אני רוצה לספר לכם סיפור מעניין מאוד על הסרט הראשון באורך מלא של וולט דיסני "שלגיה ושבעת הגמדים", שיצא כידוע בשנת 1937 - כשגרמניה הנאצית הייתה בשיאה.
לסיפור הזה הגעתי ממש במקרה, כאשר בדקתי אם בשל מצבה של גרמניה באותן שנים, לא דובב הסרט לגרמנית (השפה בה נכתבה האגדה המקורית). להפתעתי הרבה - הוא כן, בשנת 1938, תחת השם Schneewittchen. הדיבוב הוקלט באמסטרדם במקביל לדיבוב ההולנדי.
על אף היריבות ששררה בין גרמניה של היטלר וארצות הברית, יוזף גבלס (יימח שמו) אהב את הסרט. הוא שאף לפתוח תעשיית אנימציה נאצית מקבילה, כדי שכמובן תשמש לו כמכונת תעמולה.
הסרט עצמו כמעט הגיע להקרנות בגרמניה, אבל כישלון במשא ומתן בין דיסני לחברות הפצה גרמניות מסמס את העניין (ריב על כסף, לא משהו אידיאולוגי).
כמובן שהנסיבות הפוליטיות - התקרבות המלחמה והחרפת רגשות האיבה בין שתי המדינות, לא סייעו לעניין, ודיסני ככלל הוחרם בגרמניה (עכשיו זה כן משהו אידיאולוגי).
ועכשיו לשאלה הבוערת - איפה השואה בכל הסיפור? או… עכשיו הגעתי לשם.
בתקופה זו של ראשית האנימציה, עוד לא יוחסה חשיבות רבה לדיבובים זרים, ועל כן יש שמות שלא תועדו. אף על פי כן, חלק מהקולות בסרט Schneewittchen זכורים היטב כקולות של שחקנים מפורסמים מאותה תקופה.
רוב הקאסט שדיבב את הגרסה הגרמנית הזו בהולנד, היה מורכב מיהודים שהיגרו לשם מגרמניה. כעת לזכרם, אתן כאן רשימה עם שמותיהם, תפקידם בדיבוב, ומה שעלה בגורלם אחרי שפלשו הנאצים להולנד במלחמה, לזכרם:
קורט גרון (Kurt Gerron) (1897-1944)
ביים את שני הדיבובים (ההולנדי והגרמני)
נתן את קולו לשני גמדים - "ביישני" ו"ישנוני", וגם למראת הקסמים
גורש לאושוויץ ונרצח בתא הגזים, יהי זכרו ברוך
אוטו ולבורג (Otto Wallburg) (1889-1944)
היה שחקן וקומיקאי ידוע, כיכב בסרטים אילמים וגם מדברים
הקליט את תפקידו של ראש הגמדים - דוק
נרצח גם הוא באושוויץ, יהי זכרו ברוך
דורה גרסון (Dora Gerson) (1899-1943)
הייתה זמרת וגם שיחקה בסרטים אילמים
לקחה על עצמה את תפקיד המלכה הרעה/המכשפה
יש ספקות אם שתיהן זו היא, כי כמכשפה היא מדברת בדיקלאט ברלינאי, וכאמור, אין קרדיטים.
היא ומשפחתה היו במסע הימלטות מהנאצים - מגרמניה להולנד, ומהולנד ניסו לברוח לשוויץ בשנת 1942. לרוע המזל מסעם זה הסתיים באותו מקום כמו שני המוזכרים לעיל. יהי זכרם ברוך.
קורט ליליין (Kurt Lilien) (1882-1943)
היה שחקן קולנוע, דיבב דמויות של שני גמדים נוספים - "אפצ'י" ו"רטנוני"
לא נשלח לאושוויץ כמו חבריו, אלא למחנה ההשמדה סוביבור. יהי זכרו ברוך.
קולות אחרים שנשמעים בסרט, כמו אלה של הצייד ושל הנסיך - אינם ידועים, ואין תיעוד שמנציח את זהות השחקנים שביצעו אותם. ייתכן והיו אלה עוד יהודים שנספו בשואה בנסיבות דומות.
זה המקום לומר שגם האיש ששלח את כל אלה למוות - אדולף היטלר עצמו, העריץ את דיסני בכלל ואת הסרט הזה בפרט. כמובן שהוא שמר זאת בסוד, אבל נמצאו בבעלותו שני פוסטרים של "שלגייה". היטלר כידוע דיבר רק גרמנית, וכנראה שלא ידע שאלה שעזרו לו להבין מה אומרים בסדט - היו יהודים. לא שזה היה אכפת לו בכל אופן.
אז רגע, מה עלה בגורל הסרט? הרי אמרתי שהוא לא נקנה להפצה בגרמניה.
הוא לא, אבל הוא אכן הוקרן במדינות אירופאיות אחרות דוברות גרמנית כדוגמת שוויץ כבר בשנות השלושים. אחרי המלחמה הוא הגיע גם לצופים באוסטריה (בשנת 1948) ולבסוף - גם למערב גרמניה בשנת 1950.
בשנת 1966 דיסני יזמה פסקול גרמני עדכני יותר עם מדבבים אחרים (כנראה עקב התיישנות העותקים המדובבים המקוריים), ועוד אחד בשנת 1994 לרגל יציאת הסרט בקלטות וידאו ביתיות.
כלומד יש שלושה דיבובים גרמניים שונים לסרט "שלגייה", בפער של 28 שנה בין אחד לשני. הדיבוב מ1994 הוא הנפוץ ביותר למצוא, של 66 נדיר יותר, מה שהופך את הדיבוב המקורי (שאני קורא לו "דיבוב השואה") לכמעט נעלם.
לסיום אני רוצה להזכיר עוד שני שחקנים נוספים מאותה גרסה גרמנית נשכחת: עד עכשיו הזכרתי חמש דמויות של גמדים, השישי "שטיא" לא מדבר, והאחרון הוא "עליזי", שדיבר בקולו של זיגפריד ארנו שנולד בשנת 1895.
הוא היחיד מהקאסט שהצליח לברוח בזמן. הוא עבר להוליווד בשנת 1939, ונפטר בגיל 80 בשנת 1975. אכן סיום קצת יותר עליז.
את קולה של שלגייה עצמה דיבבה שחקנית ממוצא אוסטרי עם שם קשה לתעתוק, שלא נרדפה מפאת אי-יהדותה, ונפטרה בשיבה טובה.
אבל כאמור אותו קאסט הקליט גם את הדיבוב בשפה ההולנדית. בגרסה זו ביצעה זמרת האופרה היהודייה פרידה רוס ואן-הסן (Frieda Ross Van Hessen), את תפקידי השירה של נסיכת דיסני הראשונה, וייתכן בהחלט שגם בגרסה הגרמנית.
פרידה נולדה באמסטרדם, במהלך המלחמה עברה ממחבוא למחבוא והצליחה לשרוד אותה. לאחריה עברה לארצות הברית.
היא הוציאה את הספר "מזמרת לשורדת" המספר את תלאותיה בשואה, והרבתה להתראיין. הריאיון האחרון שמצאתי הוא משנת 2018 בהיותה בת 103 ועדיין צלולה (!!!!).
אולי היא אפילו עדיין בחיים.
כן, זו בדיוק הדרך בה רציתי לסיים את הסיפור המרתק והמזעזע הזה.
אני חושב שטוב יעשו "יד ושם" אם ישיגו עותק של הגרסה המדובבת של "שלגייה ושבעת הגמדים" משנת 1938 לשימור. בינתיים קיימים חלקים ממנו ביוטיוב.
אנו תמיד שומעים סיפורים אודות קורבנות שואה, אבל במקרה נדיר זה אפשר ממש לשמוע את קולם. הקשיבו לקורט גרון בתור הראי, ולדורה גרסון בתור המלכה, שבאירוניה מפחידה לגורלה מקריאה שורות על "תרדמת נצח".
מקורות:
אתר Filmic Light
https://filmic-light.blogspot.com/2017/11/1938-german-dub-of-snow-white.html?m=1
פרידה ואן-האסן - ראיון משנת 2018 https://sfi.usc.edu/news/2018/04/21926-103-still-going-strong
***בונוס*** - השיר "נשרוק ונעבוד" בגרמנית משלוש המהדורות השונות של הסרט:
1938 -
1966 -
1994 -
מה אתם חושבים על הסיפור? האם אתם חושבים שהקרנת הסרט ביום השואה היא דרך ראויה לזכור את הנספים? איזו גרסה של השיר נשמעת הכי יפה בעיניכם? והכי חשוב - מישהו יודע אם פרידה ואן-האסן עוד חיה? באמת שניסיתי לבדוק, ולא מצאתי תשובה.
****
פוסט של שלומי שיין מועתק מתוך קבוצת 'עובדות לא חשובות'
