ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

ללא מילים

פרוזה, שירה, פרגמנטים ותמונות-חיים, בהשראת המוזה שלי: אישה-אישה.
הבהרה: אין להתייחס לנאמר ככזה שהתרחש במציאות. כל קשר למציאות הינו מקרי או חלקי בהחלט.
לפני 8 חודשים. 25 במרץ 2024 בשעה 10:04

תמיד הרגשתי מעט לא נעים לאחל יום אישה שמח: ברכה שכזו טומנת בחובה גם ניחוחות של התנשאות והקטנת האישה, הרי אישה שמצליחה בכל יום, חושבת ומבינה לעומק טוב ממני – מה היא צריכה ברכה, פרחים, או מחווה מועתקת אחרת? ואם אסייג ואוסיף ״רק שתדעי, אני אומר זאת תוך הערצה למין הנשי,״ קיימת סכנה שאיתפס כרודף שמלות או כאחד שמחפיץ נשים עד כדי אובססיביות. לכן לפעמים אני מעדיף פשוט למרוח קרם על ידיי ולגעת – לשתוק במקום להסתבך.

המערכון ״יום האיש שמח!״ עוסק ביום האישה במהופך ובמשהו מכך:

https://www.kan.org.il/content/dig/digital/p-11412/s7/717601

 

סנטוריון - די נו, באמת. מה שהקטע הזה מתאר לא קורה בשום חברה מודרנית בישראל, וכל מנהל או מנהלת יודעים שהם יעופו על טיל של HR ברגע שיעזו לדבר ככה לאישה. שאר ההשוואות מגוחכות. למשל:
1. גבר או אישה יכולים לבקש מה שהשוק אומר שהם שווים, ואם ישלמו להם שכר של 20 לחודש בחברה אחת, סביר להניח שישלמו אותו גם בחברה אחרת. אף אחד לא יצחק על מועמד או מועמדת שמבקשים שכר ריאלי, ואף אחד לא משתמש בהגחכה ככלי למו"מ. אתה יודע למה? כי כשמגיע מועמד טוב אני רוצה שהוא ירגיש רצוי ואני אתייחס אליו בכבוד, אחרת הוא ילך לחברה אחרת בה המגייסים לא לועגים לו. וזה לא משנה אם הוא גבר או אישה.
2. בעניין השוואת ילודה למילואים: ילודה היא בעיקר למען היולדת, ומילואים הם בודאי *לא* למען מי שממלא אותם. כשעף טיל על הבית שלי ואני מוצא את עצמי בממ"ד ב-5 בבוקר אני לא חושב על מי שנמצאת בחופשת לידה, אבל אני כן אומר תודה בלב שיש עובד או עובדת שלי שמסכנים את עצמם בגופם ודואגים שזה יקרה כמה שפחות.
לפני 3 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י