אותה.
שום זמן לא יקח אותה ממני לעולמי עד.


הצרחה כבר נחלשה.
הכאב שחשבתי שנעלם. צרוב בתוכי, הוא כבר חלק בלתי נפרד.
הזמן זוחל ואני איתו וזה מרגיש כאילו הוא ימשיך להתקיים לצידי לעולמי עד.