הכרנו בעבר דרך האתר,
נפגשנו לקפה או איזה ברד קר.
קצת שוחחנו על העבר והעתיד,
ואף קיבלתי מס' משימות בהן חוייבתי להתמיד.
השתדלתי לבצע את המוטל עלי בצורה טובה,
למרות שהמשימות לא היו קלות לביצוע בייחוד בהתחלה.
מסיבה כלשהיא הנושא לא המריא ונגדע באיבו,
כך שכל אחד מאיתנו פנה לו לדרכו.
נטלנו פסק זמן מהאתר,
איש-איש וסיבותיו מהכלוב נעקר.
בלי תיאום חזרנו פה לנבור,
קוראים/כותבים ומחפשים לזמן בטל מעט מזור.
שוב חזרנו מעט להתכתב,
להעלות זכרונות ובהם להתאהב.
ללא כל אזהרה מוקדמת וכרעם ביום בהיר,
לא טרחה אף אותי בכך מבעוד מועד להזהיר.
הציעה לי להגיע לפגישה,
"אין בעיה" משיב - כשבטוח שנשב על קפה לשיחה.
בין לבין התבהר לי במהרה,
כי תכנון סודי רוקמת בליבה.
אולי אורבת לי בפינה,
או שמא לשעת כושר מחכה.
אך יודעת בדיוק מה לעשות,
ואין שום טעם לחכות.
הלב הולם בחוזקה בחזה,
המחשבות מטריפות על הנעשה.
נשימות מהירות ואף רעד בכל הגוף,
וגם האיבר ניעור לו בין מכוסה הוא או חשוף.
מתקשה להרדם ומנסה לדמיין במוחי,
מה כוונותיה אם וכאשר תפגוש אותי.
מותירה לי חלל גדול וסוג של תעלומה,
ומקווה כי אפתור אותה במהרה.
