שום דבר לא הכין אותה למה שיקרה,
אף רמז לא פוזר והסגיר מה שמייד תחווה.
מהמקום בו גדלה והתחנכה,
שדאגו והקפידו כי מהתחומים הללו התרחקה.
שיחות ארוכות בזמנים שונים,
שלימדו אותי עליה הרבה דברים.
על הסקרנות הטבעית הבוערת שנבלמה בגסות,
ועל החלומות והפנטזיות שנאלצו להיגנז בכדי לשמור על צניעות.
הרצון ללמוד ולראות על הפלא,
שבחברה שממנה באה שקול לפשעים שדינם - כלא.
למרות שאני מגיע מרקע דומה יחסית,
הופתעתי עדיין ממה שחשפה בפניי זו הבישנית.
סיפרה לי כיצד התנדבה לטפל בתינוקות,
ולו רק באיבר מינם השונה מעט לזכות לבהות.
במגזר שלה נולדים הרבה תינוקות,
ולכן גם השתתפה בהרבה בריתות.
מעזרת הנשים על הנעשה הביטה,
גם אם ברגעים מסויים את ידיה על עיניה הליטה.
משם המשיכה לטפל במעונות,
וגם שם הצליחה מתוקף תפקידה מעט להציץ ולראות.
תמיד התנדבה לרחוץ את אחיה,
מתיזה שם מים ומביטה כיצד זה משפיע.
שידלה אותו ללכת להיתפנות,
ועזרה לו בדאגה - ...רק שלא ישתין על המרצפות.
איבר בוגר כמעט ולא יצא לה לראות,
אלא רק בצורה מסויימת לחוש בו ובעיקר ממנו כאב לחוות.
וכך... כשהיא לגמרי לא מוכנה,
זרקתי בחדר את הפצצה.
לחייה הסמיקו ונשימותיה מתגברות,
בתוך מוחה אולי חוששת מעט מהבאות.
מושיב אותה על כיסא ליד הספה,
שוכב על הגב ופותח את החגורה.
מביט במבטה התמים העוקב אחר מעשיי בבישנות,
ושפתיה יבשות בולעת רוק בעצבנות.
פותח את הכפתור ורוכסן המתכת,
ואת המכנס מפשיל ובעיניה הגדולות ממשיכה ועוקבת.
עתה כשנותרתי רק עם תחתונים,
מורה לה להמשיך ומלווה את מעשיה במבטים.
בידיים רועדות מהתרגשות אוחזת מהתחתון פאה,
ואט אט מפשילה אותו מטה בחשש ומורא.
אישוניה התרחבו ממקדת את הראיה,
באיבר שחושפת כמעט לראשונה.
האיבר הזקור מתנדנד לו קמעה,
עד שנעצר ונוטה לכיוונה ללא כוונה.
היא נותרת דוממת ושקטה,
רק בוהה באיבר ובולעת אותו במבטה.
מורה לה לגעת ולחוש את האיבר הגברי החשוף למולה,
ואני שוכב ובמעשיה רק מביט בהנאה.
בהססנות רבה שולחת יד עדינה,
נוגעת ובודקת את מרקם העטרה.
מזיזה לצדדים ומשפרת עמדה,
אט אט תופשת ביטחון ו...מפשירה.
ידיה העדינות נעימות,
אצבעות דקות שעדיין עוד מעט רועדות.
החיוך הקפוא על שפתיה רועד קלות בזווית,
ובאשכים נוגעת מופתעת מהתגלית.
מורה לה לאחוז את הפין בחוזקה,
והיא עושה זאת אך עדיין מפוחדת וחרדה.
חש בעיניה החוקרות את האיבר שבידיה,
וכיצד מלטפת וממששת אותו באצבעותיה.
חש כי הסוף ממשמש קרב ובא מוקדם משציפיתי שיקרה,
ומורה לה להביט מקרוב באיבר המצוי בידה ולא במקרה.
כילדה ממושמת מבצעת את ההוראה,
בוהה בנקב המתרחב מזווית קרובה.
מוקסמת מהצבע הסגלגל שהופיע על הכיפה,
לא מודעת ל"סכנה" שאורבת לה ממש בפינה.
עוקבת במבט אחר תנועות ידיי המפתיעות,
שאוחזות לפתע באצבעותיה העדינות ואת גוף האיבר מלטפות.
רועם עליה בקולי לא למצמץ ולהסתכל היטב לקצה,
עת שמראשו פורץ נוזל ולכל עבר יורה.
היא נסוגה לאחור מופתעת ממה שראתה,
לא יודע אם נגעלה מכך - אך בטוח נבהלה.
מנסה להשיב אליה את ידה,
אך ממשיך לאחוז בה בחוזקה.
הנוזל נוטף על אצבעותיה העדינות,
והיא ממשיכה להביט ולהשתאות.
מביטה בו מתכווץ לאיטו לאחר השיא,
ושולח אותה - מגבונים להביא.
היא מנקה את כל המטחים,
מופתעת מהיקף הטווחים.
לבסוף מנגבת את ידיה,
ואת חיוכה הביישני כובשת בכפיה.
ממשיכים לשוחח על קפה,
ולחייה הסמוקות במבוכה הוא בעיניי המראה הכי יפה.
מעט מתחושותיה לי סיפרה ושיתפה,
ואין ספק שתשמח להמשיך ב"חקירה".
אך עד שזה יקרה עוד יחלוף זמן מה,
ובנתיים תנו דרור לדמיון ו...למחשבה!