מי שאני

תלבשי את השמלה השחורה,

זאת שאני הכי אוהב,

והמגפיים הגבוהים עם העקבים,

שמסתירות את הרגליים היפות שלך,

ונותנות לך מראה,

של מישהי שצריך לשלם,

על הזכות להתלוות אליה.

בדרך נפריע לנוסעים האחרים,

כשנצמד ונתנשק ונתלחשש,

עד שירצו לעשות לנו,

את שעושים לזכר עמלק.

יהיה לנו ערב נעים:

תסתכלי עלי שותה יין לבן ואדום,

נאכל פירות ים טריים,

ננגוס בבשרן של חיות צעירות,

והרצון לתאוות בשרים,

יגבר בלחות עדינה,

ככל שתתקרב שעת הקינוח.

אחר כך תצייתי לי:

תסירי את השמלה בעודי זקור מולך,

חשפי בפני את לבני התחרה השחורים,

הצמודים לעורך הלבן בשפעת מיניות.

אהפוך אז לטורף צמא דם,

שמיילל לתוך לילה כסוף ירח.

אחדור לגופך כאחוז דיבוק,

ונחלוק חוויה קולינרית נוספת,

שרק הטוב שבטבחים מסוגל לספק.

ננוח שלובי איברים,

מזיעים בלחות החשיכה,

שדובקת לגופינו בלילה.