|
|
|
יש את הימים האלו...
ימים קשים וכואבים, ימים שבהם אין לי כוח.
אני רוצה להניח... לשחרר... נמאס לי לרצות!
רוצה שיבוא הגל שיטביע אותי עמוק עמוק אל החושך שבמצולות.
רוצה להיעלם בידייך.
אימא... אני צריך אותך עכשיו ❤️
אמרת לי שאת רוצה לגעת בי...
אמרת לי שאת רוצה ללטף...
אמא אני מתבייש לומר שאני רוצה.
אני כל כך מאושר ❤️
מדי פעם אני נכנס לגריינדר, תופס שם איזשהו גבר חרמן ונותן לו לזיין אותי. זה קורה לעיתים נדירות, אבל קורה.
אני סטרייט, אבל לפעמים בא לי שיטפלו בי... בא לי שמישהו יבעל אותי. אני אפילו לא מבקש תמונה ולא משנה לי איך הוא נראה, העיקר שיהיה חרמן ושיעוף על הגוף שלי.
אני יודע, זה קצת הרסני ואני עלול להיפגע. אני יודע, כי פעם אחת נאנסתי וזה היה נורא 😢 (פעם ראשונה שאני כותב את זה...), אבל זה חזק ממני.
אני לא לגמרי יודע להסביר את זה... זה רעב כזה שאני חייב למלא (תרתי משמע).
היום בא לי!
אמא, אני הולך לגריינדר, אבל כשאשכב עם הרגליים למעלה וארגיש את הזיין שממלא אותי, אחשוב רק עלייך.
אמא ❤️
רוצה לכתוב כל כך הרבה אבל קצת מתבייש.
אז בינתיים אניח את זה כאן, כי תמונה שווה אלף מילים.
אני: "אימא, יש לי משהו שאני מתבייש לומר לך"
אמא: "חמוד שלי, לאמא מותר לספר הכל!"
אני: "את לא תכעסי עלי?"
אמא: "לא מתוקי שלי, אתה לא צריך להתבייש מאימא"
אני: "את יודעת אימא, לפעמים כשאת מחבקת אותי, נהיה לי קשה... שם למטה..."
אמא (אוספת אותי אליה בחיבוק עוטף): "אני יודעת חמוד שלי... אימא יודעת מה עובר לך בגוף".
אני:" אבל לא נעים לי"
אמא: "למה? מתוקי שלי"
אני: "כי גם לאבא יש... אני לא רוצה להיות אבא" .
אמא (אוספת אותי בחיבוק): "אני יודעת שאתה רוצה להיות אמא. אל תהיה עצוב, אמא תדאג שתרגיש כמו אימא" .
אני: "איך אמא? אבל יש לי את הדבר הזה שאבא מכניס לך למטה כשאת עוזבת אותי והולכת אליו".
אמא: " אתה רוצה שגם לך יכניסו משהו למטה מתוקי? "
אני (מסמיק): "אני רוצה להיות את"
אמא: " תשכב על הבטן.. . אל תדאג אמא תעזור לך".
" הנה, בוא נוריד לך את המכנסיים... ועכשיו את התחתונים".
" אל תתבייש טיפשון... מה אתה חושב... שלא ראיתי לך את הטוסיק כשהחלפתי לך חיתול? "
" עכשיו נמרח לך קצת משחה בטוסיק... אני יודעת! זה קצת קר אבל עוד רגע יהיה לך נעים... הנה אני מלטפת אותך שם כדי שזה יתחמם."
" עכשיו אמא גם תוריד בגדים... "
" אתה לא צריך להיות נבוך... אני יודעת שאתה חולם עליהם. כל ילד רוצה לינוק מאימא! זה הכי טעים בעולם לינוק את אימא! "
" עכשיו תראה... אני לוקחת את הדבר הזה ושמה עלי... זה נראה כמו הדבר שאבא מכניס לאמא בלילה..."
"עכשיו תשכב ותנשום לאט... אמא תעזור לך להרגיש כמוה..."
המשך יבוא....
הלוואי והייתי אישה!
זה מעסיק אותי המון בתקופה האחרונה
ואפילו תחת מעטה האנונימיות קשה לי לבטא את זה.
אז זהו... אמרתי את זה!
אני לא מרגיש אישה שכלואה בגוף של גבר, אני פשוט נגעל מהגוף שלי... סולד מהגבריות שלי.
כשאני רואה את הגוף שלי במראה, זה מזכיר לי את אבא שלי ואני שונא את זה.
בבקשה אל תגידו לי ללכת לטיפול - אני לא זקוק לעצות.
אני זקוק לאהבה... לאהוב את עצמי.
כשעצוב לי, אני צריך את אימא
אני צריך שאמא תחזיק אותי... שתתן לי את תחושת החום והביטחון שאבדה לי.
אבל האמת שכשאני מצליח, אני עוד יותר צריך את אימא.
זקוק למבט המתפעל...
לחיבוק שמספר לי כמה אימא מאושרת שאני שלה.
אימא!!
דווקא ברגעים שאני נראה הכי חזק, כשכולם מסתכלים עלי בהערצה...
דווקא אז אני מרגיש הכי חלול... הכי לבד.
הרגעים האלו מעצימים את הדיסוננס בין החוץ לבין הפנים - בין האופן בו הסביבה תופסת אותי לבין מי שאני באמת.
אני נראה יציב, שאפתן, דומיננטי... אבל האמת שאני חסר בטחון, חסר יכולת ומלא בפחד.
ברגעים הללו, הכמיהה ממלאת אותי עד כאב...
כמיהה למישהי שתדע את כל סודותי, שאוכל להניח את נשמתי בחיקה...
כמיהה להיות שייך!!
יום האהבה הגיע, ואתו התחושות המוכרות...
הכמיהה להיות שייך, עטוף ומוגן.
להרגיש את חום גופך ולשמוע את ליבך הפועם.
לאפשר לעצמי להפסיק לדאוג,
ולתת לך את עצמי מבלי שאנסה לְרַצּוֹת.
לטמון את ראשי בחיקך ולדעת שאני שלך...
אתן לך את הכוח להיות החזקה שאת.
כמיהה!
לאימא!!
