מי שאני

אנו ערומים מול המסך, מול אנשים זרים, שבוהים בגופה, בגופי, ומחמיאים לחיוכה, לישבנה ולשדיה.

אנו חולקים את חיצוניותנו, חשופי איברים, נטולי דרישות מלבד הנאת האחר מתשוקתינו המשותפת.

אנו מתחבקים, מתנשקים, מתלחששים וזוממים. מחייכים ומגרים-מתגרים. מתלקקים, חודרים ונחדרים. רק שיסתכלו.

אני נותן אותה להנאתו. אני נותן אותה להנאתי. היא מבקשת שאפשיט אותה מולו, היא רוצה שאסתיר אותה ממנו.

תראו אותנו, תהנו מאיתנו. החמיאו לה בשטחיות על גופה הקטן, הצעיר. החמיאו לי על שיש לי אותה.

"הסתדרת, חבר". כן, חבר, הסתדרתי. את ההנאה שיש לי ממנה לא תבינו לעולם.

רק תמשיכו להסתכל.