...הוצא מהקשרו...

בקבוצות קטנות הן תכנסנה בריצה,

ולפי הוראה יפשטו את בגדיהן בחופזה.

מרגע זה ואילך יורשו רק להלך על ארבע,

ומעת לעת להזדקף על ברכיהן למנוחה.

סדרנים ישגיחו בקשיחות על הנעשה,

מפליאים בהצלפות ישיגו את מרותם.

הן ינועו במכלאה המגודרת כבהמות,

ועליהן יהנו חובבי עניין לצפות.

שדיהן ינועו כמטוטלת לצדדים,

רוטטים קופצים ומשקשקים.

יש שעטיניהן כה גדולים,

עד שברצפה מתחככים.

סמני שפשוף מעטרים את שדיהן,

ופטמות בולטות וגדולות תופסות כמעט שליש מדדיהן.

כל אחת שנכנסת למכלאה,

נבדקת תחילה בשער הכניסה.

בעוד אחד אוחז בשערה ומרתקה למקומה,

בודק אחר את עטיניה של האישה.

מושך וחולב את פטמותיה באצבעותיו ממולל,

לבדוק אם משם דבר מה נוזל.

בעוד היא מכך מתייסרת,

ולסיום הבדיקה מייחלת.

חשה לפתע באצבעות,

ש...אל ערוותה החשופה חודרות.

ללא כל סיכוך והכנה מוקדמת,

נדחפות ידיים והיא על שש ניצבת.

מחטטות וממששות בבדיקות שונות ומשונות,

והיא מרותקת בחוזקה ויכולה רק לבכות.

יש ביניהן שנבעלות באכזריות רבה,

אחרות עוברות התעללויות ומושלכות מטונפות מהמכלאה.

ואני... אני רק מביט בהנאה בנעשה,

ומודה כי נהנה (...לפחות בדמיון) - לקחת חלק ב"זוועה"!