wicked fairy

באת אלי, צוחק ורגוע.
מרחף בעולם חדש, עולם שבו בדיוק קיבלת את הכומתה השחורה שלך והחיוך שלך התרחב קצת יותר והעיניים הבריקו.
ידעתי שתנדנד לי באופן קבוע "אני רוצה לעשות נר, אני רוצה לעשות נר!" לכן קניתי לך מתנות לטקס קבלת הכומתה- בוקסרים צמודים של טיגר וסט נרות צבעוני בגדלים וצורות שונים, בדיוק כמו שאתה אוהב. קפצת עלי ברגע שפתחת את המתנות, והתרגשת כל כך 😄

אחר כך, בלילה אמרת שאתה רוצה שאוריד לך את החומות, הבהרתי לך שלא אוכל לעשות את זה, אני אפילו לא יכול לסייע לך במצבי הלא יציב. לעומת זאת, הבטחתי {ונדרתי} שאעזור לך ואתמוך בך בכל דרך שאני מכיר, דבר שאני עושה ברגע זה בזמן שאתה קורא את הספר שלי על אדן החלון. {אגב, תזכיר לי לצלם אותך ככה, אתה נראה כל כך יפה כך}. יצאנו למועדון, הלבשתי אותך בחולצה של אחותי, היא הייתה כל כך צמודה שהגוף השרירי שלך בלט החוצה {אפילו יותר מדי} רקדנו במועדון וצעקת כמו אוחצ'ה {זה היה נוראי- בהתחשב בעובדה שאתה גברי 😄 } בהתחלה ואחר כך נרגעת קלות ורקדת כמו נער גוגו במועדון הומואים הנחשב ביותר. השתוללת, כמו מטורף. רקדן קטן שלי.

היית ער עד ארבע ואז נשכבת על המיטה שלי בתנוחת עובר המסמלת על הרגישות הגבוהה שלך, נרדמת. בחמש נזכרתי במה שאמרת על לקום בבוקר מתחת לשמיכה דקה, פרשתי עליך את השל השחור שקניתי בטורקיה, זה העדין, הרך והנעים למגע, כמוך 😄 כסיימתי לפרוש את השל וכשנישקתי את מצחך הבטתי בך לכמה דקות וחייכתי. אני כל כך שמח שעזרתי לעבור את השנה האחרונה אחרי תלאות ההומפביה המשפחתית, הנטיות האובדניות, הדיכאונות החוזרים ונשנים והמערכות יחסים הכושלות. מאמצע שום מקום ללפטת את כף היד שלי ולא עזבת, מתוך שינה מוחלטת נסיתי להשתחרר ולא היית מוכן לשחרר, אחרי בערך דקה של ניסיון חוזרים ונשנים בהם כף היד שלי התעוותה באופן מוחלט {החזרתי לך אחר כך 😄 } התמסרתי ונשכבתי לידך ונרדמתי.

הדלקת נר, התרכזת, נשמת אל תוכו, "עשית" נר ואז התחלתי לבכות, בהיסטריה, פורק. הרגשת את היד המלטפת שלי על הגב שלך והחיבוק העמוק שלי על כל הגוף, את הנשיקות על הצוואר והראש ואמירות האהבה החוזרות ונישנות שלי אליך. ילדון, אני אוהב אותך, אוהב בכל מעודי, בכל תא בגופי אני אוהב אותך. ולהיות שם בשבילך מרגיש כל כך נכון, כל כך מתאים, כל כך אני.

ילדון, אי אפשר להגיד הכל בפוסט אחד ואני לא הולך לפרוש את כל הפוסטים בבלוג הזה עליך.

עכשיו אתה מסתכל עלי כותב ולא יודע מה אני כותב, אתה שוכב על הגב על הרצפה ואני כותב לך על המיטה.

סתם רק רציתי שתדע, שאני תמיד אהיה פה בשבילך.


ותמצא כבר חבר נורמלי- נמאס לי לשמוע על גברים דפוקים! זה החלק שלי במשוואה הזו זוכר?

עכשיו כבר בתכלס בוקר, תוך כמה שעות תצא השמש ואז אוכל להירדם.

השיחה שבדיוק סיימתי עם ג' {אות בדויה, ואתה יודע מי אתה...} הסתכמה בזה שיצאתי קצת מגעיל {טוב, קצת הרבה}, מתנשא וממורמר.
אני לא. אני פשוט, משום מה, יצאתי כך, אני מקווה שתסלח לי על זה 😄

אני עומד לשלוח את הסיפור האחרון שלי לאתר הסיפורים וגם את השיר האחרון שכתבתי אני מקווה שאקבל אהדה.

מחשבות מרצדות בתוך המוח הקטן שלי וקופצות אחת אחר השניה קוטעות זו את זו ללא הפסקה.

אלוהים אני מת למסאז'! את לא יכולה לארגן משהו? לא, הא? טוף.




אני מתגעגע אליך נוני.


sentimental shit bersting everywhere i should stop that, soon.

אני חושב שכל סוג של מערכת יחסים שהייתה לי עד כה, כל דייט הכי קטן, כל סטוץ הכי לא מספק נועדו בשביל ללמד אותי עליה.
על מי שהיא ומה שהיא, מה שמצחיק זה שהגעתי למסקנה הכל כך טיבעית הזו רק לאחרונה.

אני רק תוהה בליבי עד כמה גדולה היא תהיה, עד כמה עצומה ואם אוכל לפתוח את עצמי אליה כשתגיע אלי.
ואם לא? אם לא אוכל לראות? אם לא אוכל להרגיש כראוי באותו הרגע? אני מפחד שאאכזב את המהות הגדולה ביותר שאני מאמין בה.

אני יודע שאוכל לראות אותך, אהבה מניסיון אני יודע, אני רק מקווה שאוכל לראות ולתת לעצמי לחוש בך במלוא העוצמה.

4, אני מגיע לפובי לעבודה, נמס בחום ואנחנו יוצאים ביחד אל התחנה המרכזית. אנחנו עוברים על מצתים ועל בגדים, קצת על אוכל ודוכני שתיה ומוזיקה, הרבה הרבה מוזיקה.
באוטובוס אנחנו רואים את האישה הרזה בעולם שמתקיימת לפי דעתי על חצי פחית קולה דיאט ביום אם לא פחות ושנינו אומרים אחד לשניה שהיא מבחילה ומחליאה.
אנחנו עושים שופינג בוולווט בזדיזינגוף סנטר ואני קונה חולצה יפה ב280 שקל, אחרי הנחה....
קנינו שנינו קומיקס- אני מנגה העונה לשם tzubasa והיא קומיקס פשוט העונה לשם civil war.
סושי- הרבה סושי. מעט כסף. אחלה סושי.
אלכוהול- מעט אלכוהול איכותי וטעים בזיל הזול.
המרקיז דה סאד- עוגת שוקולד חלומית שגרמה לשנינו מולטי אורגזמות וגניחות ואנחות בפינת המסעדה וחלק מהסועדים לתקוע בנו מבטים.
אני מלווה אותה אל הבימה שם נפרדות דרכנו ואני הולך לי אל מישהו חמוד למדי, אולי אפילו חמוד מדי.
אני מתקלח, מתארגן ונשכב לידו, היא מנשק בעדינות מפחידה ובאמצע האקט הוא מבקש ממני להפסיק, הוא מספר לי על בן זוג לשעבר שהפך לשעבר רק לפני שבוע, ואנחנו מתחילים לדבר, אני מספר לו על החיים שלי, יותר מדי בהלם במכדי להגיב כמו שצריך רק אומר שזה בסדר ושאני רק מתוסכל ולא כועס. לא באמת הצלחתי להעביר לו את איך הרגשתי באותו הזמן, אבל בסופו של דבר אחרי חירמונים אין סוף הוא נפל ברשת 😄 מואהאהאהאהאה.
נהנתי איתו, מאוד אפילו, גיליתי כמה דברים חדשים שהייתי צריך ללמוד, אז תודה לך א' על השיעור החשוב....

הייתי רוצה שתגיע, תוריד את הקסדה ותחייך לשלום.
הייתי רוצה שתגיע, תביא לי רובי ותלטף לי את הראש.
הייתי רוצה שתגיע ותעטוף אותי בכל עוצמתך, בשקט, ברגיעה בטוחה.

הייתי רוצה שתגיד לי שאין לי שום סיבה לדאוג.
הייתי רוצה שתגיד לי שאני כבר לא צריך לראות.
הייתי רוצה שתגיד לי שזה בסדר ושאפרוק.

הייתי רוצה לחוש עינייך החוקרות.
הייתי רוצה לחוש שפתיך על שפתי, נושקות.
הייתי רוצה לחוש על גבי את ידיך הבוטחות.

הייתי רוצה אך אינני יכול.

לא אוכל עד שלא תגיע.

בוא.

אבל אני מרגיש כאילו לאף אחד לא אכפת.

life is bloody amazing in here turkey is wanderful! ilooooooooooove it here

today i went to a gym the first time in my life.... it was great i felt great i was there an houre and 20 minutes and it felt like time flew away


mmmmmmm i should register to a gym

that is probebly the first thing i will do when ill be back

if ever

:)

well technıchly ı dont know exacly how to spell ıt well you do not really care do you 😄

ı am ın turkey rıght now! ıt ıs amazıng ın here ıt ıs so beautıful and hot
oh so hot
ı am ın one of the most nıcest hotels ı have been to ın my lıfe and ı quıte enjoy my room although ıt ıs crowded wıth my brothere and two sısters

holdıng on so far although ıt has been only a day sınce ı got here... actually 8-9 hourse but whos countıng?

ı am tryıng to relax altho ıt has not been so easy done task for me latley and ı mıss all of my frıends back home

espacıelly the one who gave me twonew pants ın wıch ı am gonna party all nıght long

espacıally wıth the paır that has chaıns on ıt mwahahahahah


ı mıss jerusalem ı mıss the cold ı fuckıng mıss ısrael and ıt hasn't been even a day shame on me!

kıss you all and wrıte to me bıtches ı bloody need some tzumı. thanks.

אני ופובי במשחק ביליארד מותח.

היא קורעת לי את הצורה, הלסבית. צוחקים, בוכים, מעשנים,שותים, כל מה שחברים צריכים לעשות.

אחר כך התיישבנו במקום ירוק נחים מהיום הארוך שהיה לשנינו ואני מספר לה על המלאך ועל כך שהבנתי לפני יומיים שאני עדיין מוהב בו, ושהכאב פחת אך עודנו. אני פורק ופורק ואני רואה שאכפת לה. לפתע היא אומרת" צרב לי כשהתחלת לבכות" ואני לא מבין, היא ממשיכה : "אנשים תמיד פורקים אצלי ולי לא ממש אכפת הם ממשיכים וממשיכים וזה לא באמת משנה לי אבל הפעם זה כאב, זה צרבב, קייל אתה אדם נפלא..." ידה ידה ידה. היא ממשיכה על כמה שאני מיוחד ושיש עתיד ועוד שטויות אופטימיות שאני מאמין בהם, אבל משום מה ברגעי מבר כאלו קצת קשה לי.

וזה ישר הזכיר לי סצנה מten things i hate about you שהגיבורה כותבת שיר ומציגה אותו בפני הכיתה ותוך כדי פורצת בבכי.
המילים:
I hate the way you talk to me, and the way you cut your hair.
I hate the way you drive my car.
I hate it when you stare.
I hate your big dumb combat boots, and the way you read my mind.
I hate you so much it makes me sick; it even makes me rhyme.
I hate the way you're always right.
I hate it when you lie.
I hate it when you make me laugh, even worse when you make me cry.
I hate it when you're not around, and the fact that you didn't call.
But mostly I hate the way I don't hate you. Not even close, not even a little bit, not even at all.





ראבק, ואתה אמור להיות מלאך, זוכר?

ארבעים או ארבעים ומשהו מעלות חום. שקדים נפוחים. גרון דלקתי. הזעת יתר תמידית. ביטול יציאה למסיבאפי!


אני סובל ככה מיום ראשון בלילה. אההההההההההההה. בא לי למות.

בעלתי יותר כדורים של אדוויל ליקווי ג'לס מאשר גילי, אני כמעט ולא אוכל ולא עישנתי מאז יום ראשון ב12 בלילה.


מיאו