ספרית הפנטזיות שלי
מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא זָז מִמְּקוֹמוֹ
מִי שֶׁלֹּא מִתְעַנְיֵן.
מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁפּוֹגֵעַ בִּכְבוֹדוֹ הָעַצְמִי
מִי שֶׁלֹּא נוֹתֵן שֶׁיַּעַזְרוּ לוֹ.
מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁהָיָה שָׁבוּי בְּהֵרְגֵּלָיו
וְחוֹזֵר יוֹם יוֹם לְאוֹתָן הַמֻּסְכָּמוֹת.
שֶׁלֹּא מַחֲלִיף מוּתָג
שֶׁלֹּא מֵעֵז לְשַׁנּוֹת גּוֹנֵי לְבוּשׁוֹ
שֶֹּׁלא מְשׂוֹחֵחַ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר.
מֵת בְּאִטִּיּוּת מִי שֶׁמּוֹנֵעַ מֵעַצְמוֹ תְּשוּקוֹת
וּמְעַרְבּוֹלוֹת הָרְגָּשׁוֹת שֶׁהֵם יוֹצְרִים, דַּוְקָא אֵלֶּה
מַחְזִירִים נִיצוֹצוֹת לָעֵינַיִם וּמְשִׁיבִים לַחַיִּים
לְבָבוֹת שְׁבוּרִים.
מֵת בְּאִטִּיּוּת
מִי שֶׁלֹּא מְשַׁנֶּה כִּוּוּן כְּשֶׁהוּא מַרְגִּיש
אֻמְלָל בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתוֹ, אוֹ עִם אֲהוּבָתוֹ,
מִי שֶׁלֹּא מְרַעֲנֵן הַיָּדוּעַ וְהַבִּלְתִּי יָדוּעַ
כְּדֵי לְהִתְעַלּוֹת בַּחֲלוֹמוֹתָיו,
מִי שֶׁלֹּא מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ, וְלוּ פַּעַם אַחַת בַּחַיִּים
לְהִתְרַחֵק מֵעֵצוֹת נְבוֹנוֹת.
תִּחְיֶה הַיּוֹם,
סַכֵּן הַיּוֹם
עֲשֵׂה זֹאת עַכְשָׁו.
אַל תִּתֵּן לְעַצְמְךָ לָמוּת בְּאִטִּיּוּת.
אַל תִּמָּנַע מֵהָאֹשֶׁר/
++++
לאיטו מת מי שהופך לעבד ההרגל,
בחוזרו מדי יום על אותה דרך.
אינו משנה ממסלולו, לא מסתכן בלבישת צבע חדש, ולא מדבר עם זרים.
לאט מת מי שהמרקע הוא מדריכו.
מי שנמנע מתשוקה, מעדיף את השחור על הלבן, ואת ההקפדה על קוצו של יוד על פני סערת הרגשות, מאלה שנותנות ברק לעיניים, הופכות פיהוק לחיוך ומעניקות לב לשגיאות ולרגשות.
אטי מותו של מי שלא הופך את השולחן כשאינו מאושר בעבודה, לא מסתכן בבחירת הלא בטוח על פני הבטוח, כדי ללכת בעקבות חלום, ולהימלט, ולו פעם בחיים, מן העצות הנבונות.
מת לאיטו זה שאינו נוסע, זה שאינו קורא, אינו מאזין למוסיקה, מי שאינו רואה את החן שבו עצמו.
לאיטו מת מי שהורס את ערכו העצמי, זה שלא נותן שיעזרו לו.
לאט מת מי שמעביר את ימיו בתלונות על מזלו הרע, על החום הקשה או הגשם הבלתי פוסק.
מת לאיטו מי שנוטש משימה טרם החל בה, שאינו שואל על דבר שאינו מכיר או אינו משיב כשנשאל על דבר שהוא כן מכיר.
הבה נמנע ממוות בתשלומים רכים, בזוכרנו שלחיות דורש מאמץ גדול מלנשום בלבד.
רק סבלנות בוערת מאפשרת להשיג אושר מופלא.
מרתה מדיירוס, 1961, ברזיל
תרגום: ראובן ברק
קלפטוקרטיה (ביוונית: κλεπτοκρατία - שלטון הגנבים. κλέπτης "קלפטיס" - גנב, κράτος "קרטוס" - שלטון) היא מאפיין של שחיתות שלטונית, המתאר ממשלה עם מנהיגים מושחתים (קלפטוקרטים) המשתמשים בכוחם לנצל את האנשים ואת המשאבים הטבעיים של הטריטוריה שלהם כדי להרחיב את העושר האישי שלהם ואת הכוח הפוליטי. בדרך כלל מערכת זו כוללת מעילה בכספי ציבור על חשבון האוכלוסייה הרחבה. ממשל המאופיין בקלפטוקרטיה לעיתים אף לא טורח להסתיר את התנהלותו חסרת התקינות.
https://he.m.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%9C%D7%A4%D7%98%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94
כמה מילות פתיחה לפני שיתחיל הברדק
شوية كلمات للافتتاحيّة قبل ما تبدأ الفوضى
זה שיר שונה, זה שיר מסע תחזיקו חזק
هاي أغنية شوي مختلفة، هاي أغنية لرحلة سفر، تمسّكوا جيّدًا
ברגעים שלא תבינו - תבינו זה המשחק
لما ما راح تفهموا، راح تفهموا أن هذه هي اللّعبه
יא אחוי בתאמל אנו ג׳יבת קמוס ערביה מעכ אחי, מקווה שהבאת מילון ערבי איתך
يا أخوي بتأمّل أنه جبت قاموس عربي معك
וואו עצור - שו עצור? פי איקאע מניח פ- אורקוס הלאא מה עצור? יש קצב טוב אז עכשיו תרקוד
واو وقّف - شو وقّف ؟ في أيقاع منيح فأرقص هلأ
אדמה אחת עם שתי שפות יפות לאללה
أرض واحدة مع لغتين جميلتين لأبعد الحدود
יש ערבית בביט, זה די קליט, הכל סבבה
في عربي ب beat ممكن نستوعبه، كلشي صبابا
בואעד אנו באחכיש ען אחתילאל ונכבה מבטיח שאני לא מדבר על הכיבוש והנכבה
بوعد أنه ما أحكيش عن احتلال ونكبة
תנו לקצב לקחת, יזיז ת׳תחת ות׳גוף
خلوا الإيقاع الموسيقي يحرّك الخلفيّة والجسم.
אזא מא-בתפהאם שו באחכי יא חביבי - שוף אם אתה לא מבין מה אני מדבר - חביבי תסתכל
إذا ما بتفهم شو بحكي يا حبيبي - شوف
אם יש מקום בלב אז יש מקום - ווואלה צפוף
إذا في مكان في القلب يعني في مكان- والله مضغوط
פי נאס אנו ביכרהו בעד - והאדא אישי מערוף אנשים שונאים אחד השני וזה דבר ברור
في ناس بيكرهوا بعض - وهذا إيش معروف
חלאס - הגיע הזמן שנשנה פה פאזה
خلص- إجا الوقت نغيّر المألوف
לאזם נדרס לע׳את ג׳יראנא פי קדס ופי ע׳זה צריכים ללמוד את השפה של שכנינו בירושלים ובעזה
لازم ندرس لغات جيراننا في القدس وفي غزّة
כי לא מבינים על אוטומט, חאג׳ז מן כאלימאת מחסום של מילים
لأنه ما بنفهم بشكل أوتوماتي ، حاجز من كلمات
וואט ווז ווז - ווז ווז - יעני אלי פאת מאת מה שהיה היה (מת)
what was was - was was - يعني اللي فات مات
ניסינו להשיג את השלום - היה תפוס
جربنا نوصل للسّلام - بس طلع الخط ممسوك
לחד יפדא בלכי מנפהם אנו מנפהם בס נוס עד שהוא יתפנה אולי נבין שאנחנו מבינים רק חצי
حتى حدا يفضى بلكي بنفهم إنه بنفهم بس نص
פזמון: נוס نص חצי חצי
נוס נוס - נכון שלפעמים טיפה דחוס חצי חצי
نص نص - صحيح إنه أحيانًا مضغوط
נוס נוס - אם צפוף לך אתה מוזמן לטוס
نص نص- إذי مضغوط إنت مدعو أنك تسافر
נוס נוס - כי אם במקום ברלין בחרנו ב״אל קודס״ ירושלים
نص نص- لأنه بدل برلين اخترنا القدس
בוא נחליף את ״אפתח א-שבאכ״ ב״אפתח אל קמוס״ "פתח את החלון" ב"פתח את המילון"
تعال نبدل كلمة " افتح الشّباك" ب- " افتح القاموس"
נוס נוס - נכון שלפעמים טיפה דחוס
نص نص - صحيح إنه أحيانًا مضغوط
נוס נוס - שנאה ופחד מגבירים את המנחוס
نص نص - كراهيّة وخوف بيزيدوا المنحوس
אבל אם נבין - נראה עוד לא הכל הרוס
بس إذا بنفهم - راح نشوف إنه مش كلشي مهدوم
השפה של השכן היא רק שפה לא סוד כמוס
لغة الجار هي بس لغة مش سر مخبأ بكبسولة
נוס נוס….
نص نص …….
אם יש זמן לכל דבר - זה הזמן להאמין
إذا في وقت لكل شيء- هذا هو الوقت حتى نآمن
חנ אל וקת מנחכי מש מהם אל חק עלא מין הגיע הזמן שנדבר לא משנה אשמת מי המצב
إجا الوقت لنحكي مش مهم الحق على مين
לא פוליטיקה של שמאל, או מרכז או ימין
لا سياسة يساريين ولا مركز ولا يمين
יעני ענסוריה - out - אכבר חפלה וואלה - in שנאה בחוץ - מסיבה גדולה בפנים
يعني عنصرية- out- أكبر حفلة والله - in
ואזא אנא באחכי דוג׳רי - הכל פה קצת עקום ואם אני מדבר תכלס -
وإذا أنا بحكي دغري - كل إشي هون شوي أعوج
ח׳פת ארוח פי שארע ואנא מא פהמת אלי בתחכו פחדתי ללכת ברחוב כשאני לא מבין על מה אתם מדברים
خفت أروح في شارع وأنا مش فاهم اللي بتحكوه
מיליון שאלות אבל הקרב אבוד מזמן
مليون سؤال ولكن الحرب خسرانه من زمان
לאנו אנתו מא בדכם תחכו עברי כמאן כי אתם לא רוצים לדבר עברית גם
لأنه أنتو ما بدكم تحكوا عبري كمان
רציתי לשאול - איך משהו ישתנה בעתיד
كنت بدي أسأل - كيف إشي بده يتغيّر في المستقبل
אזא כל וואחד מין ע׳ירו בידל ח׳איף?ֿ אם כל אחד מהשני ממשיך לפחד?
إذا كل واحد من غيره بظل خايف
רציתי לשאול - מתי יפול האסימון שכל תלמיד
بدي أسأل - وينتا راح يستوعب الفكرة كل طالب
מכיתה אלף לאזם ידרס יחכי מש בס וואקף וואקף צריך ללמוד לדבר יותר מ״עצור עצור״
من صفّ الأوّل لازم يدرس يحكي مش بس وقّف وقّف
מעבר לדיר באלכ - ואכתר מין כיף ח׳אלכ מעבר ל״שים לב״ מעבר ל״מה שלומח"? (עם טעות הגיה)
من بعد دير بالك - وأكثر من كيف حالك
אנו ביפהם ל-מזחה למא ביסמע ח׳אלי עלא ח׳אלתכ (שיבין את הבדיחה כשעונים לו ״ח׳אלי עלא ח׳אלתכ)
إنه بيفهم المزحة لمّا بيسمع خالي على خالتك
אנחנו רחוקים זה לא יהיה פשוט אה?
إحنا بعاد وهذا ما راح يكون سهل اه
לא יודעים מה זה הודוא - אבל תודו - יודעים שר**** שקט, והמילה השניה אינה צריכה תרגום..
ما بتعرفوا شو يعني هدوء- بس اعترفوا- بتعرفوا شو يعني شرموطة
פזמון: נוס نص
נוס נוס - נכון שלפעמים טיפה דחוס…
نص نص - صحيح إنه أحيانًا مضغوط….
כל גוים סבבוני -
كل العالم حولينا
אם לא נדע לדבר, לא נפסיק לפחד, לא נוכל לחבר
إذا ما راح نعرف نحكي- ما راح نوقف نخاف، وما راح نقدر …
אפהם יא עיוני - אבל תבין עיניים שלי
إفهم يا عيوني
אנו ינאדוני - אסחא יא נאים - מש מהם, עלא איר איר- אלה שקוראים לי -חולם בהקיץ - לא חשוב. על ה…
إنه ينادوني- إصحى يا نايم - مش مهم، على …
אירפעו אידכם - put your hands up in the air תרימו ידיים
إرفعوا ايديكم
אם הבנתם רק חצי אז זה הזמן להתעורר
إذا فهمتوا بس نص إجا الوقت تصحوا
צבאח אל ח׳יר בוקר טוב
صباح الخير
(התקווה)
الأمل
פזמון: נוס نص
נוס נוס - נכון שלפעמים טיפה דחוס
نص نص - صحيح إنه أحيانًا مضغوط
נוס נוס - אם צפוף לך אתה מוזמן לטוס
نص نص- إذי مضغوط إنت مدعو أنك تسافر
נוס נוס - כי אם במקום ברלין בחרנו ב״אל קודס״
نص نص- لأنه بدل برلين اخترنا القدس
בוא נחליף את ״אפתח א-שבאכ״ ב״אפתח אל קמוס״
تعال نبدل كلمة " افتح الشّباك" ب- " افتح القاموس"
נוס נוס - נכון שלפעמים טיפה דחוס
نص نص - صحيح إنه أحيانًا مضغوط
נוס נוס - שנאה ופחד מגבירים את המנחוס
نص نص - كراهيّة وخوف بيزيدوا المنحوس
שני עמים מצטופפים ואפ׳חד לא הולך לנוס -
شعبين متلاصقين ولا واحد راح يرحل
נוס نص
אַחַת לִתְקוּפָה מַכָּה בִּי סוּפָה
עוֹקֶרֶת קִרְעֵי עֲנָפִים עֲיֵפִים
וַאֲנִי בְּסוֹפָהּ כְּמוֹ חַיָּה שְׁסוּפָה
מִתְבּוֹנֵן בְּנִדְּחֵי עֲנָפַי הַשְּׁפוּפִים
וְסָפַגְתִּי סוּפוֹת וְנוֹתַרְתִּי אֲנִי
וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר, בִּזְכוּת מַה שֶּׁהָלַךְ,
גַּם הַפַּחַד אָבַד וְגָדַל אֵמוּנִי
בְּעַצְמִי וּבָאֵל וּבְמַה שֶּׁיִּשְׁלַח.
מקור שמו של הבזיליקום במונח היווני בזילאוס (βασιλεύς- Basileus) שמשמעותו “מלכותי”.
היוונים הקדמונים כינו אותו “מלך התבלינים” והוא מופיע גם במצרים הקדומה ובהודו.
בעברית נקרא הבזיליקום “רֵיחָן”, בדומה לשמו בערבית “רַיְחַאן” ( ريحان) על שום ניחוחו העז.
מלכותי.
מלכות.
מלכו.
מלכ.
מל.
מ.
כִּי סָעַרְתְּ עָלַי, לָנֶצַח אֲנַגְנֵךְ.
שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם!
תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵּךְ
וְאֵלַי גוּפִי סְחַרְחַר, אֹבֵד יָדַיִם!
לַסְּפָרִים רַק אַתְּ הַחֵטְא וְהַשּׁוֹפֶטֶת.
פִּתְאֹמִית לָעַד! עֵינַי בָּךְ הֲלוּמוֹת,
עֵת בִּרְחוֹב לוֹחֵם, שׁוֹתֵת שְׁקִיעוֹת שֶׁל פֶּטֶל,
תְּאַלְּמִי אוֹתִי לַאֲלֻמּוֹת.
אַל תִּתְחַנְנִי אֶל הַנְּסוֹגִים מִגֶּשֶׁת.
לְבַדִּי אֶהְיֶה בְּאַרְצוֹתַיִךְ הֵלֶךְ.
תְּפִלָּתִי דָבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶׁת,
תְּפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אוֹמֶרֶת – הֵא לָךְ!
עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינוֹת הַלַּיִל,
בִּרְחוֹבוֹת בַּרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִּים,
אֱלֹהַי צִוַּנִּי שֵׂאת לְעוֹלָלַיִךְ,
מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוּקִים.
טוֹב שֶׁאֶת לִבֵּנוּ עוֹד יָדֵךְ לוֹכֶדֶת,
אַל תְּרַחֲמִיהוּ בְּעָיְפוֹ לָרוּץ,
אַל תַּנִּיחִי לוֹ שֶׁיַּאֲפִיל כְּחֶדֶר,
בְּלִי הַכּוֹכָבִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ בַּחוּץ.
שָׁם לוֹהֵט יָרֵחַ כִּנְשִׁיקַת טַבַּחַת,
שָׁם רָקִיעַ לַח אֶת שֵׁעוּלוֹ מַרְעִים,
שָׁם שִׁקְמָה תַפִּיל עָנָף לִי כְּמִטְפַּחַת
וַאֲנִי
אֶקֹּד לָהּ
וְאָרִים.
וַאֲנִי יוֹדֵעַ כִּי לְקוֹל הַתֹּף,
בְּעָרֵי מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת,
יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד פְּצוּעַ־רֹאשׁ לִקְטֹף
אֶת חִיּוּכֵנוּ זֶה, מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת.
רוצים לדעת את התשובה?
https://hebrew-academy.org.il/2011/12/21/פך-שמן-ופח-שמן/
חג שמח!
בַּיִת
כְּדָאִי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לָאֲדָמָה
לֵב
חָשׁוּב לִשְׁמֹר פָּתוּחַ
מַגָּע בֵּין אֲנָשִׁים
חַיָּב עֲדִינוֹת וְחֶסֶד
שֻׁתָּפוּת
הִיא קֹדֶם כָּל נֶאֱמָנוֹת
כְּשֶׁיֵּשׁ סַדֵּר לֹא צָרִיךְ חֻקִּים
כְּדֵי לְהַצְלִיחַ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ גַּם בְּמַחְשָׁבָה
כָּל תְּנוּעָה דּוֹרֶשֶׁת אֶת זְמַנָּהּ הַנָּכוֹן
כָּל הַנְּהָרֹת
הֹלְכִים אֶל
הַיָּם וְהַיָּם
אֵינוֹ מָלֵא
כִּי כָּל
הַנְּהָרֹת חֹזְרִים
אֶל הַנְּהָרֹת.
תַּאֲמִינֻ לִי.
זֶה סֹד
גֵּאֻת וְשֵׁפֶל.
זֶה סֹד
תּוֹרַת הַגַּעְגֻּעִים.