שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מי שאני

שירים, הרהורים, תהיות. מי שאני, מי שאני רוצה להיות.
לפני 7 שנים. 20 בספטמבר 2017 בשעה 23:20

הקשה ביותר היא הבגידה.

השנאה היוקדת, הכעס,

הרצון לנקמה ושריפת גשרים,

כל אלה רק תסמינים.

תסמינים הנוטים להרקב ולהתפורר,

כשרוחות הזמן נושבות.

אבל עכשיו,

עכשיו הדם מבעבע,

השפתיים מתייבשות,

והאיבה מתוקה כל כך על הלשון.

שחייך יהרסו,

שעולמך יחרב,

שתגלי את מרירות הבגידה.

שתהי מלאת שנאה,

כמוני.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י