בניגוד ל״מכתב לנשלטים״ האופטימי עד אין קץ, יש גם ימים בהם הלב מעוך מכאב וייאוש נוכח המשימה: למצוא אישה שמוכנה לנהל שיחות עומק לאורך זמן כדי לבנות אינטימיות; אישה שאראה בה גם אשת סוד, גם חברה, וגם שולטת טבעית שמעניין אותה לפקח, לחנך לצייתנות, להשתמש, להשפיל ועוד. האם אפשר בכלל ליצור קשר עמוק כזה שמשלב את כל הערוצים במקביל מול אותה אישה, תוך איזון ביניהם?
בעבר הייתי בטוח שאני יודע איך להתנהג; שאני די גמיש כדי להיות מעולה ביצירת שיחה וקשר שכזה, אם תינתן לי האפשרות והמרחב לכך, אך אני מבין עכשיו כמה נדיר הוא חיבור עמוק ומתמשך שטוב לשני הצדדים, ועד כמה התנהגותי משפיעה על כך: לפעמים אני מקלקל את ההנאה וגורם לאיבוד הסבלנות כלפיי מרוב חששותיי, תהיותיי המנתחות, וקיבעונות אחרים. פעמים אני שוכח חלק מהנחיות והעדפות האישה שמולי. בקיצור, איני מושלם, ותחושת הפספוס גדולה בכל פעם שאני הורס דבר או שוכח את מקומי. אני מקווה שרצוני ללמוד ולתקן יעמוד לזכותי, ואם קלקלתי או אקלקל איתך דבר, אתפלל שבמקום להסתלק תושיטי שוב יד מחנכת; שתאמיני שאוכל להשתפר – אני פה כדי להישאר.