חלק מהדברים זכורים לי רק במעומעם,
חלק אחר צרוב היטב מאז ועד עולם.
אותו ילד הנתון למרותה,
והיא עושה בו כל העת כרצונה.
לא יודע ולא באמת יכול לדרוש כל עזרה,
ומי בכלל היה מאמין לו שאמת דיברתי ולא טפלתי עליה עלילה.
כשנותרתי עמה לבד והיא עליו "שמרה",
או עשתה בי את שחפץ ליבה ויצרה.
כך בכל ערב שעלי היא השגיחה,
במקום המוצנע בגופי נגעה והביטה.
הקפידה לרחוץ שם היטב בשעת המקלחת,
ולאחר ש"ברח" לי מענישה באכזריות וצורחת.
בעת שעסוק במשחק מפשילה לי את המכנס,
בודקת מקרוב ונוגעת שבתוך תוכי נותרתי מכונס.
מתבייש כל כך והיא צוחקת,
אני רק ילד ותמיד היא המבוגרת ממני - תמיד צודקת.
בכל יום או ערב שנגזר עלי לשהות במחיצתה,
מבין כי נתון אני בידיה ללא כל הגנה.
לא תמיד מבין מה היא בי עושה,
בסה"כ ילד מופנם עם שלל בעיות ורגשי אשמה.
חלק מהדברים נראו לי גם אז לא שייכים,
מסוג המעשים שכיום עליהם בחומרה רבה מתייחסים.
אך אז בעבר כל זאת לי כלל לא היה ידוע,
קופא במקום ותוהה לעצמי - "למה ו...מדוע?!"
טענה היא תמיד כי צריך לאוורר את המקום,
תוך שמעלעלת בתמונות הברית שבאלבום.
משתדל להעלם בבית נבוך ומבוייש,
אך בשום פעם לא מוותרת לי עד שהפכתי מכך למיואש.
נוגעת לראות אם במקרה הרטבתי,
ביד גסה אוחזת שם ומכאיבה לי.
וכמובן אם מבקש לגשת להתפנות,
ניצבת מאחורי ומכוונת את הזרם שלא ירטיב את המרצפות.
מנערת לי בפראות כשהיא סוטרת בידה למקום,
ומהזוועות הללו מתעורר לעיתים בפחד מחלום.
מאיימת עלי לבל אספר דבר,
אוצר ואוגר בליבי את אותם זכרונות עבר.
הרבה דברים מזכירים לי תמונות ואירועים,
שלצערי לי היו לחלוטין מוחשיים ואמיתיים.
מביכים, משפילים וכואבים.
הרבה לא חשפתי לאיש מטעמים מובנים.
