מחשבות

20 שנה שאני מאונן כמעט כל יום, בטח כשאני חרמן. 

אוננות היא חלק בלתי נפרד מהחיים שלי... התרגלתי לעונג הזמין שאני מפיק מגופי.

ללכת לישון טעון ומשתוקק זה משהו שמעולם לא עשיתי.

זאת תחושה שאני לא מכיר - זאת לא תחושה לא-נעימה אך זאת גם לא תחושת עונג.

זאת תחושת כמיהה שלא מרפה... תחושה שאני לא רגיל לשאת. 

אני רוצה לגמור... אני רוצה את זה יותר מכל דבר אחר, 

אבל... בידייך!

אני בן 15, יושב במים החמימים ומתבונן באיברי הזקור.

המים החמימים נעימים לי, אני מושיט את ידי ונוגע בו - מעביר את אצבעותיי על הכיפה החלקה... ממשש את הגבולות ואת הוורידים שעוברים במעלה הגיד. 

הוא מתוח כלפי מעלה... מצביע לכיוון הבטן... אני מנסה ליישר אותו, לוחץ אותו כלפי מטה... שיצביע ישר. 

הלחץ הזה נעים לי, נעים בצורה שאני לא מכיר. נעים אבל אסור...

אז אני מפסיק וחוזר ללטף בעדינות את הכיפה החלקה. 

היא ממש חלקה... הדבר הכי חלק שאני מכיר. 

אני מעביר את אצבעי על החור שממנו יוצא הפיפי, ממשש את שתי הגבעות החלקות שמתחברות אל הגיד מתחתיו. זה נעים לי ממש... נעים לי בצורה שאני לא מכיר. 

נעים אבל אסור... 

אסור אבל אני לא מסוגל להפסיק... 

אני נוגע עם האצבע בנקודת החיבור של שני הרכסים עם הגיד...

הגוף שלי מלא בתחושות שאיני מכיר - תחושות של עונג שיורדות מהכתפיים לבטן ומתרכזות בעוצמה של עונג בנקודה הקטנה שבה אצבעי נוגעת. 

נוזל דביק ולח מתחיל לצאת מבעד לנקב... את זה אני דווקא מכיר. קרי לילה... הנוזל שיוצא לי כל לילה בגלל שאני טמא וחולם על נשים שנוגעות בי. רק לי זה קורה... רק אני צריך לשים טישיו בתחתונים לפני שאני הולך לישון כדי שהתחתונים לא יתמלאו לגמרי בנוזל הזה. אני לא יכול לשים בכביסה תחתונים מלאות בנוזל הדביק הזה. מה אימא תחשוב עלי? 

אבל אני עדיין לא מסוגל להפסיק... אצבעי נוגעת בנקודה הקטנה... לוחץ בעדינות ומניע... 

גלים גלים של עונג שוטפים את גופי אל עבר הבולבול שלי, שמגיב בהתכווצויות עזות ומתיז כמויות של נוזל לבן אל עבר החזה והפנים. 

רגע אדיר של עונג מהול בתחושות פחד - עשיתי דבר שאסור היה לי לעשות ואין דרך חזרה משם. 

19 שנה מאוחר יותר בשעת לילה מאוחרת... היא אומרת לי לרדת על הברכיים והגוף מתמלא בתחושות החום והעונג שנשכחו. 

היא סופרת לאחור... ואומרת, "תגמור!". 

גלים גלים של עונג שוטפים את גופי וגורמים לאיברי להתכווץ במפלים של עונג. 

רגע אדיר של עונג שמהול בתחושות פחד - עשיתי משהו שאסור היה לי לעשות ואין דרך חזרה משם. 

מה אימא חושבת עלי? 

יש את הימים האלו...

ימים קשים וכואבים, ימים שבהם אין לי כוח. 

אני רוצה להניח... לשחרר... נמאס לי לרצות!

רוצה שיבוא הגל שיטביע אותי עמוק עמוק אל החושך שבמצולות.

רוצה להיעלם בידייך. 

אימא... אני צריך אותך עכשיו ❤️

אמרת לי שאת רוצה לגעת בי... 

אמרת לי שאת רוצה ללטף... 

אמא אני מתבייש לומר שאני רוצה.

אני כל כך מאושר ❤️

מדי פעם אני נכנס לגריינדר, תופס שם איזשהו גבר חרמן ונותן לו לזיין אותי. זה קורה לעיתים נדירות, אבל קורה. 

אני סטרייט, אבל לפעמים בא לי שיטפלו בי... בא לי שמישהו יבעל אותי. אני אפילו לא מבקש תמונה ולא משנה לי איך הוא נראה, העיקר שיהיה חרמן ושיעוף על הגוף שלי.

אני יודע, זה קצת הרסני ואני עלול להיפגע. אני יודע, כי פעם אחת נאנסתי וזה היה נורא 😢 (פעם ראשונה שאני כותב את זה...), אבל זה חזק ממני. 

אני לא לגמרי יודע להסביר את זה... זה רעב כזה שאני חייב למלא (תרתי משמע). 

היום בא לי!

אמא, אני הולך לגריינדר, אבל כשאשכב עם הרגליים למעלה וארגיש את הזיין שממלא אותי, אחשוב רק עלייך.

אמא ❤️

רוצה לכתוב כל כך הרבה אבל קצת מתבייש.

אז בינתיים אניח את זה כאן, כי תמונה שווה אלף מילים.

אני: "אימא, יש לי משהו שאני מתבייש לומר לך"

אמא: "חמוד שלי, לאמא מותר לספר הכל!" 

אני: "את לא תכעסי עלי?" 

אמא: "לא מתוקי שלי, אתה לא צריך להתבייש מאימא" 

אני: "את יודעת אימא, לפעמים כשאת מחבקת אותי, נהיה לי קשה... שם למטה..." 

אמא (אוספת אותי אליה בחיבוק עוטף): "אני יודעת חמוד שלי... אימא יודעת מה עובר לך בגוף".

אני:" אבל לא נעים לי" 

אמא: "למה? מתוקי שלי"

אני: "כי גם לאבא יש... אני לא רוצה להיות אבא" . 

אמא (אוספת אותי בחיבוק): "אני יודעת שאתה רוצה להיות אמא. אל תהיה עצוב, אמא תדאג שתרגיש כמו אימא" . 

אני: "איך אמא? אבל יש לי את הדבר הזה שאבא מכניס לך למטה כשאת עוזבת אותי והולכת אליו". 

אמא: " אתה רוצה שגם לך יכניסו משהו למטה מתוקי? "

אני (מסמיק): "אני רוצה להיות את"

אמא: " תשכב על הבטן.. . אל תדאג אמא תעזור לך".

" הנה, בוא נוריד לך את המכנסיים... ועכשיו את התחתונים".

" אל תתבייש טיפשון... מה אתה חושב... שלא ראיתי לך את הטוסיק כשהחלפתי לך חיתול? "

" עכשיו נמרח לך קצת משחה בטוסיק... אני יודעת! זה קצת קר אבל עוד רגע יהיה לך נעים... הנה אני מלטפת אותך שם כדי שזה יתחמם." 

" עכשיו אמא גם תוריד בגדים... "

" אתה לא צריך להיות נבוך... אני יודעת שאתה חולם עליהם. כל ילד רוצה לינוק מאימא! זה הכי טעים בעולם לינוק את אימא! "

" עכשיו תראה... אני לוקחת את הדבר הזה ושמה עלי... זה נראה כמו הדבר שאבא מכניס לאמא בלילה..."

"עכשיו תשכב ותנשום לאט... אמא תעזור לך להרגיש כמוה..."

המשך יבוא.... 

הלוואי והייתי אישה!

זה מעסיק אותי המון בתקופה האחרונה

ואפילו תחת מעטה האנונימיות קשה לי לבטא את זה.

אז זהו... אמרתי את זה!

אני לא מרגיש אישה שכלואה בגוף של גבר, אני פשוט נגעל מהגוף שלי... סולד מהגבריות שלי.

כשאני רואה את הגוף שלי במראה, זה מזכיר לי את אבא שלי ואני שונא את זה.

בבקשה אל תגידו לי ללכת לטיפול - אני לא זקוק לעצות.

אני זקוק לאהבה... לאהוב את עצמי.

כשעצוב לי, אני צריך את אימא

אני צריך שאמא תחזיק אותי... שתתן לי את תחושת החום והביטחון שאבדה לי. 

אבל האמת שכשאני מצליח, אני עוד יותר צריך את אימא. 

זקוק למבט המתפעל... 

לחיבוק שמספר לי כמה אימא מאושרת שאני שלה. 

אימא!!